תיקון חוק: אנשי קבע נכים יטופלו בביטוח לאומי

שינוי בחוק נכי צה"ל: בקרוב ייאלצו רוב אנשי הקבע שנפצעו או חלו בשירות לנהל את הליך ההכרה "באזרחות". מה יהיו ההשלכות של הצעד הזה?

עו"ד מירב וייס-קרטיהפורסם: 10.01.17 , 07:26

(צילום: דובר צה"ל)

החל מ-27 באפריל ייכנס לתוקפו תיקון משמעותי בחוק הנכים, שישפיע בעיקר על ההכרה באנשי קבע שנפצעו או חלו במהלך שירותם, ומעתה ינהלו את הליך ההכרה בהם "באזרחות" מול הביטוח הלאומי. מה המשמעות של התיקון? איך הוא יבוא לידי ביטוי בפועל? והאם המערכת האזרחית בכלל מוכנה לכך?

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במסגרת חוק ההסדרים בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, יחד עם הוועדה לעבודה ורווחה, התקיימו דיונים סוערים בנושא. בנוסחו הראשוני התיקון היה אמור לחולל מהפכה של ממש ולשלוח את כל אלו המשרתים בצה"ל להגיש תביעות לביטוח הלאומי כנפגעי תאונות עבודה. אולם בשל מאבק שהובילה לשכת עורכי הדין אושר לאחרונה נוסח מרוכך.

תביעה

חייל לשעבר צפה ב"בופור" - ויוכר נכה צה"ל

עו"ד שרון מאירי

בסוף שנות ה-80 שירת חייל במוצב בלבנון בזמן התקפה של חיזבאללה. שופט קיבל את טענתו שצפייה בסרט שנים אחר כך עוררה בו פוסט-טראומה

חייל לשעבר צפה ב"בופור" - ויוכר נכה צה"ל

עד היום, כל משרת בכוחות הביטחון והמשטרה, שנפגע או חלה "במהלך ועקב" שירותו, היה מוכר כנכה צה"ל, ולא חשוב אם היה מדובר בחייל סדיר, איש קבע, שוטר או איש שב"כ.

על פי התיקון, מעתה יצטרך נכה להוכיח שהחבלה או המחלה נכנסים במסגרת ההגדרות של תאונת עבודה בביטוח הלאומי, כמו כל עובד בשדרות האזרחיות.

בהקשר זה יש להבהיר כי הזכויות הניתנות במשרד הביטחון שונות מהביטוח הלאומי. כלומר, יש הבדל בין נכה צה"ל לבין נכה "אזרחי": משרד הביטחון מספק מעטפת גדולה של שיקום, טיפולים רפואיים ותגמולים מיוחדים, שאינם מצויים בביטוח הלאומי.

החוק בנוסחו המתוקן לא פוגע בקריטריונים שחלים על חיילי סדיר ומילואים. בנוסף, הוא יחול גם על מועמדים לשירות שנקראים לימי גיבוש או הכשרה קדם צבאית.

ומה עם משרתי הקבע?

הפגיעה, כאמור, היא במשרתי הקבע: הזכות להכרה בהם הצטמצמה, כך שרק במקרים של חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באירוע מיוחד וייחודי לשירות הצבאי, יוכל חייל המשרת בקבע להיות מוכר כנכה צה"ל.

במקרים של מחלות יוכר איש הקבע כנכה צה"ל רק אם מחלתו מופיעה ברשימה של מחלת שירות, ובתנאי שהיא הופיעה על רקע אירוע או תנאי ייחודי ומיוחד לשירות. יש לציין כי רשימת המחלות מצומצמת מאוד, אולם על שר הביטחון מוטל לפרסם בצו מחלות נוספות.

לכן, משרתי הקבע שנפגעו במהלך שירותם ואשר המחלה או החבלה אינם עומדים בקריטריונים שצוינו כאן, יוכלו להגיש מעתה תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, שתיבחן ככל תביעת עבודה אחרת.

תיקון החוק יחול גם על כל שאר אוכלוסיות המשרתים, כגון שוטרים, סוהרים, אנשי שירות ביטחון ואנשי משמר הכנסת – כל אלה לא יוכלו להגיש מעתה תביעתם למשרד הביטחון, אלא יצטרכו להגיש את תביעתם למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה.

מטרת תיקון החוק הייתה אחת בלבד – חיסכון כספי למדינה. אולם לדעתי התיקון לא יוביל לחיסכון משמעותי, שכן ממילא הביטוח הלאומי יצטרך לשלם תגמולים לנכים שיוכרו כנפגעי עבודה. כלומר יש כאן בסך הכול העברת כספים מכיס אחד של המדינה לכיס שני.

מצד שני ייגרם נזק תדמיתי גדול לארגונים הללו – צבא, משטרה, שירותי ביטחון, שב"ס וכו' – משום שהמשרתים ירגישו כאילו שמהיום מפקירים אותם להתמודד עם הביטוח הלאומי בתביעותיהם. הנזק הצפוי מתיקון החוק עלול לבוא לידי ביטוי גם בירידה בהתנדבות ורצון להתגייס לאותם ארגונים.

בנוסף, הביטוח הלאומי וקופות החולים אינם ערוכים כלל להתמודד עם עומס התביעות של אוכלוסיות המשרתים – והנכים הם אלו שישלמו את המחיר בגין כך.