מסמך: כך תצומצם הריכוזיות של גופים במשק
טיוטה המפרטת את דרכי מדידת הריכוזיות של גורמים במשק פורסמה בידי הוועדה לצמצום הריכוזיות. המסמך מדרג בין השאר את תחומי התשתיות החיוניות בהתאם להשפעתם על האזרחים והמשק, וממקם בראש את החשמל, המים, הדלק, הגז הטבעי והטלפוניה קווית ובכלל זה האינטרנט
הוועדה לצמצום הריכוזיות פרסמה היום (ג') לעיון הציבור טיוטה המפרטת את הדרכים למדידת הריכוזיות של גורמים ריכוזיים במשק. זאת במסגרת החוק המנסה להתמודד לראשונה עם תופעת הריכוזית במשק הישראלי.
בדצמבר 2013 חוקקה הכנסת את החוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות. מטרת החוק להתמודד עם תופעת הריכוזיות במשק והוא מעניק פתרונות לתופעת הריכוזיות הכלל-משקית. בין היתר, קובע החוק כי רגולטור שמבקש להעניק חוזה או רישיון בתשתית חיונית או להפריט חברה ממשלתית המחזיקה בתשתית כזו, לגורם ריכוזי, מחוייב להתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בנוגע להשפעת ההקצאה על הריכוזיות הכלל-משקית.
שנתיים לאחר שהחלה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפעול, ולאחר שצברה חוות דעת, היא מפרסמת כעת את הטיוטה המפרטת את הדרכים לזיהוי ולהערכה של ריכוזיות כלל-משקית, את דרכי בחינת מידת החשש מהגדלת הריכוזיות הכלל-משקית של תאגיד וכן את המקרים בהם היא תייעץ לרגולטור שלא להעניק זכויות בתשתית חיונית לתאגיד ריכוזי. טיוטת המדיניות עומדת לשימוע ציבורי וניתן להעיר עליה הערות עד ליום 17 במרס 2017.
בראשות הוועדה עומדת הממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין, וחברים נוספים הם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, והכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נווה.
חשש מהיווצרות "שבי רגולטורי"
הוועדה תתמקד בחששות הנובעים מהפוטנציאל של גוף ריכוזי בעל כוח מיקוח משמעותי, להפעיל את כוח המיקוח כלפי קובעי המדיניות – בין בדרג הרגולטורי ובין בדרג הפוליטי. זאת, לשם השגת יתרונות עבור הגורם הריכוזי שאינם נובעים מיעילותו הכלכלית, תוך פגיעה באינטרס הציבורי.
הפגיעה באינטרס הציבורי עשויה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, דוגמת קידום חקיקה מקלה בתחומי איכות סביבה, הקלות בתחום התכנון והבנייה, הקלות מיסוי או קביעת רגולציה המעניקה לאותו גורם עדיפות ביחס למתחרים שלו, כגון קביעת תקנים הנותנים עדיפות למוצר שהוא מייצר או קבלת מענקים מיוחדים מהמדינה.
כוח המיקוח של הגורם הריכוזי עשוי להיווצר כתוצאה מתרחישים שונים, שמשפיעים על הליך קבלת ההחלטות של קובעי המדיניות. התרחישים אותם מתאר המסמך הם חשש לקיומו או היווצרותו של "שבי רגולטורי", אחזקה בתשתית משמעותית אשר החשש מפני השבתתה יוצר לחץ כלפי קובעי המדיניות, קיומו של שחקן שנתפש על ידי קובעי המדיניות כגדול או חשוב מכדי להיכשל, ואחזקה משמעותית בענף התקשורת שהיא בעלת השפעה על השיח הציבורי.
הפרמטרים למדידת הריכוזיות
המסמך מתאר שלוש קבוצות של פרמטרים שיאפשרו להעריך את שיעור הגידול בריכוזיות הכלל-משקית כתוצאה מהקצאת זכות בתשתית חיונית לגורם ריכוזי מסוים. אחת מהן היא תחומי הפעילות החיוניים של הגורם הריכוזי, כשהמסמך מדרג בין תחומי תשתיות חיוניות בהתאם למידת החיוניות שלהן ובהתאם לעוצמת ההשפעה של הפסקה או פגיעה בפעילותם על האזרחים והמשק.
כך, הוועדה סבורה שהתחומים שנוגעים לחשמל, מים, דלק, גז טבעי וטלפוניה קווית ובכלל זה האינטרנט, נמצאים בדרגת החיוניות הגבוהה ביותר. אחריהם מדורגים תחומי הטלפוניה הניידת, תשתיות התחבורה הבינלאומית והתחבורה הפנים-ארצית במרכזי המטרופולין.
קבוצה שנייה היא נתוני הפעילות המאקרו-כלכליים של הגורם הריכוזי, שמאפשרים להעריך את חשיבותו המאקרו-כלכלית של הגורם. הוועדה תבדוק את גודלו וחשיבות פעילותו של אותו הגוף לענפי משק אחרים ואת היקף התעסוקה שהוא אחראי לה.
הקבוצה השלישית היא מאפייני הקשר שבין הגורם הריכוזי לבין קובעי המדיניות, שיאפשרו לזהות את סוג וטיב הקשר שעשויים להגביר את עוצמת ההשפעה הרגולטורית והפוליטית של גורם על מקבלי ההחלטות.
לפנייה לכתב/ת 
