טיפול זוגי

לפני שנתיים עברי לידר חלם שהוא דוהר במכונית בכביש החוף, כשברדיו מתנגן שיר יפהפה. "אמרתי למי שישב לידי במכונית, 'שמע, הזמר הזה יודע לכתוב שירים נורא יפים', ושרתי את השיר יחד איתו", הוא מספר. "כשהתעוררתי, הרגשתי שאני זוכר את כל השיר במדויק, מילים ומנגינה. ניגשתי לסטודיו שלי וכתבתי אותו. קראתי לו 'מבנים ישנים' והוא מופיע באלבום החדש".

איך זוכרים במדויק מילים ומנגינה שהופיעו בחלום?

"בשנים האחרונות, בעקבות הטיפול הפסיכולוגי שאני עובר, אני מתעסק הרבה בחלומות. התחלתי להחזיק מחברת ליד המיטה ולרשום בה את החלומות".

"מבנים ישנים", כמו גם שאר השירים באלבום היפהפה של לידר והמפיק המוזיקלי עופר מאירי עוסקים ביחסים, בכמיהה לקשר ולאהבה בין גבר לגבר ובין גבר לאישה. כמעט כולם נכתבו תוך שנה, אחרי הפרידה של לידר מבן זוגו יאן. "נכון שהשירים נכתבו בשנה ומשהו שאני חי לבד, אבל אני כבר לא נמצא במקום של 'אוי, נפרדתי עכשיו וקשה ומר לי'. אני מרגיש שאני אוהב את החיים וטוב לי בהם, ועדיין יש לי כמיהה גדולה לקשר, לאהבה, לחברה של אנשים. באתי עם המטענים האלה לעבודה עם עופר, אבל בהחלט יכול להיות שהכניסה לתוך הבית של עופר, שהוא בית נורא משפחתי וחם, השפיעה על הכתיבה שלי".

"פרידה זה טיפה מוות"

לידר ויאן, בני זוג במשך חמש שנים, נשארו חברים טובים גם אחרי שנפרדו, אבל הפרידה, הוא אומר, לא הייתה קלה. "כשאתה נפרד ממישהו אחרי פרק זמן כזה, זה טיפה מוות. אפילו יותר מטיפה. יש בזה כאב גדול, התרגשות ובלבול. מה יהיה? איך יהיה לבד? חיית עם מישהו כמה שנים באותה דירה, ופתאום אתה לבד בה. פתאום החצי השני של המיטה הזוגית, שהיה בו תמיד מישהו שאהבת, ריק. כרגע אני לבד. יש בזה גם הרבה קסם, ועדיין אני מאוד אוהב את הביחד. בסוף, בחלומות של כולנו, הרי ישנה הקלישאה של בית, ילדים, כלב וחצר. ואהבה כמובן".

זה לא קלישאות. אלה החיים.

"אני נורא נזהר מקלישאות בנושא הזה. למדתי להבין שלא כל חלום מקסים מתגשם. האושר האמיתי שלנו תלוי ביכולת להרגיש נינוחים בתוך העור שלנו, שזה דבר שאני מייחל לו ועובד בשבילו. לפעמים אני מרגיש נוח בתוך העור שלי ולפעמים לא. אנשים שנדמה שהכל נורא נפלא אצלם, תמיד נראה לי טו מאץ'".

לידר ודמעות הם בהחלט חברים טובים. מי שצפה בו באחת מתוכניות "אקס פקטור", ראה אותו מוחה דמעות כשאחד המתמודדים הקדיש שיר לאמא שלו. "אני לפעמים בוכה כמו ילד, בטח אז, כשאמא שלי הייתה חולה", הוא מספר, "אבל עכשיו הכל מאחורינו, הכל טוב. אני יודע ואוהב לבכות, אפילו בסדרות ובפרסומות. כשעופר כותב למשל פרסומת טובה, אני בוכה ישר. לפני כמה זמן חיפשתי עותק מספר השירים שהוצאתי. מצאתי רק אחד. השאר אזלו. זה היה הספר שנתתי לאבא שלי שנפטר. הוא סימן בו במארקר כל מיני קטעים שרצה לחזור ולהתעכב עליהם, ופשוט התפרקתי".

"כיף לך שאתה בוכה", אומר לו מאירי. "אני לא יודע לבכות. מאז שאני ילד אני לא זוכר שבכיתי, ואני מקווה שזה לעולם לא יקרה לי".

פרידות הן דבר מסובך, אין מה לעשות.

"בהחלט. אבל אני עדיין תמיד מוכן לקפוץ למים ולהתאהב. שווה להתאהב שוב ושוב גם אם שוברים לך לפעמים את הלב. נכון, לפעמים אני מרגיש שהלב שלי רץ מהר מדי ואני מתאהב מהר מדי, אבל זה בסדר גמור".

לעופר כבר יש שלושה ילדים גדולים. עברי, גם אתה הצהרת בעבר על הרצון להיות אבא. מה קורה עם זה?

"זה דיאלוג מורכב. בגדול זה דבר שאני חושב עליו הרבה, אבל זה לא משהו שאני יכול לתת לך עכשיו תשובה על זה".

"זה היה כמו התאהבות" 

מאירי, בן 50, אבא לשלושה, ולידר, 43, כבר שיתפו פעולה לפני שנים — באחד משירי האלבום של "מטרופלין", שהפיק מאירי, אבל זאת הפעם הראשונה שהם עובדים ביחד על אלבום שלם. "חיפשנו הזדמנות לעבוד שוב יחד", מספר מאירי, "וכשעברי פנה אליי עם שיר שכתב, התחלנו לעבוד עליו. כשראינו שזה עובד, נגררנו לאלבום שלם".

לעברי לידר חשוב להדגיש שמאירי הוא יותר מהמפיק של הדיסק, אלא שותף מלא ושווה זכויות ביצירה, ולכן החליטו לתת קרדיט משותף לשניהם על הדיסק. "אני מאוד אוהב את מה שעופר עושה", אומר לידר. "לרוב יש דינמיקה ברורה בתוך האולפן בין מפיק ליוצר, אבל בינינו זה מיד התפרק. תוך שניים־שלושה מפגשים כבר היו לנו שלושה שירים. זה היה כמו התאהבות".

גם אחרי קריירה ארוכה לידר עדיין מלא ספקות ותהיות לגבי השירים שהוא כותב. "אני תמיד שואל את עצמי האם מה שאני עושה מספיק וטוב, והאם אני מוציא מעצמי את המקסימום. הדיאלוג הפנימי הזה הוא מה שמזיז אותי קדימה לנסות ולהעז. לא בא לי לכתוב את 'זכיתי לאהוב' בפעם השישית. בהחלט יש שירים שאני יכול להסתכל עליהם ולהגיד, 'שיר חרא, הפקה חרא, זה לא מספיק טוב. לא יודע למה חשבתי בזמנו שזה טוב'".

איזה למשל?

"בוא לא נגיד איזה. למה לשפוך מלח על הפצעים? כתבתי הרבה יותר שירים משהוצאתי. אני לא מהנרקסיסטים".

שניהם כבר למדו להתמודד עם הביקורות על העבודות שלהם. "אם אני מרגיש שהבנאדם לא משוחד ושהביקורת שלו מבינה, אתייחס אליה בכבוד", אומר לידר. "אני זוכר ביקורות לא טובות מהעבר שקראתי ויכולתי להבין אותן גם אם הן לא היו נעימות לי. אבל הרבה פעמים אתה קורא ביקורות ומרגיש שהיא לא על היצירה, אלא עליך. שהאיש לא אוהב כל מיני דברים בך. למשל את העובדה שאתה מצליח או שאתה עושה טלוויזיה".

"אני אוהב שמבקרים אותי", מפתיע מאירי. "אני אפילו מכור לזה, כי אז אתה מקבל את התשובות הנכונות, שלא יכולת לתת לעצמך כשכתבת את השיר. יש משהו מאוד חשוב בלהיות קשוב לביקורת. בתחילת הדרך אתה מקבל את זה די קשה, אומר, 'מי הבן זונה הזה שכתב את זה ולמה הוא כתב?' אבל ככל שהזמן עובר אתה כבר לא כל כך נעלב. יש כבר קריירה מאחוריך, וזה מקבל פרופורציות נכונות".

אתם קוראים טוקבקים?

לידר: "המדיה הזאת מוציאה מאנשים דברים רעים. זה די מפחיד לגבי העתיד שלנו. מישהו יכול לקרוא לי שם 'הומו סוטה' למשל, אז למה שאתרגש מזה?".

מאירי: "אני כמעט ולא עובר על כל התגובות. אני מרחם על מישהו שכותב דברים כאלה".

ומה עם סטטיק ובן אל?

לידר כבר נתקל בהתייחסות הומופובית לזהות המינית שלו כשהוזמן להופיע בהתנחלות הדתית אלקנה. כרזה שפרסמה את האירוע הושחתה ונכתב עליה "חילול השם", ובני זוג שמתגוררים בהתנחלות שלחו מייל לתושבים, בו כינו את לידר "סוטה מוצהר". "הייתה הופעה נהדרת שם, וזה מה שחשוב", אומר לידר. "אחרי הפרסום, ראש המועצה דיבר איתי בטלפון ואמר כמה הוא רוצה שאבוא להופיע אצלם. הופעתי לפני שלושת אלפים איש, והיה ערב מאוד חזק ומרגש".

עדיין מתייחסים לזהות המינית שלך כשכותבים על האמנות שלך?

"כמעט ולא. מתייחסים בעיקר לשירים שלי, וזה מאוד משמח אותי. השירים שלי כנראה חוצים גבולות של מגדרים. כשהוצאנו את הסינגל 'אור ראשון' מתוך האלבום החדש, שיר שאני שר לגבר, באף ראיון לא דיברו איתי על זה. רק על העבודה שלנו על השיר, הסאונד, הקריירות, וזה היה מדהים. לפני 15 שנה, כשיצאתי מהארון, זה מה שרציתי שיקרה. היום, כשאני מופיע באשדוד או בכל מקום אחר בארץ, האולם מלא בדיוק כמו בתל־אביב".

לידר, אחד השופטים ב"אקס פקטור", חושב שהביקורות על זמרים שמשתתפים בריאליטי, מיושנות. "זה נהיה פורמט מאוד לגיטימי", הוא אומר. "חשוב לי לעבוד עם האנשים הצעירים האלה ולשפר אותם. פעם היו תוכניות טוק שואו שבהן אמנים יכלו להתארח, והיום לא, לכן אני חושב שתוכניות האלה מקדמות את המוזיקה".

גם כשהשופטים בוטים בהערות שלהם כלפי צעירים בתחילת דרכם רק בשביל כמה נקודות ברייטינג?

"אני חושב שהישירות חשובה. לפעמים אתה מכבד יותר בנאדם כשאתה אומר לו מה שאתה חושב על מה שהוא עושה יותר מאשר כשאתה מצפה לו את הכל בסוכר רק כדי שלא ייפגע, ואומר על הכל 'מאמי' ו'מקסים'. אולי זה נחמד שאתה מצפה הכל בסוכר, אבל ככה הוא לא ישתפר. אני לעולם לא אהיה מרושע כדי להיות מרושע".

מה אתה חושב על הליהוק של סטטיק ובן־אל תבורי כשופטים ב"כוכב הבא"?

"להביא בנאדם חדש וחם לתוכנית זה דבר שגורם לדיבור ולהתעניינות, וזה בהחלט לגיטימי. זאת טלוויזיה מסחרית, ואם זה מעורר עניין, זה כבר טוב. להגיד שאין להם הרבה ניסיון, זה קצת טרחני. נכון שלאנשים שיש להם הרבה ניסיון בהפקה יש פלוס מסוים, אין מה לעשות, אבל מצד שני יש בסטטיק ובן־אל משהו נורא פרשי ומרענן. בהחלט גם יכול להיות שהם יוכלו לתרום למישהו שמתאים להם בזכות מה שהם עברו בשנה האחרונה. עכשיו חובת ההוכחה היא עליהם".

זוג מנצח

 בלי ששמנו לב חלפו כמעט 20 שנה מ"מלטף ומשקר", אלבום הבכורה של עברי לידר. מאז הוא הפך לאחד האמנים האהובים בארץ, כזה שמשחרר אלבומים מצליחים ומנפק להיטים, אך גם כותב שמפגין התבגרות יפה. ב"האהבה הזאת שלנו", אלבומו הקודם, הוא רשם קפיצת מדרגה נוספת, והחדש והיפה שלו עם עופר מאירי הוא צעד נוסף באותו כיוון.

למרות המיתוג המיינסטרימי, לצד הבגרות תמיד הייתה שם גם סקרנות, ואולי היא זו שהובילה לשיתוף הפעולה עם מאירי. חיבור נכון בין מוזיקאי למפיק מזכיר קצת את הקשר שבין ספורטאי למאמן. בשני המקרים הראשון צריך שהשני יוציא ממנו את המקסימום ברגע נתון ויעניק לו כלים לשחזר את ההישג בהמשך. הקשר בין לידר למאירי הוא יותר מזה. מאירי הוא לא רק האיש שמשחק עם הכפתורים מאחורי הזכוכית באולפן, אלא שותף ששמו ותמונתו מככבים לצד הזמר המפורסם.

במשך שנים — בפרויקט "מטרופולין" וכשהפיק לאחרים — מאירי הסתובב באזור הנוחות הפופי־אלקטרוני שלו. בשנה האחרונה הוא הפך למפיק החשוב בארץ דווקא בזכות העבודה המצוינת באלבומים של שלומי ברכה וערן צור, שלא נחשבים לשותפיו הטבעיים. במובן הזה, החיבור עם לידר מרגיש קצת כמו חזרה בטוחה הביתה, אבל זהו מהלך ששני השותפים יוצאים נשכרים ממנו.

"עברי לידר ועופר מאירי" הוא אלבום קצר (37 דקות ורבע), שחולף במהירות, וזה עוד לפני שמנקים ממנו את קטעי הקישור. אפשר להתווכח על נחיצותם, אך גם הם לא מערערים על המסקנה שזהו אחד האלבומים היותר טובים של לידר, בעיקר בזכות "תלך אבל שלא תעז ללכת", "חלום לשניים" ו"מבנים ישנים". הוא כנראה גם אחד היותר מעוצבים שבהם. אבל כשמקשיבים לו שוב מגלים ששכבות הסאונד של מאירי לא נועדו להסתיר את הכנות של לידר, אלא רק הופכים אותה למסקרנת יותר.

מופעי השקת האלבום של עברי לידר ועופר מאירי יתקיימו בשישי, בסינמטק תל אביב, ב־15:00, 18:00 ו־20:30. ב־16 בינואר יופיע לידר בהאנגר 11 ויבצע את כל שירי האלבום "זה לא אותו הדבר": במופע יתארח שלומי שבן