מדד השחיתות העולמי: שיפור במצבה של ישראל

שיפור קל במצב השחיתות: מדינת ישראל מדורגת במקום ה-28 במדד השחיתות העולמי שמפרסם ארגון Transparency International לשנת 2016. ב-2015 דורגה ישראל במקום ה-32. במקום הראשון נמצאת דנמרק בצוותא עם ניו זילנד ואחריהן פינלנד ושוודיה. בקרב מדינות ה- OECD ישראל מדורגת בשליש האחרון, במקום ה-22 מתוך 34 - עלייה של שני מקומות מהשנה שעברה. בקרב מדינות המזרח התיכון ואפריקה, ישראל נמצאת במקום ה-2 מתוך 18 מדינות. קטאר ירדה למקום ה-3 עם צניחה של 10 נקודות (בעקבות פרשיית פיפ"א בין היתר).

יש לציין כי אף מדינה לא קיבלה בדירוג השחיתות ציון מושלם, ויותר משני שליש מתוך 176 המדינות המדורגות במדד ב-2016 מדורגות מתחת לנקודת האמצע שבין שחיתות גבוהה לבין ניקיון גדול משחיתות. השנה מתמקד המדד בקשר בין שחיתות לבין אי שוויון, המזינים זה את זה ויוצרים מעגל קסמים אכזרי בין שחיתות, פיזור לא שוויוני של כוח בחברה, ופיזור לא שוויוני של עושר.

עורכי המדד מציינים רוב המדינות ירדו במיקום לעומת 2015 וזהו סימן מדאיג. שחיתות גבוהה מקנה את הציון 0 ואילו ניקיון רב משחיתות מקנה הציון 100. הממוצע הוא 43, ציון זעום לדברי עורכי המדד, המצביע לדבריהם על שחיתות מתפשטת בסקטור הציבורי של המדינות. מדינות שדורגו נמוך, כלומר אלה שהכי מושחתות ושהאזרחים בהן נתקלים בהשלכות המוחשיות של השחיתות על בסיס יומי - עולות במספרן על המדורגות גבוה, כלומר אלה שהכי פחות מושחתות, שהן מעטות יותר במספר. 

(צילום: shutterstock)

המדינה המושחתת בעולם לפי הדירוג היא סומליה, אחריה דרום סודאן וצפון קוריאה. באירופה ובמרכז אסיה לא חלו שינויים משמעותיים ב-2016, אך לדברי כותבי הדו"ח, לא מדובר בכך שהם עמידים בפני שחיתות. עם זאת, מתוך חמש המדינות הנקיות ביותר משחיתות, ארבע מהן אירופיות.  

עורכי המדד מתייחסים לאזורי המזרח התיכון וצפון אפריקה ומציינים כי למרות השינויים שערערו את העולם הערבי בשנים האחרונות, מדינות ערב לא מראות התקדמות במלחמה בשחיתות וזו הסיבה ש-90 אחוז מהן נמצאות במקום ה-50 ומטה. 5 מתוך 10 המדינות המושחתות בעולם נמצאות באזורים הללו: עיראק, לוב, סודאן, תימן וסוריה.

"שנה קשה לישראל, אך יש דין ויש דיין"

מנכ"לית שקיפות בינלאומית ישראל, השלוחה הישראלית של הארגון הבינלאומי, יפעת זמיר אמרה כי : "ישראל עברה שנה קשה מאד, מבחינת חשיפת פרשיות שחיתות רבות בעיקר במגזר העסקי אך לא רק: נוחי דנקנר, בני שטיינמץ, אליעזר פישמן, חברות גדולות כמו טבע שנאלצות לשלם קנסות גבוהים וגם פרשיית החקירות של ראש ממשלה מכהן, כל אלה מורידים את אמון הציבור במערכת ושוחקים את תפיסת האזרח והיכולת שלו להשפיע על המציאות סביבו ועל הקשב שהיא מייצרת לצרכיו.

"בעת שבכירים כל כך נמצאים תחת חקירות, קשה לצפות למודלים לחיקוי. עם זאת, עליית ישראל במדד משקפת אולי תחושה כי למרות המציאות, יש בישראל דין ויש דיין. הצדק נעשה והמערכת פועלת למיצוי הדין. אנחנו צריכים לשים זרקור על הניסיונות להצר את צעדיה של החברה האזרחית להגביל את חופש העיתונות ולהחליש את עצמאותה של מערכת המשפט. שקיפות בכל תהליך פוליטי ומוסדות דמוקרטיים מחזקים את האמון ויוכלו לעזור במלחמה בשחיתות".

היא הוסיפה: "אני יכולה להעיד על מוטבציה עולה של מערכות ציבור לא מעטות המחפשות את עזרתנו בלמידה והטמעה של ערכי השקיפות והיושרה וזה מעודד אותנו כארגון להמשיך ולהפיץ את הבשורה שיושרה ושקיפות הם העתיד, ולמי שחשוב להתחבר לעתיד, כדאי לו לנהל סיכונים ולאמץ את הערכים הללו באופן אסטרטגי לארגון שלו".