הסכם הורות? הפתרון עבור בני זוג מאותו מין
בני זוג עם ילדים שמחליטים להיפרד נתקלים בחוסר ודאות גדול בכל הקשור לזכויות המשמורת והמזונות. כך אפשר למנוע מראש את עוגמת הנפש
נהוג לחשוב בטעות שבני זוג מאותו מין שחיים יחד בישראל ומקימים משפחה אינם בעלי זכויות שוות לאלה של משפחה "נורמטיבית", או שזכויותיהם אינן ברורות וחד משמעיות. אולם בשנים האחרונות הכיר בית המשפט מפורשות בזכויות הנובעות מחיים משותפים של בני זוג מאותו מין (דרך הכרה בנישואים אזרחיים או בהיותם ידועים בציבור) ובזכותם של שני בני הזוג להירשם כהורים כאשר הם מביאים ילד לעולם.
אך עדיין, במקרים רבים עומד סימן שאלה גדול בפני בני הזוג כשהם מחליטים להיפרד, בעיקר בכל הנוגע למשמורת ולמזונות הילדים המשותפים.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- תקף נציגה של "סלקום" - אבל לא יישלח לכלא
- העלילה על האב – ואיבדה משמורת על הילדים
- דרס למוות רוכב אופניים - וירצה עבודות שירות
- הוכרה כנכת צה"ל: שירות צבאי גרם למיגרנות
זכויות ההורה הלא ביולוגי
לאחרונה הגיעו למשרדי שני מקרים שמבטאים את הבלבול שבו שרויים בני זוג בעת פרידה. במקרה הראשון, בנות זוג שחיו יחד במשך 15 שנה והביאו לעולם שתי ילדות, נפרדו לאחר שאחת מהן פוטרה מעבודתה ונקלעה למשבר.
לאחר הפרידה פעלו בנות הזוג בהתאם להסכם ממון שנחתם ביניהן מראש, כך שלא צצו בעיות מיוחדות בחלוקת הרכוש.
הבעיה המרכזית התעוררה בסוגיית המשמורת. האם הלא-ביולוגית דרשה משמורת משותפת על הבנות, אך בת זוגה לשעבר התנגדה וטענה שהיא אינה האימא "האמיתית" שלהן. בת הזוג הלא ביולוגית לא ויתרה, והגישה תביעה למשמורת משותפת בבית המשפט למשפחה.
כאן המקום להבהיר שיחסו של בית המשפט לסוגיית המשמורת אינו תלוי רק בשאלת ההורות הביולוגית, והכלל העיקרי שמנחה אותו הוא טובת הילד. השאלה מהי טובת הילד נבחנת בהתאם לכל מקרה ועל בסיס פרמטרים שונים כגון קרבה להורים, טיב היחסים בין ההורה לילד ומקום המגורים.
העובדה שאחד ההורים הוא הורה מאמץ אינה גורעת מזכותו למשמורת משותפת. בהקשר זה חשוב להדגיש שאם הילדות לא היו מאומצות על ידי בת הזוג הלא ביולוגית, הייתה ניתנת עדיפות לאם הביולוגית בקביעת המשמורת, כך ששאלת האימוץ היא חשובה ומשפיעה.
סוגיית המזונות
במקרה השני, בני זוג החליטו להביא ילד משותף לאחר חמש שנים יחד. אחד מהם היה ההורה הביולוגי והשני לא אימץ את הילד באופן רשמי, אך שימש כאביו לכל דבר ועניין. חלפו חמש שנים נוספות ובני הזוג נפרדו.
הבעיות החלו כאשר האב הביולוגי דרש מזונות מהאב הלא ביולוגי. האחרון התנגד בנחרצות בטענה שהוא לא אימץ את הילד ולכן אינו חייב לשלם מזונות.
האב הביולוגי הגיש תביעת מזונות. בדומה לסוגיית המשמורת, גישתו של בית המשפט היא שניתן לחייב את ההורה הלא ביולוגי במזונות מכוח חובה חוזית. בית המשפט בוחן את כוונת בני הזוג לשמש הורים משותפים לילד דרך התנהלותם לפני לידת הילד ואחריה.
כאשר בן הזוג מלווה את ההורה הביולוגי בכל תהליך הבאת הילד, מעודד אותו לכך מתוך כוונה לגדל אותו כילד משותף, וכאשר לאחר הלידה הוא מעורב בגידול הילד באופן שווה, רבים הסיכויים שהוא יחויב לשלם מזונות על רקע התחייבותו החוזית כלפי האב הביולוגי.
חשוב להדגיש שאם הילד היה מאומץ על ידי בן הזוג, הוא היה מחויב לתשלום מזונות מכוח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).
מזונות בן/בת זוג
בנוסף למזונות ילדים ומשמורת, עומדת לבני זוג מאותו המין הזכות לתבוע מזונות בן זוג, מתוקף היותם ידועים בציבור. אלו מזונות משקמים הניתנים לתקופה מסוימת, כאשר בית המשפט בוחן את אופן היחסים של בני הזוג, מידת התלות של אחד באחר, הסתמכות על המשך קיומה של מערכת היחסים וכו'. פסיקת מזונות אלו אינה תלוית מגדר, ולכן היא מתקיימת גם בין בני זוג מאותו מין.
הסכם הורות
לבעיות שהתעוררו במקרים שהצגנו (שעדיין מתבררים בבתי המשפט) היה פתרון אחד פשוט – הסכם הורות. בהסכם כזה בני הזוג מסדירים את נושאי המשמורת והמזונות מראש, ובכך נמנעים מהליכים משפטיים מסובכים ולא מוסיפים לקושי הפרידה גם את הקשיים הללו.
לפיכך מומלץ לבני זוג מאותו מין המעוניינים להביא ילד משותף לערוך ביניהם הסכם שיסדיר בדרך של הבנה והסכמה הדדית נושאים רגישים מעין אלה, שאינם צריכים להיות מושפעים מרגשות קשים ותחושות נקמה שמתעוררים פעמים רבות בעת פרידה.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד שירי מלכה
עוסקת בדיני משפחה והורות חד מינית
לפנייה לכתב/ת 
