כנסיית השכל: "להתפרק? לא היה לנו זמן"

"'האלבום הצהוב' הוא האלבום שהיה לנו הכי קשה להוציא, אף אחד לא רצה אותו", מפתיע בסיסט הלהקה רן אלמליח כשהוא נזכר בקשיי השנים הראשונות. "כל החברות תקליטים סירבו, אחת אחת. אפילו אנשים ברחוב אמרו שאלה שירים לא מספיק טובים, שאיבדנו את הקסם, שזה לא יעבוד. האלבום בא אחרי 'קח שירים', שהיה סוג של אלבום שירי משוררים כזה, ניסיוני ולא מסחרי. ואז באנו עם האלבום הזה - ושום חברת תקליטים לא רצתה".

 

כן, היום אולי קשה להאמין, אבל מסתבר ש"למיה יש אקדח", "היינו עושים אהבה" וקלאסיקות רוק ניינטיז נוספות שמרביתנו זוכרים עד היום איך מנגנים אותן על הגיטרה - כמעט ולא קרו מעולם. ואז הגיע הטוויסט: "במקרה, באיזה יום בשלוש לפנות בבוקר, פגשתי בפלורנטין את קובי אוז", ממשיך אלמליח בסיפורו. "הוא ירד מהוואן של ההופעות, רץ אליי וסיפר לי בהתלהבות שהוא מקים לייבל בשם 'לבנטיני'. הוא שאל אם יש לנו חומרים, אמרתי לו 'כן, אבל אף אחד לא רוצה, בטח גם אתה לא תרצה'. ואז הוא בא, שמע, והקלטנו. בסוף זה היה אלבום שהתפוצץ, גם מסחרית, ופתאום נהייתה מאסה של קהל".

 

המאסה הזו צעדה עם הלהקה לאורך 27 שנות עשייה, מלאות הופעות ושיתופי פעולה - רצף בלתי נתפס כמעט במושגי הרוקנ'רול המקומי. כשהם נשאלים האם האמינו שיחזיקו יחדיו כלהקה לאורך כל כך הרבה שנים, עונים החברים בכנות: "לא, אנחנו לא מאמינים גם עכשיו. אחרי כל חזרה אנחנו עדיין לא מאמינים שזה נמשך". 

 

עוד דיברו חברי הכנסייה באולפן על המוזיקאים הצעירים עמם היו מעוניינים לעבוד, על הסיכוי לתפוס אחד מהם על כס המנטור המסתובב באחת מתוכניות ריאליטי השירה, וכן, גם על האלבום החדש שבדרך.