מחפש כיוון

• לטבלת ליגת העל
  

שנתיים מאז חזר לישראל וחתם בקבוצה מהכרמל ו־48 שעות אחרי משחק חלש במיוחד שכלל החמצת פנדל בתוספת הזמן מול בני־יהודה, מפתה להכריז כמאמר השיר ש"הילד בן 30 ויש לו חום גבוה". אלא שעם שישה שערי ליגה וכמה רגעים מבריקים זה יעשה לעטר עוול מסוים. בינתיים אפשר להישאר עם אבחנה של מיגרנה טורדנית.

עטר. לא בא להיות סביר(צילום: אבי רוקח)

השנתיים של עטר בחיפה ידעו עליות, מורדות, הסתבכויות, משחקי כוח ופציעות, אבל עם חזרתו לדשא במחזור השישי העונה, נראה היה שהסיפור שלו תופס את הכיוון הנכון. במחזור השביעי הוא כבר פתח בהרכב, כבש את השער הראשון בניצחון 0:2 על מכבי ת"א, ופתאום הבחור היה מלא אנרגיה, מחויב ואפילו מנסה להנהיג את חבריו. בחיפה כבר דמיינו שהנה זה קורה: עטר הכישרוני, אהוב היציעים בסמי עופר, מתחיל לפרוע את השטרות ולהוביל את מועדון הפאר לאן שהוא באמת מכוון - מאבק על האליפות.

אבל כרגיל האופטימיות הייתה מוקדמת מדי. מכבי חיפה, ועימה גם עטר, חזרה לאכזב, לאבד נקודות יקרות, ואחרי 16 מחזורי ליגה אפשר להעריך שהיא שוב תהיה מחוץ למרוץ על התואר. אז מה קורה לכדורגלן המבריק בו תלו כל כך הרבה תקוות, מדוע הוא לא מצליח לסחוף את חבריו, והאם אין לו את היכולת להוביל ולחלץ את מכבי חיפה ברגעים שבהם לא ממש הולך?

כרגיל, עטר ומכבי חיפה ירדו לקרקע(צילום: אבי רוקח)

נעלם בשיטה של מולנסטיין

כדי לנסות לפענח את החידה אולי כדאי לחזור לקיץ, לתקופת טרום־העונה. באותם ימים היה עטר נחוש לעזוב את חיפה, סוכנו אבי נמני כבר ניהל מו"מ עם מכבי ת"א והפיצוץ היה קרוב. שחר הבין שאם הוא מוותר על עטר לטובת סגנית האלופה, זו תהיה הנפת דגל לבן במאבק על הישראלים הבכירים וקבע תג מחיר של שני מיליון יורו.

המסר לעטר וליושבי המשרדים בקריית שלום (כמו גם ליושבי סמי עופר) היה ברור: הצבנו תג מחיר לא הגיוני כדי שהמחזרים יוותרו מראש על האפשרות להיכנס למו"מ. כעבור מספר ימים זימן שחר את עטר לשיחה, הבהיר לו כי הוא רואה בו שחקן משמעותי מאוד בסגל, שידרג לו את החוזה והאריך אותו בעונה נוספת.

שחר. לא ויתר על עטר(צילום: ראובן שוורץ)

בסביבתו של עטר מספרים שהשיחה הזו הזיזה משהו אצל הכדורגלן הרגיש וגרמה לו לשינוי גישה כללי: "הכבוד שקיבל מיענקל'ה, בתוספת לחוזה החדש, הבהירו לאלירן כמה מכבי חיפה רוצה אותו. זה בדיוק מה שהוא היה צריך, להרגיש שהוא רצוי ומוערך". מאותו רגע ראו בחיפה עטר שלא הכירו קודם: רעב, נחוש, וגם הפציעה המורכבת שעבר לא הוציאה לו את הרוח מהמפרשים. כאמור, החזרה להרכב הייתה מוצלחת, וב־11 מחזורים הוא הספיק לכבוש שישה שערים, אבל ניכר כי ברגעים שכל הקבוצה נתקעת, הוא נגרר ליכולת חלשה, נכנס לתסכול ומנסה לעשות דברים בכוח.

יש הגורסים שמעבר ליכולת שיש (או שאין) לו להנהיג, הבעיה היא במיקום בו מציב אותו המאמן רנה מולנסטיין. אלי כהן, "השריף", מהמאמנים הראשונים שנתנו לעטר הזדמנות, מסביר: "אלירן שחקן שאוהב לבוא מהכנף בצד שמאל ואז לחתוך לאמצע. כרגע הוא משחק 9 ובורח לצדדים. זה טוב לו, אבל הכי נוח לו לשחק על הקו. אלירן גם לא עושה הגנה. אני חשבתי שאם הוא ירדוף אחרי המגן ויתעסק רק בזה, אני אפסיד אותו התקפית. יש מאמנים שחושבים על ההגנה ומפסידים אותו".

מולנסטיין. חושב קודם כל הגנה(צילום: ראובן כהן)

כהן מוסיף: "במכבי חיפה אף אחד לא מצליח להתבטא בהתקפה, כי בשיטה של המאמן הנוכחי זה קודם כל הגנה. זה פוגע בעטר, כי גם יתר השחקנים לא באים לידי ביטוי. אם היה משחק לידו עוד חלוץ מטרה שימשוך אש, אחד כמו גלינור פלט שהוא 9 קלאסי, שיפנה לו שטחים, אלירן יפרח לידו".

זאהי ארמלי, מלך השערים של מכבי חיפה בכל הזמנים, דווקא מאמין שעטר יכול להנהיג, אבל מדגיש: "בעונה שעברה עטר לא היה מנהיג אמיתי, אבל השנה הוא מרשים מאוד. אני מרגיש שהוא יכול לעשות ולתת הרבה יותר. הוא אחד החלוצים הכי טובים בארץ, שיכול לגמור משחקים לבד. מכבי חיפה חייבת שיהיה לידו חלוץ נוסף, שייקל עליו להביא את הכישרון שלו לידי ביטוי".

"בעונה שעברה עטר לא היה מנהיג אמיתי"(צילום: ראובן כהן)

עטר נחשב לשחקן שלוקח מאוד ללב, מה שלעיתים פוגע ביכולתו ובדרך שלו לצאת ממשברים. דוגמה טובה אפשר היה לראות בשבת, רגע אחרי שהחמיץ את הפנדל מול בני־יהודה. עטר ירד מהדשא שבור לגמרי. בחיפה סיפרו: "הוא תופעה. הוא מאוד אמוציונלי ולוקח הכל ללב. כשהוא מפסיד - הוא מאוד עצבני, גם במשחק אימון, וזה יכול לגרום לו לשיגעון, לקללות ולכעס".

ואולי זה חלק מהבעיה: לב גדול שרוצה מאוד, וכשזה לא מצליח - מאבד את הכיוון.