תושבת עמונה: "אנחנו מתכוונים להתנגד"

"אנחנו מתכוונים להתנגד בצורה פסיביתאגרסיבית כיוון שבממשלת ימין נהרס יישוב בן 20 שנה. עוול נגרם למשפחות". כך סיפרה הבוקר (יום ד') תמר ניזרי, תושבת עמונה, לאולפן ynet. יחד עם מאות תומכים היא נותרה בביתה והם נערכים לבואם של כוחות הפינוי.

לדבריה, הבתים במאחז "מלאים אנשים, מלאים מלאים. חבר'ה מסתובבים ברחובות". רק לביתה נכנסו כ-70 בניאדם שבאו להתנגד לפינוי בדרכים לא אלימות, לטענתה. חסימות הדרכים שהובילו למאחז היטיבו עמם, לטענתה. "זה עשה לנו טוב. אתגר זה משהו שמאד מדרבן לעשייה ולהגיע לעמונה כשזה חסום, כשהדרכים חסומות זה היה מאוד מאוד מאתגר. חבר'ה פה הגיעו, עלו פה במעלה ההר בבוץ, בגשם, הגיעו לפה סחוטים אבל שמחים ולא הפסיקו להגיע אנשים. זה היה מדהים".

ניזרי הוסיפה: "זה לא מישהו שוגה באשליות שנמנע את הפינוי, אבל כשנעשה עוול, חובה לקום ולצעוק. אחרת באיזשהו במקום שותף לעוול שנעשה. קורה פה עוול מאוד מאוד גדול, עוקרים פה יישוב בן 20 שנה שהממשלה הקימה אותו על האדמות שלא הוכחה אף פעם הבעלות הפלסטינית עליהן. כשעושים דבר קשה וזה הרס לשם הרס, כל מי שמגיע לפה - בא למחות על הדבר הזה".

תמר נזרי בביתה בעמונה(צילום: רועי ינובסקי)

(צילום: אלכס קולומויסקי)

(צילום: גיל יוחנן)

(צילום: רויטרס)

רבנים הפיצו כרוז: לא לאלימות(צילום: שאול גולן)

מתכוננים לפינוי עמונה, הבוקר(צילום: גיל יוחנן)

ניזרי מתגוררת במאחז כבר 19 שנה. "בניתי פה בית, זה הבית שלי. את כל הכסף השקעתי פה, יש לנו בוסתן וכרמים ויקב ויין בוטיק. אין לנו מקום אחר, אין לנו בית חלופי. אנחנו רוצים להישאר פה ואנחנו מאמינים שעדיין אפשרי. אם לא - אז לפחות לצעוק ולזעוק על העוול הזה".

על מהלכי הפינוי אמרה כי "אנחנו מתכוונים להתנגד בצורה אגרסיבית. אתה לא יוצא על הרגלייים שלך, צריכים לסחוב אותך. כל מי שהגיע לפה קרא לנו להרגיע ולא לנהוג באלימות, אבל כמובן שלא לעשות את המלאכה קלה. אנחנו מקווים שכוחות שיבואו לגרש אותנו יידעו להעריך את האוצר שיש פה".

את שלוש בנותיה הקטנות העדיפה להעביר בשלב זה להוריה בעפרה. "מעבר לזה, מגיל 12 ומעלה - כל שאר הילדים פה, מאוד שמחים להיות מוקפים. מה שתורם לחוויה הטראומטית הזו זה שהילד מרגיש שהוא עשה ככל שביכולתו כדי להישאר בביתו. זה מה שתורם לבריאות הנפשית שלו, ככה אני רואה את זה. אנחנו מאוד בעד שהילדים יעשו מה שהם יכולים בשביל לתת מקום להתנגדות למה שקורה פה".

היא הבהירה: "אנחנו לא סיימנו את הסיפור, זה הבית שלנו, זו האדמה שלנו, אנחנו גרים פה כבר 20 שנה ואנחנו רוצים לחזור לפה. לא התייאשנו, מבחינתנו אנחנו ניצחנו. נכון שלא בסבב הזה -בסופו של דבר מגרשים אותנו מפה והורסים לנו את היישוב, אבל הצלחנו להרים כזה מאבק וכזו מחאה שמבחינתנו עשינו ככל שיכולנו וניצחנו.

"הרי לא הולכים לגור פה ערבים , זה לא הולך להימסר לבעלות פלסטינית כזו או אחרת כי אין כזאתי. אף אחד לא קיבל הוכחות שיש כזאתאנחנו רוצים לחזור לפה ואני לא חושבת שיש עם זה שום בעיה. אנחנו נחזור לפה ונבנה פה בתים, יותר גדולים ויותר יפים ונפריח את השטח".