שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    כיצד ישפיע ריקון מכל האמוניה? שאלות ותשובות
    האם החלטת בית המשפט לרוקן את מכל האמוניה תפגע כלכלית בחיפה כימיקלים ובמפעלים נוספים, איפה יישמר המלאי לשעת חירום, איך תשפיע ההחלטה על אזור המפרץ, וגם - מה זה בכלל אמוניה? שאלות ותשובות

    בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה הורה היום (א') לחברת חיפה כימיקלים לדאוג לרוקן את מכל האמוניה בחיפה תוך 10 ימים ואסר עליה להוסיף אמוניה למכל. ההחלטה התקבלה לבקשת עיריית חיפה, בעקבות דו"ח שהזהיר כי חבלה באוניה המייבאת אמוניה לישראל או במכל עלולה להביא לפגיעה במאות אלפי תושבים. אז איך תיראה חיפה ללא אמוניה? לפניכם מדריך קצר שיעשה סדר בהשלכותיה של ההחלטה הדרמטית.

     

    כתבות נוספות בנושא בערוץ כלכלה ירוקה :

    בית המשפט: לרוקן את מכל האמוניה

    האופוזיציה תומכת בריקון מכל האמוניה

    מכל האמוניה יכול להתפרק מחר בבוקר

    דו"ח: הובלת האמוניה - "אוניית תופת"

     

    כיצד תשפיע בשטח החלטת בית המשפט?

    ראשית, יש לציין כי על פי החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, המכל לא ירוקן כולו. חיפה כימיקלים תשאיר אמוניה לשעת חירום. כמות האמוניה המוגדרת לשעת חירום היא כ-3,500 טונות, כך שלמרות ההחלטה המכל לא ייסגר.

    מכל האמוניה במפרץ חיפה (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    מכל האמוניה במפרץ חיפה(צילום: עידו ארז)

    יחד עם זאת, בעקבות ההחלטה תהיה פחות תנועה באזור. לאחר שאניית האמוניה פורקת את האמוניה הנוזלית למכל, היא מוזרמת בצנרת מהמכל למפעל חיפה כימיקלים, משם היא מוזרמת בצנרת אל מפעל דשנים, ולאחר מכן עוברת למשאיות לצרכי מילוי ואספקה למפעל חיפה כימיקלים דרום ואספקה לתעשייה במתקן באתר דשנים. משם מגיעות משאיות מילוי ומחלקות את האמוניה לצרכני משנה בצילינדרים ואריזות קטנות עד 1 טונה.

     

    למה משמשת האמוניה, וכמה אנחנו צורכים?

    האמוניה מסופקת לישראל דרך הים, וצריכת השוק הישראלי הינה כ-120 אלף טונות אמוניה לשנה. צריכת האמוניה מתחלקת לשני צרכנים עיקריים: חיפה כימיקלים עם 70% מהצריכה (כ-85 אלף טונות) ומפעל דשנים עם 30% (כ-35 אלף טונות)

     

    השימוש העיקרי באמוניה נוזלית בתעשייה הוא לייצר דשנים (כ-80% מהשימושים). כל שאר השימושים מהווים כ-20% ובהם עבור תעשיית הנשק, ייצור ניליון, מערכות קירור (בעיקר בתעשיית המזון והחלב), תעשיית התרופות, חיטוי מים ועוד.

     

    מתוך כ-35 אלף טונות לשנה המתקבלים בחברת דשנים מחיפה כימיקלים, כ-30 אלף טונות משמשים לצריכה עצמית בדשנים. יתר 5,000 הטונות מחולקים לצרכנים נוספים: רותם אמפרט עם 1,300 טונות, תרכובות ברום עם כ-700 טונות, מכתשים שבנאות חובב עם כמה מאות טונות יחד עם גדות ביוכימיה (חיפה) ומקסימה (המשמש מפיץ משנה ללקוחות הקטנים של עד 1 טונות). צרכנים נוספים הם עוד כמה מפעלים, בהם קופולק בנאות חובב, פרסונה בנצרת ועשרת אשקלון עם כמה עשרות טונות.

     

    מהן ההשפעות הכלכליות של ריקון מכל האמוניה?

    צרכני המשנה ייאלצו למצוא ספק אמוניה חלופי. כמו כן, בטווח הקרוב פעילותה של חיפה כימיקלים צפויה להיפגע. עם זאת, פרופ' אהוד קינן, שכתב את הדו"ח שפרסמה עיריית חיפה, ציין כי "הפעילות תיפגע באופן זמני. בסופו של דבר, החברה רק תרוויח מכך".

     

    עוד כתב קינן, כי "החברה שולטת בשוק העולמי של חנקת אשלגן והם יכולים לייצר יותר. בעקבה יש 40 אלף טונות. תארו לכם שיובילו למישור רותם מעקבה, שזה 200 ק"מ? ניתן להכפיל את הייצור של חנקת אשלגן. אולי יהיו להם כמה חודשים בעייתים שיוקדשו להתארגנות, אבל בטווח הרחוק הם יכולים להרוויח".

     

    מהן החלופות למכל האמוניה במפרץ?

    כבר בשנת 2011 המשרד להגנת הסביבה נדרש לבחינת חלופות למערך הייבוא והאחסון של האמוניה במפרץ חיפה. אז פורסמה עבודה נרחבת של חברת אתוס עבור האגף לחומרים מסוכנים. כעת, ייתכן כי אחת החלופות שהוצעו - הקמת מפעל לייצור אמוניה - תחזור להיות על השולחן. בעבודה שהוגשה למשרד להגנת הסביבה, ציינו כי יש אפשרות להקים מפעל לייצור אמוניה בשילוב אוריאה.

     

    יחד עם זאת, לפני יותר משש שנים נעשתה בדיקה בטכניון לכדאיות ייצור האמוניה בישראל, ופרופ' לוין קבע כי אין היתכנות כלכלית לייצור מקומי של אמוניה בהיקף שיספק את צרכי השוק המקומי בלבד. לחילופין, נכתב, כי מיזם משותף עם ירדן - שצריכת האמוניה שלה כפולה משל ישראל, יכול להוות פיתרון. עם זאת, כולם יודעים ומבינים כי ללא סיוע מהמדינה, הפרוייקט לא יוכל לקום.

     

    בדו"ח המסכם לבחינת החלופות למערך הייבוא והאחסון הציעו מספר פיתרונות:

     

    1. הקמת מפעל ייצור ישראלי, עם או בלי ייצוא. המכרז למפעל נכשל.

     

    2. העברת המכל הקיים במפרץ חיפה לאתר אחר. כלומר, בניה של מכל חוף חדש המחייב מקשר ימי/נמל. האתר המועדף היה בזמנו אשקלון.

     

    3. הקמת מפעל ייצור משותף לישראל וירדן בסיוע מימון בינלאומי. המפעל יכסה את צורכי השווקים בירדן ובישראל. אתר מועדף להקמת מכל כזה הוא סמוך לעקבה בשטח ירדן. חלופה זו מניחה כי האמוניה תגיע לישראל באמצעות ייצוא מירדן, תוך הישענות על נמל עקבה לצורכי פריקה, הישענות על מכל קיים בעקבה, וציר שינוע בכביש הערבה המזרחי.

     

    4. הקטנת כמות האמוניה במכל, ופיצול מקורות האספקה. (השלמה באמצעות ייבוא מירדן או מכל חוף נוסף שייבנה)

     

    צפו: ביקור בלעדי במכל האמוניה: 

    צילום: עידו ארז

    צילום: עידו ארז

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    יש לציין כי מומחים רבים וארגונים ירוקים דוחים את הפתרונות הללו, וגם במשרדי הממשלה לא אימצו את הפתרונות הללו מלבד המכרז על האמוניה. פרופ' קינן ציין כי העבודה של אתוס הייתה לא רצינית, כינה אותה "קישקוש אחד גדול", וטען כי היא אומצה ללא עוררין על ידי המשרד.

     

    עוד ציין קינן: "אפשר לעשות מה שחברת חשמל עושה. להביא אוריאה. אבל לא צריך שום מכל בשום מקום בישראל. אפשר לייצר את האמוניה בנקודת הייצור שלה, כמו שעושים בחברת החשמל".

     

    לא ברור מה תהיינה החלופות שבסופו של דבר ייבחרו. העובדה שבחיפה כימיקלים הודיעו כי יכבדו את החלטת בית המשפט, עשויה לרמוז על כוונתם שלא להגיש ערעור על ההחלטה, ולהניח למדינה לקחת את העניינים לידיים. או לחילופין, ייתכן שהמפעל נערך מבעוד מועד לאפשרות שלא יתאפשר להם לייבא עוד אמוניה דרך הים, והכין בעצמו מראש חלופות.  

     

    מה הסכנות הטמונות בהשארת המצב הנוכחי על כנו?

    בדו"ח האמוניה של קינן, ובחוות הדעת שלו שפורסמה לראשונה ב-ynet, עלו שורה של סכנות, והגדולה מכולן קשורה לאוניית האמוניה. סיכון נוסף שעלה מהדו"ח הוא הגיל של המיכל, שעל פי הדו"ח סובל מקורוזיה ועלול להתפרק בכל רגע. "כל הניסיונות לעשות למיכל הזה החייאה, למגן אותו ולתקן אותו - אין לו מה לעשות כאן. הוא סיים את תפקידו", אמר קינן.

     

    אילו שימושים כרוכים בפליטה או העברה של אמוניה?

    אמוניה משמשת כחומר גלם נפוץ בתחומים רבים בתעשייה, ביניהם ייצור פלסטיק וחומרי נפץ, שרפים לחילוף יונים, תרופות, דשנים ותרכובות כימיות. הפעילויות התעשייתיות העיקריות התורמות לפליטת אמוניה הן: ייצור כימיקלים, עיבוד מתכות, תעשיית הנפט וזיקוק דלק, ייצור חשמל, ייצור עור, ייצור מלט וסיד, ייצור בטון וטיח, ייצור זכוכית וקרמיקה, ייצור מכוניות, תעשיית הטקסטיל ותעשיית הנייר.

     

    תהליכי חילוף חומרים של בני אדם וחיות, סיגריות וחומרי ניקוי ביתיים מהווים אף הם מקורות לפליטת אמוניה.

     

    מהן ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לאמוניה?

    חשיפה לאמוניה בריכוזים סביבתיים אופייניים לא משפיעה על בריאות האדם. חשיפה ישירה לריכוזים גבוהים של אמוניה עלולה לגרום לגירוי ולכוויות בעור ובפה, לדלקות גרון, לבצקת בריאות ולדלקות עיניים.

     

    מהי האמוניה, ומה השפעתה על הסביבה?

    אמוניה היא אחת מצורות החנקן הקיים בטבע, והיא חיונית לכל צורות החיים. אמוניה קיימת באופן טבעי באוויר, במים, ובקרקע. ריכוזים גבוהים של אמוניה גורמים להרעלה לבעלי החיים עד כדי מוות, ולצמחים באורח העלול להאט את קצב הצמיחה.

     

    את עיקר ההשפעה של אמוניה ניתן למצוא במקורות המים. במקורות מים בתנאים רגילים (מבחינת טמפרטורה וחומציות), אמוניה מוגדרת כבעלת רעילות בינונית לחיים הימיים כתוצאה מחשיפה קצרת טווח. בתנאים של טמפרטורה וחומציות נמוכות, אמוניה מוגדרת כבעלת רמת רעילות בינונית לחיים הימיים כתוצאה מחשיפה ארוכת טווח.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים