שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "ניסיתי לשכנע את בעלי להתגרש כי לא הצלחתי להיכנס להריון"
    רחל-לי ידעה שאמה בוכה בלילות בגלל מצבה, עדי ורוני יצאו לבלות אחרי כל שאיבה כדי לא לשקוע ולילך הרגישה שהיא הופכת לאישה אחרת בגלל ההורמונים. שלוש נשים מספרות באומץ לב על הדרך הקשה להורות עם סוף אופטימי במיוחד

    "הייתה תקופה ארוכה שניסיתי לשכנע את שי להתגרש. אמרתי לו לך תביא ילדים ממישהי אחרת. הוא לא היה מוכן לחיות בלעדי, לא התפרק וחיזק אותי". כך מספרת רחל-לי חדד ממושב ניצני עוז שעברה 13 טיפולי פוריות במשך ארבע שנים וחצי. "לא פשוט לעבור תהליך כזה", היא מספרת. "היו לי רגשות אשם על כך שאני לא ממלאה את תפקידי כאישה ושלהורים שלי כואב מהצד והם לא יכולים לעזור. ידעתי שאמא שלי בוכה בגללי בלילות. לאחותי יש שני ילדים והיא עצרה כי לא יכלה לחשוב על הכאב שזה עשה לי. שנאתי להיות המסכנה".

     

    הדרך להורות, יכולה להיות ארוכה ולא פשוטה. לעיתים מייאשת, רצופה באכזבות, רגשות אשם ולא מעט הורמונים שמוזרקים אל הגוף. לא לכולן זה בא בקלות אבל הרוב מעדיפות לשמור את הקשיים, הפחדים והתסכולים לעצמן, יחד עם בן זוגן, או לבד. ניסינו להבין משלושה זוגות מה הם עברו בדרך המאתגרת להורות.

     

     ( )

    "התחתנו לפני חמש שנים וחצי והחלטנו אחרי חודש לנסות להיכנס להריון, בספונטניות", משתפת חדד. "לא היו לי מחשבות על טיפולים, אך כל חודש שעבר, הלחץ גבר. אמנם בשנה הראשונה היינו נשואים טריים ולא היה מקום לאכזבה. חיינו, נהנינו וטיילנו, אבל אחרי שנה של ניסיונות, פניתי לרופא נשים והוא שלח אותי לבדיקות".

     

    משם התחיל מסע של טיפולים: "נשלחתי לבדיקת שחלות פוליציסטיות ובדיקות דם. אחר כך עברתי צילומי רחם שהיו כואבים מאוד. לאחריהם הייתה תקווה שאכנס להריון כי סיפרו שבדיקה כזו מרחיבה את הרחם, כשהגיע המחזור - התאכזבתי מאוד"

    רחל-לי והילדים. "הדרך להורות הייתה מלאה ברגשות אשם" (צילום: ליאת פנחסי) (צילום: ליאת פנחסי)
    רחל-לי והילדים. "הדרך להורות הייתה מלאה ברגשות אשם"(צילום: ליאת פנחסי)
     

    רחל-לי ושי עברו בין רופאים שונים, התחילו טיפולי פוריות ללא הורמונים שלא צלחו, אחר כך טיפולים נוספים עם הורמונים, עוד שלוש הזרעות שלא צלחו, כאשר המינון ההורמונלי עלה מטיפול לטיפול. באחד השלבים אף חוותה הריון חוץ רחמי, וזיהו אצלה גוש בחזה שהגביר את הלחץ. "בשלב מסוים", היא משתפת, "הרופא הציע תרומת ביצית. אני הסכמתי אך בעלי סירב. אחד הרופאים הסביר שאנחנו ב-20% הלא מוסברים. הייתי מבולבלת. לא הבנתי למה אני לא נקלטת, למה אין הסבר לבעיה שלי. לבסוף, פנינו לרופא אחר שקיצץ במינוני ההורמונים ושלח אותנו לבדיקות נוספות והמשך טיפולים".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    בסופו של דבר רחל-לי נקלטה ולפני חודשיים נולדו תאומיים, בן ובת, והיא מדגישה שאת החוזק שלה שאבה מהמשפחה, החברים והאמונה באלוהים. "חלמתי להיות אמא ולכן בכל פעם כשהטיפול לא הצליח אספתי את עצמי מחדש. כל דבר היה סביב הבדיקות. היינו מוזמנים לארוחת ערב, אבל אי אפשר בשבע, כי זו השעה שאני מזריקה. המינון של ההורמונים השפיע עליי. הייתי נפוחה, עצבנית, בכיתי בלי סיבה, נבהלתי מעצמי. הרגשתי שעוד רגע מאשפזים אותי".

     

    מנסיונך, מה את ממליצה לנשים שעוברות טיפולים?

    "להיכנס לפורומים, להכיר נשים שנמצאות במצב דומה, לבוא עם ידע לרופא המטפל כדי לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולהתעקש על מה שמגיע. בעיקר, לא לשמור בבטן ולא להרגיש רע עם עצמך. את לא אשמה".

     

     ( )

    "בגיל 26 הפסקתי לקחת גלולות ורופא הנשים הודיע כי לא אוכל להיכנס להריון באופן טבעי", מספרת עדי רודיטי רטר. "זה טלטל אותי. הייתי נשואה טרייה והכרתי נשים שעברו טיפולים, ידעתי כמה התהליך לא פשוט".

     

    מאותו רגע רודיטי רטר עברה מסע ארוך שכלל שנה וחצי של עשר הזרעות עם הורמונים, חלקן בהרדמה מלאה. היא החלה בטיפול שאיבות IVF שגרמו לגירוי שחלתי קשה. "לאורך כל התקופה הרגשתי שאני עובדת בלהביא ילדים. הפכתי לאדם חולה ובשל כך עלו מחשבות על פונדקאות. לבסוף, החלטתי להתמקד בטיפולים, עשיתי שינוי קריירה שהתכתב נכון עם הטיפולים. זו הייתה הפעם הראשונה שרירית הרחם שלי הצליחה להתעבות".

    עדי ורוני רטר. "תהליך לא פשוט" (צילום: דנה אופז - צילום מלידה) (צילום: דנה אופז - צילום מלידה)
    עדי ורוני רטר. "תהליך לא פשוט"(צילום: דנה אופז - צילום מלידה)
     

    אחרי ארבע שנים של טיפולים היא הצליחה להיכנס להריון, והיום בנה ארבל בן שנתיים ושלושה חודשים. "השתדלתי להיות חזקה, הסביבה והמשפחה היו חלק בלתי נפרד", היא מסכמת את התקופה. "אמא שלי אומרת שמסע של אמא של עוברת פוריות הוא מסע לא פחות קשה מהמטופלת עצמה. בכיתי המון אבל לא פחדתי, הבנתי שזה חלק מהתהליך. אני זוכרת שיום אחד הגענו לברית אחרי תוצאה שלילית. רוני, בן הזוג שלי, היה בטוח שזה זה, הוא התחיל לבכות וגם אני. לא איפשרנו לעצמנו לשקוע, התלבשנו, הלכנו, שמחנו. אחרי כל שאיבה הלכנו לבלות, קניתי לעצמי מתנות, ידעתי שאם אני שוקעת, אני לא חוזרת. בנוסף, פתחתי וידאו בלוג ותיעדתי את התהליך. רוני תמך מאוד. היה לו קשה לראות אותי מתמוטטת אבל מעולם לא הפכתי אותו לשק חבטות".

     

     ( )

    לילך ונועם משולם מגדרה עברו טיפולים שארכו כשנתיים, עד שאביה נולדה לפני ארבע שנים. "חצי שנה אחרי שהתחתנו וניסיתי להיכנס להריון, פניתי לרופא נשים ואחרי הרבה בדיקות התחלנו בטיפולים שנמשכו שנתיים.

     

    מה עבר עליך כשהבנת שיש בעיה?

    "התאכזבתי, בכיתי המון. לא ידעתי למה אני נכנסת. שמעתי סיפורים אבל זה לא היה בסביבה שלי. דודה שלי עברה תהליך דומה לפני 20 שנה והרבה השתנה מאז. חברה של גיסתי, הייתה במצב דומה והיא כוונה אותי.

     

    "נועם ביקש ממני לא לדבר על זה, הוא התבייש. הוא נפתח כשראה שאנחנו לא לבד. פגשנו אנשים במצבנו במרפאה, כשהגענו לבדיקות ולשאיבות. פתאום חברים סיפרו שגם הם בתהליך, הוא ראה שזה לא נורא".

    לילך משולם: "לא ידעתי למה אני נכנסת" (צילום: לירון אלוני)
    לילך משולם: "לא ידעתי למה אני נכנסת"(צילום: לירון אלוני)
     

    לדברי משולם, אחד הקשיים הגדולים היה הקושי הפיזי: "נאלצתי להזריק הורמונים, היו לי גלי חום, סבלתי מבחילות, עייפות, היה לי קשה לשלוט על מה שאני עוברת ולמתן את התגובות. ההורמונים משגעים אותך, את נהיית בנאדם אחר. בפן הזוגי היה מתח אבל נועם השתדל להיות הכי עדין ומכיל שאפשר".

     

    לנשים שנמצאות בתהליך דומה ממליצה משולם ללכת לקבוצות תמיכה: "כל אחת מחזקת ומבינה את השנייה. אני למדתי לראות מעבר לקושי, מה שצריך לקרות, קורה. אביה מהממת, היא עולם ומלואו עבורי. ילדת אהבה והיום אני חולמת להיכנס שוב להריון".

     

     ( )

    "למרות שזה מאוד אינדיבידואלי, יש מכנה משותף לנשים שעוברות טיפולי פוריות, בייחוד אם הם טיפולים ממושכים", מסבירה קרן קורניק-הירש, פסיכולוגית קלינית, מייעצת ומלווה בקשיי פוריות וטיפולי פוריות. "לא פשוט להתמודד לאורך זמן עם רכבת הרים רגשית שנעה בין תקווה ושמחה לבין עוצמה רבה של אכזבה, כשהטיפול לא מצליח".

     

    - כיצד הטיפולים משפיעים על חייהם של בני הזוג?

    "לטיפולי הפוריות יש השלכות על כל תחומי החיים. נשים שעוברות תהליכי פוריות יכולות להסתגר מעט, יחושו לא בנוח לפגוש נשים בהריון או עם ילדים משום שזה שם זרקור על החלק בחייהן שלא הסתדר. בפן המקצועי יש נשים שמתקשות לקדם קריירה כפי שהיו רוצות, מאחרות או מפסידות ימי עבודה.

     

    "בפן הזוגי, עלולים לחוות מתחים וקונפליקטים. בני הזוג מתמודדים עם אובדן הפנטזיה שבו הבאת ילדים לעולם בדרך שונה ממה שחשבו ומבינים שבתהליך האינטימי משתלבים בעלי מקצוע נוספים. בן הזוג מושפע אף הוא מהתהליך למרות שהאישה היא זו שעוברת את הטיפולים ולא משנה מה מקור הבעיה. 

     

    "מומלץ לתאם ציפיות מה כל אחד צריך מבן הזוג כדי לעבור את התהליך כיחידה מוגבשת, לכבד אחד את השני ולהבין כי באמצעות תקשורת נכונה, אפשר לצמוח מתוך הקושי. במקביל, לנסות לשמור על שגרת חיים שלפני הטיפולים - לצאת, לבלות וליהנות".

     

    הריון - תמונה בכל יום. צפו:

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דנה אופז - צילום מלידה
    עדי ורוני רטר: "הסביבה והמשפחה היו חלק בלתי נפרד"
    צילום: דנה אופז - צילום מלידה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים