העליון: הורים שכולים לא ישתמשו בזרע בנם

לאחר מותו של חייל מילואים נשאב זרע מגופו. לימים התחתנה אלמנתו עם אחר, והוריו ביקשו להפרות אישה אחרת. הם נדחו בתום הליך ארוך ומורכב

עו"ד גרי ספייסרפורסם: 03.01.17 , 18:44

בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אלמנה של חייל מילואים וקבע כי הוריו של בעלה המנוח לא יוכלו להשתמש בזרע שנשאב ממנו להפריית אישה אחרת. הרכב של חמישה שופטים קבע ברוב דעות שבת זוגו של המנוח בעת מותו אמונה על הבעת רצונו בשאלת הבאת ילדים מזרעו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

המנוח נהרג כשהיה בן 28 בתאונת דרכים במהלך שירות מילואים ב-2004, שלושה חודשים בלבד לאחר נישואיו. סמוך לאחר מותו נשאב מגופו זרע בהסכמת אלמנתו ובעידוד הוריו, והוקפא ב-19 מבחנות המאוכסנות עד היום בבית החולים שיבא-תל השומר. מאז ביקשו הוריו שוב ושוב מכלתם להשתמש בזרע להפריה, אולם היא התלבטה עד שבשלב מסוים קשרה את חייה עם גבר אחר ונולדו להם שני ילדים.

תביעה

למרות האלמנה: זרע המנוח יפרה אישה אחרת

עו"ד לין קורזינר

כעשור לאחר מות בעלה, כשהיא נשואה בשנית ואם לילדים, התנגדה אישה לבקשת הוריו לשימוש בזרע שנשאב ממנו. בית המשפט דחה אותה

למרות האלמנה: זרע המנוח יפרה אישה אחרת

ב-2013 הגישו ההורים תביעה בבית המשפט למשפחה בפתח תקווה בבקשה להצהיר שהם הבעלים של מחצית המבחנות עם זרע בנם ושהם רשאים להשתמש בו כדי להפרות אישה אחרת. התביעה הוגשה נגד האלמנה, היועץ המשפטי לממשלה ובית החולים שיבא, ובמסגרתה ניסו ההורים להוכיח שבנם כמהּ לילדים ובנסיבות כאלה היה רוצה להפרות את זרעו גם אצל אישה אחרת.

היועמ"ש התנגד בטענה שבהתאם להנחיות מ-2003, רק לבת הזוג של המנוח יש מעמד בכל הנוגע לשימוש בזרע שניטל מהמנוח. האלמנה הוסיפה שהמנוח לא היה מסכים לעשות זאת עם אישה זרה. אבל בית המשפט החליט לקבל את תביעת ההורים בנימוק שלהנחיות היועמ"ש אין תוקף מחייב והן אינן חלות כאשר בת הזוג לא מעוניינת להרות מזרע המנוח.

על פסק דין זה הגישה האלמנה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אך גם שם הוחלט לאמץ את עמדת ההורים, וכך הגיעה הסוגיה להרכב מורחב של חמישה שופטי העליון – אסתר חיות, יורם דנציגר, יצחק עמית, מני מזוז וחנן מלצר.

לא עומדים בקצב

כאן הוחלט ברוב דעות לקבל את ערעור האלמנה. השופטת חיות כתבה בפתח הכרעתה שזהו מקרה ראשון מסוגו בישראל וטרם הוסדרה לגביו חקיקה מנחה, מה שמעיד על כך ש"המשפט אינו משיג את קצב החיים".

בניגוד לשתי הערכאות הקודמות, היא הסבירה שיש לראות בהנחיות היועמ"ש אמת מידה מנחה שלפיה יש לפעול בהתאם לרצון המשוער של המנוח. לדבריה, "מודל הרצון המשוער" קובע שבת זוגו של המנוח בעת פטירתו אמונה על הבעת רצונו בשאלת הבאת ילדים מזרעו, אלא במקרים חריגים, למשל כאשר שהיחסים בין בני הזוג היו עכורים.

אלא שבמקרה הזה ההורים לא הוכיחו אחרת, ועל כן, גם אם בלב כבד, אין לאפשר להם להשתמש בזרעו של בנם.

קביעה זו אושרה בידי שלושה שופטים נוספים, אל מול דעת המיעוט של השופט חנן מלצר, שסבר שהנחיות היועמ"ש אינם מחייבות, ומניתוח מעמיק של מקורות המשפט שונים סבר כי יש לפסוק לטובת ההורים.