מתבגרים ושותים: "האלכוהול והנרגילה נמצאים בכל מפגש חברתי"

גם נרגילה היא חלק מהבילוי של בני הנוער(צילום: הרצל יוסף)

"זה אופנתי וכיפי". כך מתארים בני נוער את התחושה לשתות אלכוהול ולעשן. דאגה רבה עולה מהמילים הללו שקיבלו תוקף אתמול (ב') כשפורסם דו"ח המועצה לשלום הילד, שחשף ש-28 אחוז מבני הנוער שותים אלכוהול, 12 אחוז מעשנים סיגריות וכל ילד חמישי מעשן נרגילה.

הנתונים אולי הפתיעו הורים, אבל מוכרים היטב לבני הנוער. "האלכוהול והנרגילה נמצאים בכל מפגש חברתי", אומרת נ', נערה בת 17 מאזור חיפה. ב"ישיבות" של נ' וחבריה, בקבוק הוודקה הוא החבר הכי מבוקש. "האמת שהיום זה נהיה כבר יותר טרנד מאשר 'להתנסות', כמו שהיה בחבורה שלנו בעבר. זה אופנתי, כיפי וזה מוסיף לרשימת ה-V שאתה צריך לעשות, גם אם אין לך כסף להוציא על זה", היא מספרת. "אני לא שותה ביום יום, אני לא מתה על זה, אבל ברור שניסיתי כי כולם סביבי דיברו על זה".

אז איך בני הנוער משיגים אלכוהול שאסור למכירה מתחת לגיל 18? נ' מסבירה את השיטה: "אם יש מישהו שמלאו לו 18 אז הוא הולך, ואם לא אז הבחור שנראה הכי מבוגר בינינו הולך וקונה. אנחנו משלמים לו לפני המפגש סכום של כסף והוא אחראי להביא את כל השתייה".

ר', בת 16 מאזור המרכז, שתתה לראשונה אלכוהול כבר ביום הולדתה האחרון וגם עישנה נרגילה כמה פעמים. "כולם עשו את זה והייתי סקרנית. אנחנו חבורה של שבעה אנשים וכולם מעשנים ושותים", היא אומרת. ר' מספרת שבליל השנה האזרחית הגיעו חבריה למחסן של תנועת הנוער שבה היא חברה ושם הם השתכרו. "מצאו מלא בקבוקים ריקים במחסן של התנועה. עושים לנו הרבה שיחות על זה מאז, אנחנו יודעים שזה אסור אבל כיף להתנסות".

שתו והורעלו 

על-פי נתוני הדו"ח שפורסם אתמול, כ-28% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם בחודש, בנים פי שניים מבנות. במגזר היהודי היו מעט יותר תלמידים שדיווחו כי שתו מבמגזר הערבי. בירה הינה המשקה האלכוהולי הנצרך בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב התלמידים. 18.2% מהתלמידים דיווחו כי הם השתכרו אי פעם. בנים פי שניים ויותר מבנות, תלמידים יהודים יותר מתלמידים ערבים. עם זאת, מאז 2002 הסתמנה מגמת ירידה באחוז תלמידי כיתות ו' ו-ח' ששתו משקה אלכוהולי לפחות אחת לחודש. בקרב תלמידי כיתה י' חלה מגמת עלייה קלה בשנים 2011-2014. עוד עולה מהנתונים כי רק כ-12.0% מתלמידי כיתות ו', ח' ו-י' דיווחו כי התנסו בעישון סיגריות או מוצרי טבק אי פעם בחייהם, לעומת חמישית מהם שהתנסו בעישון נרגילה (21.1%).

במקרים קיצוניים, שתיית אלכוהול על ידי בני נוער עלולה לגרום להרעלה ופינוי לבית החולים. מכתב שנשלח בימים האחרונים להורי צופי שבט הנשיא בתל אביב, חשף מפגש בליל השנה האזרחית החדשה של ילדי כיתה ט' בבית פרטי שבו הם השתכרו. "למסיבה הגיעו מרבית החניכים משכבת ט' בשבט לצד ילדים מהשכבה שלא נמצאים בצופים. נודע לנו כי לפני המסיבה ילדים רבים שתו כמויות גדולות של אלכוהול (לא בבית שבו נערכה המסיבה) והגיעו שיכורים. במהלך המסיבה אף פונה אחד הילדים שהיה שיכור באמבולנס לחדר המיון".

"הבן שלי הקיא את נשמתו במסיבה הזו", מספר הורה לשני ילדים בשבט הצופים מתל אביב. "הבעיה היא שזה הפך לתופעה לגיטימית ונרחבת שקשה לעצור אותה. הפעילויות החברתיות שלהם מבוססות על זה, וזה מה שמפריע לי. מצד אחד אני חושש שהילדים לא יספרו לי ולכן מפגין ליברליות, מסביר ומדגים שחציית גבולות היא מסוכנת, ומצד שני אני פוחד פחד מוות".

12 אחוז מבני הנוער הודו שעישנו. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

אמיר דלומי, ראש תחום מרכזי הנוער בעמותת עלם, לא מופתע מהנתונים. "המציאות של בני הנוער היא השתקפות של מה שקורה בחברה. תוחלת העוני עלתה וזה משפיע גם על הילדים ובני הנוער, גם אלימות חברתית, גזענות קושי בקבלת האחר - כל אלו באים לידי ביטוי באקסטרים כשמדברים על בני נוער, הכל יותר מוגזם בגיל ההתבגרות שבו יש פחות פילטרים", הוא אומר. "לעומת זאת, האלכוהול חוצה ערים ומצב סוציו אקונומי. שתייה רווחת מאוד גם על ידי נוער נורמטיבי, זה מעשה לגיטימי. משתמשים באלכוהול בתדירות גבוהה כי האלכוהול עושה להם טוב. הוא יושב בדיוק על המקומות שחסומים בגיל ההתבגרות: היכולת להשתלב חברתית, להעז לעשות דברים ולהתמודד עם לחץ חברתי. הוא מסיר להם את העכבות. יחד עם זאת, השיח שלנו עם בני הנוער הוא לא מתפיסה שיפוטית אלא - אם כבר שותים, מה הגבולות שמציבים, איך שותים מבלי 'ללכת עד הסוף', מבלי להיות תוקפן, מבלי ליפול בסוף הערב או להגיד דברים שלא התכוונו".

יוליה סודקוב, יועצת חינוכית ומדריכת הורים, ממליצה להורים להתחיל לדבר על הנושא בגיל מוקדם. "אני חושבת שצריך להיות בבית שיח על נושא התנהגויות סיכון עוד לפני שבני הנוער מתחילים לשתות, ובלי שום קשר לשתייה. כבר בתחילת גיל ההתבגרות, בגילאים 11-10, צריך להיות שיח על התנהגויות: מה כדאי ומה לא, לחץ חברתי, איך לא להיכנע ולעמוד על שלך. ככל שיש שיח עם הילדים כשהם צעירים, כך יש סיכוי גדול יותר שמאוחר יותר הם ישאלו, יתייעצו ויקשיבו, מה כדאי לעשות או לא. כשהילד מתחיל לצאת אז ההורים צריכים לבדוק איתו את עמדותיו לגבי שתייה, עם מי הוא יוצא ולאן, הכל בשיח פתוח מול הילדים. לא ממקום של כוח ואיומים אלא ממקום של הסבר ותיווך, מה יכול לקרות אם. כמו כן, בשיח חייבת להיות נוכחת האמירה 'אני סומך עליך שאת זה לא תעשה'".

נתוני המועצה לשלום הילד שפורסמו אתמול(צילום: shutterstock)

המכתב שקיבלו הורים לילדים בתנועת הצופים

לגבי בני נוער בגילאי נהיגה אומרת סודקוב: "בקבוצות הסיכון הזו צריך לדבר שאם שותים אז לא נוהגים. צריך לבדוק אם כשיוצאים יש נהג תורן והילדים צריכים לדעת שהם תמיד יכולים להתקשר להורים ולבקש לבוא לקחת אותם. אבל אם תעשו את השיחה הזו בגיל 18, זה לא יעזור. השיח צריך להיות בגילאים מוקדמים כדי שבמהלך גיל ההתבגרות הילדים ימשיכו להתייעץ עם ההורים ויקשיבו להם".

קוראים להורים לגלות מעורבות

מערכת החינוך מציינת את חודש המאבק בסמים ואלכוהול ובמשרד החינוך קוראים להורים לגלות מעורבות ולשוחח עם ילדיהם על הסכנות בשימוש בחומרים פסיכו אקטיביים. במשרד החינוך מציינים כי מחקרים רבים שנעשו בתחום מעלים כי להורים תפקיד משמעותי וחשוב בגיבוש עמדות שוללות התנסות בסמים ושתייה מופרזת של אלכוהול ובהפחתת הצריכה של חומרים אלה.

באגרת להורים מטעם השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך נכתב: "שוחחו עם ילדיכם והציגו את עמדתכם ודאגתכם לגבי השלכות השימוש בחומרים מסוכנים. חשוב שתבדקו עם ילדיכם מהן תכניותיהם לבילוי הפנאי ועם מי יבלו. היו קשובים לזהות שינויים בהתנהגות ילדיכם כגון: חוסר שקט, תוקפנות, הסתגרות, חוסר רצון לשתף פעולה, והיוועצו בצוות החינוכי טיפולי בעת הצורך".

בנוסף לכך, במהלך החודש הקרוב הצוותים החינוכיים יקיימו סדנאות ודיונים בכיתות הלימוד במטרה להעלות את המודעות של התלמידים לסכנות בשימוש באלכוהול ובסמים. כך למשל, בגילאי היסודי (כיתות ה' ו') מערכי השיעור יעסקו בבילוי במסיבה הכיתתית, בגילאים אלה התלמידים מתחילים לצאת למסיבות כיתתיות לבדם, וללא נוכחות הורים. מערך השיעור מדגיש את נושא מניעה שתיית האלכוהול תוך עיסוק בהיבטים של לחץ חברתי, שליטה עצמית ופנייה לעזרה בעת מצוקה. בגילאי החטיבה והתיכון מערכי השיעור עוסקים במשמעות השתייה כחלק מתרבות הבילוי, מאפשרים לברר עמדות, להרהר ולערער על מקום האלכוהול בתרבות הפנאי ולבחון אלטרנטיבות לבילוי. כמו כן יתקיימו שיעורים שיעסקו בהשפעות השימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות.

קרן רוט איטח, הממונה על היחידה למניעת שימוש באלכוהול וסמים במשרד החינוך, מדגישה כי בגיל ההתבגרות בני הנוער עסוקים בשאלות של זהות ובדיקת גבולות. פעמים רבות הם רוצים לנסות ולהתנסות בדברים חדשים, להרגיש "גדולים". הם מקבלים החלטות תחת התחושה ש"לי זה לא יקרה". התנהגויות כגון אלה מסוכנות ומסכנות אותם. לאור זאת, משרד החינוך מחויב לקיים שיח רגשי וחברתי עם המתבגרים והוריהם ולצייד את התלמידים בכלים שיעזרו להם לבחור בחירות נכונות, בהתאם לשכבות הגיל השונות.