מטפלת שנישאה לקשיש קיבלה מעמד קבע לאחר מותו

אזרחית הפיליפינים בת 25 התחתנה עם בן 74 שאותו סעדה. משרד הפנים התעקש שמדובר בנישואי נוחות, אבל בית המשפט חשב אחרת

עו"ד עדי יחזקאלפורסם: 15.02.17 , 23:22

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לאחרונה למשרד הפנים להעניק מעמד קבע בישראל לאזרחית הפיליפינים, שנישאה בתחילת העשור שעבר לקשיש שאותו סעדה, והתאלמנה לפני שהשלימה את ניסיונותיה לקבל אזרחות. בכך דחה השופט אליהו בכר את טענת משרד הפנים, שהתעקש שעל רקע פערי הגיל המשמעותיים ביניהם - מדובר היה בנישואי נוחות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג נישאו ב-2001 שהבעל ישראלי היה בן 74 והאישה כבת 25. השניים ביקשו לפתוח בהליך מדורג לקבלת אזרחות או מעמד קבע, אך נתקלו פעם אחר פעם בסירוב של משרד הפנים, שלא האמין לכנות הקשר ביניהם. ב-2007, לאחר שעתרו לבג"ץ, הסכים המשרד לאפשר לאישה לקבל רישיון ישיבה ארעי, אך לפני שנתיים הרישיון בוטל לאחר שהוחלט כי היחסים בין השניים הם יחסי נוחות ואינם נכנסים לגדר מערכת זוגית.

תביעה

משרד הפנים יפצה בני זוג שאיחודם עוכב

עו"ד הראל סיל

גבר ישראלי ובת זוגו ממולדובה הגישו בקשה להסדיר את היחסים ביניהם ואת מעמד האישה בארץ. עיכוב לא סביר בטיפול יעלה למדינה 76 אלף שקל

משרד הפנים יפצה בני זוג שאיחודם עוכב

בשנה שעברה ערערו בני הזוג לבית המשפט נגד ביטול הרישיון, ובזמן שההליכים מתנהלים הלך הבעל לעולמו. האישה סיפרה שלאחר הנישואים היא הפסיקה לשמש כמטפלת שלו והוא קיבל שירותי סיעוד דרך ביטוח לאומי. בנוסף היא הציגה ראיות לכך שבמשך 15 שנות נישואיהם הם ניהלו חיים משותפים כבעל ואישה לכל דבר. בשנים אלה היא עברה גיור רפורמי וזה 11 חודשים היא עוברת הליך גיור אורתודוקסי.

השופט אליהו בכר, שהתרשם כי יוחסה חשיבות רבה מדי לפער הגיל בין המערערים, הורה לשקול מחדש את הסדרת מעמדה של האישה, אך גם לאחר מכן הודיע המשרד שהוא לא מוכן להעניק לה מעמד. הוא נימק זאת בכך שהיא לא הצליחה לשכנע בכנות הקשר, ובכל מקרה, כעת, משאין לה בישראל אף אחד, הזיקה שלה לפיליפינים חזקה וממשית יותר. הוא הוסיף שהגיור האורתודוקסי הוא ניסיון ציני להשגת מבוקשה.

לנוכח עמדה נוקשה זו נאלץ השופט בכר להכריע בערעור. הוא ציין תחילה שחוק האזרחות אינו שולל אוטומטית זכאות למעמד לאחר שבן הזוג הישראלי מת. לבני זוג זרים שנותרים אלמנים יש נוהל מיוחד המכונה "נוהל אלמנות" שבמסגרתו מוטל על משרד הפנים לבחון את ההשלכות של הפסקת הסדרת המעמד, לבדוק אם נוהלה זוגיות כנה ואמתית ולבחון אם מרכז חייה של המבקשת הועבר לישראל.

לאחר סקירה של הראיות על מערכת היחסים בין המערערת לבין המנוח, ושלל ההחלטות שניתנו בעניינם בבתי המשפט, קבע השפט בכר שלא הייתה למשרד הפנים כל סיבה לפקפק בכנות הקשר.

הוא ציין שמשרד הפנים טעה טעות יסודית כאשר סירב להכניס את האישה להליך המדורג, תוך התעלמות ממערכת היחסים היציבה בינה לבין המנוח, שהתנהלה לאורך מיטב שנותיה של מי שנותרה כיום אלמנה ערירית בת 41.

השופט בכר הוסיף שטענת המשרד, שלפיה יש לשלול את זכאותה למעמד קבע עקב ניסיונה להתגייר, נגועה בחוסר סבירות קיצוני, והדגיש כי לולא הפגמים בהחלטות משרד הפנים, היא הייתה זוכה מזמן במעמד של קבע בישראל.

לכן נקבע כי יש לראות את המערערת כמי שכבר השלימה את ההליך המדורג, ומשרד הפנים חויב להנפיק לה רישיון קבע. השופט אף ביקש שהמשרד ישקול בלב פתוח בקשת התאזרחות מצדה. משרד הפנים חויב בהוצאות משפט של 15 אלף שקל.