שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "היא הייתה חולה בבית - ואדם אחר ברדיו"

    שנה עברה מאז שהשדרנית ענת דולב הלכה לעולמה, ובנה דן דולב קוך עדיין לא עיכל. אף שהוא היה זה שמצא אותה. "כל יום זה מכה בי מחדש", הוא אומר בראיון, ומספר על המחלה שהחלישה אותה ועל ההתעקשות להמשיך ולתפקד גם בימיה האחרונים

    את החיבוק האחרון הוא לא שכח ולא ישכח. רגע לפני שיצא מהבית לבילוי בערב שישי, פסע צעד אחורה והסתובב - נפרד שוב ואיחל שבת שלום. כך, בחיבוק ונשיקה, נפרד דן דולב קוך מאמו, השדרנית ענת דולב. "הרגשתי שאני צריך ללכת אליה, כאילו כוח אמר לי 'לך לאמא'. אם לא הייתי עושה את זה - הייתי מתחרט כל החיים", הוא מספר בראיון - שנה לאחר שהלכה לעולמה.

     

    למחרת אותו חיבוק הוא מצא אותה. "בלילה מאוחר שלחתי לה הודעה שלא אשן בבית, אבל היא לא ענתה. בבוקר ראיתי שהיא עדיין לא ענתה. ניסיתי להתקשר והנייד היה סגור, אז נסעתי עם החברה שלי לבדוק. סובבתי את המפתח והרגשתי קור יוצא מהדירה. החלון היה פתוח וזה היה יום חורפי וגשום. בלי לראות כלום הרגשתי שמשהו לא טוב קרה. מצאתי אותה שוכבת על הספה בסלון, והחתולה ליד - מסתכלת עליי כאילו היא מבינה. ידעתי שאין מה לעשות".

     

    דן דולב קוך ואמו. "סירבה להאמין שהיא צריכה עזרה" (צילום ביתי) (צילום ביתי)
    דן דולב קוך ואמו. "סירבה להאמין שהיא צריכה עזרה"(צילום ביתי)
     

    דולב, מגישת טלוויזיה ושדרנית רדיו, נפטרה בגיל 51 בעקבות מחלת העצבים הניוונית MSA. "האמת שלא הספקתי לעכל", מספר קוך בן ה-21, בנה היחיד. "כשאנשים שואלים אותי על האזכרה, זה לא נתפס. כל יום זה מכה בי מחדש, כאילו שזה קרה אתמול".

     

    לפני מותה כתבה דולב לבנה מכתב. הוא העז לפתוח אותו פעם אחת, חודש לאחר מכן: "היה לי קשה. לא התרכזתי. אני רק זוכר שהיא כתבה 'אני מצטערת שעשיתי לך את הדבר הזה'. זה בעיקר מכתב שמתנצל שהיא חלתה. כתבה שם שזה לא מגיע לנו".  

     

    התכוננת לאפשרות שזה עומד לקרות?

    "אמא לא דיברה איתי במפורש על המוות, היא אמרה משפטים כמו 'אני לא יכולה להמשיך יותר', או אמרה שעדיף לי בלעדיה כי היא מהווה נטל בגלל המחלה, לא אהבתי לשמוע את המשפטים האלה, ביקשתי ממנה לא להגיד אותם לידי. ובכל זאת, הייתי שומע אותה מדברת בטלפון עם אנשים, וזה היה קשה".

     

    הוריו של קוך התגרשו כשהיה קטן. "מאז שאני זוכר את עצמי, אמא תמיד דאגה שיהיה לי את הכי טוב - גם אם זה בא על חשבונה. למרות זאת, לא יצא לי להכיר אותה מספיק. בדיעבד אני יודע להגיד שבסוף היא תמיד צדקה. הייתי אומר לעצמי - מתי יגיע היום שאני אקשיב לאמא? ועכשיו חסרה לי העצה הזאת, שהייתה נטו בשבילי. לא היה לה אינטרס, היא רק רצתה שיהיה לי טוב. היא עשתה את כל מה שאפשר בתור אמא. בגלל זה ההידרדרות הייתה כל כך קשה. מצד אחד רציתי להתחבר, אבל מצד שני רציתי להתרחק כי היה קשה לראות אותה ככה".

     

    קוך בהלוויית אמו (צילום: עידו ארז ) (צילום: עידו ארז )
    קוך בהלוויית אמו(צילום: עידו ארז )
     

    סימני המחלה התגלו לראשונה כשנתיים לפני מותה של דולב. בתחילה גם הרופאים לא הצליחו לפענח באיזו מחלה מדובר. "היא הייתה חלשה, הרגישה סחרחורות ועייפות, ולא ידעה מה זה. אף אחד לא ידע מה זה", נזכר קוך. "MSA זאת מחלה עם סימנים דומים לכמה מחלות אחרות, ואי אפשר לשים את האצבע. זה מתקדם מהר אצל כל אחד, פתאום הדיבור לא טוב והיד רועדת ואי אפשר לכתוב - זה בא לך בבום".

     

    באותה תקופה קוך היה חייל שרק התגייס. "פתאום אמא שלי לא יכולה להכין לי אוכל ולא יכולה לקחת אותי, ואני התחלתי לעשות את הדברים האלה. זאת הייתה המציאות שלי והשלמתי איתה באיזה אופן בלי לשים לב. זה היה קשה, היא השתדלה לא להתלונן לידי - הייתה מכריחה את עצמה להכין לי אוכל, עמדה בקושי ושמה כיסא ליד הכיריים. הרבה אנשים אמרו לה 'את סתם בוכה' ו'לא קרה כלום'. אבל היא הייתה נלחמת, לא מוותרת. תבין, היא הייתה מזמינה לעצמה מונית ויורדת שתי קומות לבד, בלי תמיכה, כי אני הייתי בצבא. זאת התמודדות נפשית ופיזית מול המגבלה, לא תמיד היה שם מישהו שיכול לעזור לה. היא סירבה להאמין שהיא צריכה עזרה".

     

    מאזיני הרדיו לא ידעו עד הרגע האחרון על המחלה שלה.

    "היא לקחה כל מיני חופשות קצרות, אבל בעיקרון הדבר היחיד שהיא רצתה לעשות זה ללכת לעבודה - עד היום האחרון היא הלכה לעבודה. בגלל זה זה המוות שלה הפתיע כל כך הרבה אנשים. היא הייתה חולה בבית ופתאום ברדיו היא הייתה בן אדם אחר לגמרי - ואף אחד לא שם לב. זה היה מדהים".

     

    "היא תמיד דאגה לי - גם אם זה בא על חשבונה" (צילום ביתי) (צילום ביתי)
    "היא תמיד דאגה לי - גם אם זה בא על חשבונה"(צילום ביתי)
     

    דולב שימשה מאז 1985 כשדרנית ברשת ב', ולפני כן הגישה וערכה תוכניות בערוץ הראשון, בהן "עד פופ" המוכרת, וכן היתה שותפה בשידורי הניסיון של ערוץ 2 ועבדה ככתבת ועורכת ב"ידיעות אחרונות" - אבל בנה לא ידע עד מותה עד כמה הייתה מוערכת. "כשאמא הייתה בחיים לא הבנתי כמה אוהבים אותה. היא מעולם לא דיברה על זה. המפיקה סמדר הביאה לי את כל המכתבים ששלחו לאמא לרדיו ולמערכת - עשרות מכתבים מאנשים שנהנו לשמוע אותה. ראיתי מכתבים מאנשים מחו"ל, או מכאלה שוויתרו על שנת צהריים כדי להקשיב לה. אנשים באו ממקומות רחוקים רק כדי להגיע לשבעה, אפילו נשיא המדינה שלח מכתב. רק היום אני מבין את הגודל של אמא שלי".

     

    איך אתה מסביר את זה?

    "עיקר הדברים שלה בטלוויזיה שודרו מזמן, בעבר. היא הייתה צנועה ולא חיפשה להיות מפורסמת היא אהבה להיות ברדיו בעיקר, להראות את הידע שלה. היא עשתה בצניעות, מבחינתה זאת הייתה עבודה נטו".

     

    קוך מספר שעכשיו, לאחר שגילה את ההשפעה של אמו על אחרים, חשוב לו להנציח אותה. בסוף השבוע נערך אירוע מחווה לזכרה בצוותא בתל אביב בהנחיית חברתה לקול ישראל ליאת רגב ובהשתתפות קולגות ואמנים. "אני מרגיש שצריך לעשות משהו לזכרה", הוא אומר. "אנחנו גם מתכננים אירוע פרטי של המשפחה שיהיה פתוח למי שירצה".

     

    אתה מצליח להמשיך הלאה?

    "אני משתדל. אני נמצא בזוגיות כבר שנה וחושב מה לעשות קדימה, אולי לצאת לטיול או להתחיל ללמוד. אני מנסה לחשוב כמו אמא כדי לקבל את העוצמה ממנה, אבל זה לא כל כך פשוט". אפשר להגיד שמהתקופה הזאת הבנתי שאני אוהב יצירתיות".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום ביתי
    ענת דולב ודן דולב קוך
    צילום ביתי
    לאתר ההטבות
    מומלצים