שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    החיבור הרע בין ספורט לפוליטיקה

    פוליטיקה וספורט הם שני עולמות מקבילים ולפעמים אף קשורים. טוב יהיה לו הספורט יתקיים לצד הפוליטיקה במסלולים לא מתנגשים

    כשאנחנו מתיישבים על הספה כדי לצפות בספורט מול המסך, גבולות הטלוויזיה לא חוצצים רק בינינו לבין אירוע הספורט, אלא מפרידים בין כל מה שקורה מחוץ למסך לבין הדשא, כך שאנחנו הצופים נוכל ליהנות מספורט נטו, כי מה לנו הצופים עם מה שקורה עם העולם שם בחוץ? אם נרצה, נחליף ערוץ.

     

    ארה"ב של החודשים האחרונים חווה תהליך מתקדם של הבעת עמדה מחאתית פוליטית. התהליך החל עוד בשנות ה-70, במחאת האגרוף המונף כלפי מעלה מצד ספורטאים שחורים, ונמשך אפילו בימים אלו בכריעת הברך של קולין קאפרניק מסן פרנסיסקו במהלך ההמנון. שתי הליגות הבכירות והנצפות ביותר הן ליגת ה-NFL וליגת ה-NBA, ואלו שתי הליגות שמעלות את החשש משילוב בין פוליטיקה וספורט. חשוב לי להגיד שאיני מתכוון לפוליטיקה בתוך הספורט, כדוגמת מירי רגב או לימור לבנת שדרך היותן פעילות ממשלתיות השפיעו על הספורט. כוונתי היא להפך, לדרך בה הספורט מנסה להשפיע על הפוליטיקה.

     

    טום בריידי.החברים יגיעו? (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    טום בריידי.החברים יגיעו?(צילום: רויטרס)

     

    בנובמבר האחרון ארה"ב בחרה נשיא חדש. ב-NBA, רוב השחקנים, לפחות אלו שפעלו בגלוי, העדיפו את הילארי קלינטון, כשהשחקן הגדול ביותר (לברון) עולה לבמה ונואם בשבחה. לפני 30 ומשהו שנה מייקל ג'ורדן בחר בכיוון אחר לגמרי כשאמר "גם רפובליקנים קונים נעליים".

     

    גם ליגת הפוטבול געשה בדעות פוליטיות, רק ששם היה ריבוי דעות, כשיותר ספורטאים הביעו את עמדתם כתומכי טראמפ, וכל זאת בעונה בה חלק מהשחקנים כרעו ברך כאות מחאה כנגד האלימות כלפי שחורים, מחאה שיצאה אל התקשורת ונתנה אומץ לשחקנים להתבטא נגד הנשיא שבדרך. והשאלה שנותרה היא מה יעלה בגורל האלופה שתגיע לביקור המסורתי בבית הלבן?

     

    אז האלופה היא ניו אינגלנד, האלופה הראשונה בענף כלשהו בעידן טראמפ. החלק הפיקנטי בסיפור הוא תמיכתו וידידותו השקטה של הקוורטרבק טום בריידי עם דונלד טראמפ, כשמרבית חבריו לקבוצה מסתייגים ממנו. כעת משזכו הפטריוטס, עולים הקולות לא לפקוד את הבית הלבן.

     

    פוליטיקה וספורט הם שני עולמות מקבילים ולפעמים אף קשורים. טוב יהיה לו הספורט יתקיים לצד הפוליטיקה במסלולים לא מתנגשים, אבל שם המשחק הוא כבוד ודמוקרטיה. בעולם בו אנו רוצים שוויון זכויות עלינו, גם לתת כאלו. לכן על שחקני הפטריוטס להגיע לבית הלבן גם אם עמדתם הפוליטית שונה מזו של הנשיא. הרבה הוקרב על מנת לקיים את העולם בו אנו חיים, ומה שנותר לנו הוא להעריך את זה גם אם אין זו בחירתנו.

     

    איזה מזל שבישראל אין לספורטאים דעות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים