שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    המשימות של נאס"א: פסיכה 16 והטרויאנים של צדק

    לוסי תחקור את הגופים הטרויאנים של כוכב הלכת צדק. סייקי תחקור את האסטרואיד המתכתי פסיכה 16, שעל-פי ההערכות הוא שריד מליבתו המתכתית של כוכב לכת קדמוני, שהתרסק לחתיכות בעקבות התנגשות רבת עוצמה בשלביה הראשונים של מערכת השמש

    המשימה - חקר אסטרואידים: נאס"א הכריזה אמש (יום ד') על שתי משימות חלל חדשות - שתיהן יתמקדו בחקר אסטרואידים וינסו לענות על שאלות מרכזיות העומדות כיום במחקר הפלנטרי, ובהן: כיצד התפתחה מערכת השמש בשלביה הראשוניים ואיך נוצרו השכבות השונות במעמקיהם של כוכבי הלכת. שתי המשימות, לוסי וסייקי (Psyche) נבחרו מתוך חמישה פיינליסטים מהצעות שהוגשו לסוכנות החלל האמריקנית, בתחרות למשימה הבאה שתשוגר במסגרת תוכנית דיסקברי של נאס"א - המתמקדת במשימות חלל בעלות "זולה יחסית", במסגרת עלות של 450 מיליון דולר (ללא עלות השיגור).

     

    פסיכה 16. הדמיה    (צילום הדמיה : נאס"א)

    פסיכה 16. הדמיה    (צילום הדמיה : נאס"א)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    משימת לוסי

    הגשושית לוסי היא המשימה הראשונה מבין השתיים ותשוגר, לפי לוח הזמנים הנוכחי, באוקטובר 2021. היא תחקור גופים מסתוריים במערכת השמש שמכונים "הטרויאנים של צדק" - אלו הם גופים קטנים שנמצאים באותו מסלול של כוכב הלכת הענק, ועוקבים אחריו לפנים ומאחור. בדרכה אל מסלולו של צדק ואל הגופים המרוחקים שעוקבים אחריו, לוסי תעבור דרך חגורת האסטרואידים המרכזית בשנת 2025. בין 2027 ל-2033 היא תחקור שישה גופים טרויאנים, משתי קבוצות הטרויאנים השונות (אלו שנמצאים לפני צדק ואלו שאחריו במסלול סביב השמש).

     

    עוד כתבות באתר הידען:

    הבזק האור החזק ביותר שנצפה בחלל אי פעם - כנראה תוצאה מ"נפילה" של כוכב לחור שחור

    גלי הכבידה: התגלית החשובה ביותר של 2016 לפי עורכי המגזין סיינס

    קליע חדש נגד אלרגיה

     

    גופים אלו לא נחקרו מקרוב מעולם, אלא רק על ידי תצפיות אסטרונומיות, שלא הצליחו להניב מידע מספיק כדי לקבוע את המקור וההרכב של אותם גופים. מסלולם הייחודי, לפני ואחרי צדק באותו מסלול סביב השמש, מתאפשר עקב איזון בין כוח המשיכה של כוכב הלכת ושל השמש, בנקודות ייחודיות במרחב המכונות נקודות לגראנג'.

     

    הדמייה בה נראים שתי המשימות החדשות של נאס"א – לוסי (שמאל) וסייקי (צילום: נאס"א) (צילום: נאס
    הדמייה בה נראים שתי המשימות החדשות של נאס"א – לוסי (שמאל) וסייקי(צילום: נאס"א)

     

    אחת ההערכות של החוקרים, הנכללת במסגרת תיאוריית מודל ניס של נדידת כוכבי הלכת, היא כי מקורם של אותם גופים הוא מחגורת קויפר בשולי מערכת השמש, וכי הם נלכדו במסלול הנוכחי שלהם עקב נדידתם של צדק ושאר ענקי הגזים במאות הראשונות של מערכת השמש. נדידה זו הביאה לזעזוע בקרב גופי חגורת קויפר הקדמונית ולהסטתם של מיליוני גופים קטנים אל תוך מערכת השמש הפנימית.

     

    "זוהי הזדמנות ייחודית", אמר הארולד לויסון, החוקר הראשי של משימת לוסי ממרכז המחקר הדרום-מערבי שבמדינת קולורדו בארצות הברית. "מכיוון שהגופים הטרויאנים הם שאריות של החומר הקדמוני שממנו נוצרו כוכבי הלכת, הם מכילים רמזים שהינם הכרחיים בכדי לפענח את ההיסטוריה של מערכת השמש. לוסי, כמו המאובן האנושי שעל שמו היא קרויה, תבצע מהפכה בהבנה של מקורותינו", הוסיף לויסון.

     

    הדמייה של שתי קבוצות האסטרואידים הטרויאנים ה"עוקבים" מלפנים ומאחור את כוכב הלכת צדק במסלולו סביב השמש (צילום: נאס"א)
    הדמייה של שתי קבוצות האסטרואידים הטרויאנים ה"עוקבים" מלפנים ומאחור את כוכב הלכת צדק במסלולו סביב השמש(צילום: נאס"א)

     

    בדומה למשימה נוספת שפועלת כיום באזור צדק, ג'ונו, לוסי תפעל על בסיס אנרגיה סולארית ולא באמצעות גנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי (RTG), המפיק חשמל מהחום הנפלט מחומר רדיואיזוטופי, ושבו השתמשו עד כה חלליות במרחק כה רב מהשמש. צדק נמצא מרחק של פי 5 ממרחקו של כדור הארץ מהשמש, ולוח סולארי בסביבתו יפיק פי 25 פחות אנרגיה חשמלית מאשר בכדור הארץ.

     

    משימת סייקי

    המשימה השנייה שנבחרה היא סייקי (Psyche), או פסיכה בתרגום העברי של מקור השם מהמיתולוגיה הרומית (הנערה פסיכה שנישאת לאל קופידון). הגשושית מכונה על שם האסטרואיד אותו תחקור - פסיכה 16. זהו אחד מהאסטרואידים המאסיביים ביותר בחגורת האסטרואידים (הנמצאת בין מסלולו של צדק ומסלולו של מאדים), וקוטרו עומד על כ-210 ק"מ.

     

    בניגוד לרוב האסטרואידים, המורכבים מסלע ומקרח, פסיכה 16 מורכב בעיקר מברזל וניקל, והחוקרים משערים שהוא שריד מליבתה הפנימית של פרוטו-פלנטה, הגופים הקדמוניים שמהם נוצרו כוכבי הלכת שאנו מכירים כיום. לפי השערת החוקרים, פסיכה 16 נוצר בעקבות התנגשות רבת עוצמה שפירקה לחתיכות את הגוף הקדמוני שממנו הגיע.

     

     (צילום: נאס"א)
    (צילום: נאס"א)

     

    אם השערה זו נכונה, משימת סייקי תהייה הפעם הראשונה שבה ניתן יהיה לחקור ליבה פנימית של כוכב לכת באופן ישיר - שכן לא ניתן בטכנולוגיה של היום להגיע למעמקי כדור הארץ ולחקור ישירות את ליבתו המתכתית.

     

    לפי נאס"א, סייקי תסייע בהבנת התהליך של התבדלות פלנטרית (planetary differentiation), שבו נוצרו השכבות הנבדלות מהם מורכבים כוכבי הלכת, ובהם גם כדור הארץ, שמורכב מקרום חיצוני, מעטפת סלעית וליבה העשויה ברזל וניקל (אותו הרכב של האסטרואיד פסיכה 16). תהליך זה התאפשר בשלביה הראשונים של מערכת השמש, כאשר כוכבי הלכת הקדמוניים היו מותכים עקב החום הרב שנוצר מההתנגשויות הרבות שבהם הם נוצרו. בתהליך זה החומרים הקלים, כמו סלע, צפו למעלה והחומרים הכבדים, כמו ברזל וניקל, שקעו מטה.

     

    "זוהי הזדמנות לחקור סוג חדש של עולם - לא כזה של סלע או קרח, אלא של מתכת", אמרה לינדי אלקינס-טנטון, החוקרת הראשית של משימת סייקי מאוניברסיטת אריזונה סטייט. היא הוסיפה ש"פסיכה 16 הוא הגוף היחיד במינו שמוכר במערכת השמש, וזוהי הדרך היחידה שבה בני אדם יוכלו אי-פעם לבקר ליבה. אנו לומדים על חלל פנימי באמצעות ביקור בחלל החיצון".

     (צילום: נאס"א)
    (צילום: נאס"א)

      

    סייקי תשוגר ב-2023 ותגיע לאסטרואיד בשנת 2030, אחרי שתיעזר ביעף בקרבת כדור הארץ ב-2024 ויעף בקרבת מאדים ב-2025, שבהם תשתמש בכוח הכבידה של שני כוכבי הלכת כדי להגביר את מהירותה למהירות הנחוצה כדי להגיע לחגורת האסטרואידים.

     

    מעניין לציין שבמסיבת עיתונאים טלפונית שבה הכריזה נאס"א על שתי המשימות, גילה הארולד לויסון, החוקר הראשי של משימת לוסי, כי אם זו תסיים בהצלחה את משימתה הראשית ויישאר לה עדיין דלק למשימת המשך, ייתכן שהיא תחקור אסטרואידים נוספים, ובהם אף את פסיכה 16 של משימת סייקי.

     

    נוגה שוב נשארה בחוץ

    בניגוד לפעמים קודמות, הפעם נאס"א בחרה בשתי משימות בו זמנית בתחרות שאמורה הייתה להניב זוכה אחת בלבד, זאת עקב רצונה של הסוכנות להחזיר למוטב את קצב המשימות בתוכנית דיסקברי. תוכנית זו, שאמורה הייתה לשגר משימה בכל שנתיים בממוצע, נדחתה בשנים האחרונות עקב קשיי תקציב. המשימה האחרונה ששוגרה במסגרת התוכנית הייתה GRAIL לחקר הירח ששוגרה ב-2011. בשנה שעברה הייתה אמורה להיות משוגרת משימה נוספת, אינסייט, נחתת מאדים שמיועדת לבצע מחקר סייסמולוגי על כוכב הלכת, אך שיגורה נדחה למאי 2018, עקב תקלה במכשיר המדעי שמיוצר על ידי צרפת.

     

    בעוד חברי הצוותים של המשימות שנבחרו לבטח חוגגים כעת, ישנם רבים שתחושותיהם הפוכות לגמרי - חברי הצוותים של שלוש משימות שלא נבחרו. מתוך החמש שנאס"א בחרה ב-2015 כ"פיינליסטיות" בתחרות, רק שתיים זכו. אחת מההצעות שלא נבחרו הייתה הצעת המשימה Near Earth Object Camera – טלסקופ שיאתר אסטרואידים קטנים בקרבת כדור הארץ שעלולים להתנגש בו.

     

    אולם המאוכזבים העיקריים הם חובבי כוכב הלכת נוגה - שהוזנח על ידי נאס"א שנים רבות. המשימה האחרונה של הסוכנות האמריקנית לכוכב הלכת הייתה מגלן בשנות ה-90, שסיפקה צילומי רדאר גלובליים של כוכב הלכת, ואיפשרה לראשונה לראות כיצד נראים פני הקרקע של נוגה, מתחת לאטמוספירה הצפופה מאד שלו. שתי ההצעות הנוספות שלא זכו בתחרות התמקדו בחקר נוגה - אחת הציעה לשלוח משימה דומה במהותה לזו של מגלן - אך באיכות גבוהה הרבה יותר, והשנייה הציעה להנחית גשוש שיצנח אל פני הקרקע ויחקור את הרכב האטמוספירה של נוגה.

     

    ג'ים גרין, מנהל בכיר בנאס"א, ציין כי חוקרי נוגה עדיין לא צריכים לומר נואש - תהיה להם הזדמנות נוספת להגיש הצעות מחקר לתחרות במשימה הבאה של תוכנית אחרת ויוקרתית יותר - תוכנית "האופקים החדשים" - שממנה יצאו המשימות ניו הורייזונס לפלוטו וג'ונו לצדק. משימות אלו זוכות לתקציב גבוה הרבה יותר ממשימות דיסקברי, אך תדירותן נמוכה יותר. התחרות הנוכחית נמצאת כעת בחיתוליה, כאשר בנובמבר השנה נאס"א צפויה להכריז על הפיינליסטים, ולהודיע על הזוכה המאושר רק ב-2019, עם יעד שיגור של שנת 2024.

     

    בתוך כך, נאס"א הכריזה גם על משימה נוספת ונפרדת שתשוגר בשנת 2020. משימה זו תשוגר במסגרת היחידה למחקר אסטרופיזי של נאס"א, ותקציבה הכולל יעמוד על 188 מיליון דולר. החללית, Imaging X-ray Polarimetry Explorer, תכלול שלושה טלסקופים בתחום קרני X כדי לחקור את הגופים העוצמתיים ביותר המוכרים למדע כיום - חורים שחורים על-מאסיביים, כוכבי ניוטרונים ופולסרים.

     

    הכתבה פורסמה באתר "הידען"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נאס"א
    אחת המשימות. פסיכה 16
    צילום: נאס"א
    אתר הידען
    מומלצים