שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יתרו חותן משה - היועץ הארגוני הראשון
    משה רבנו שופט במשך תקופה ארוכה את העם בגפו. יתרו חותנו משיא לו עצה ניהולית שלכאורה נשמעת מובנת מאליה: לקחת פסק זמן מהשגרה העמוסה, ולהאציל סמכויות. עצה זו יעילה גם למשקי הבית של ימינו, הכורעים תחת נטל המינוס

    גם משה רבנו זקוק לעזרה. בפרק שמות אנו נחשפים ליועץ הארגוני הראשון - יתרו. משה, שעד אז שפט את העם בגפו ועמד לקרוס תחת העומס, פורש בפני חותנו את כל קורות המסע והלידה של עם ישראל. יתרו, שרוצה בטובתו של משה, משיא לו עצה ניהולית שלכאורה נשמעת מובנת מאליה - להאציל סמכויות, לבזר את העומס. מדוע משה לא יכול היה לחשוב על כך בעצמו? (שמות, פרק י"ח, פסוק י"ט – כ"ג)

     

    כתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית

     

    עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקִים: וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן: וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ: אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.

     

    עצה זו של יתרו הינה בין המפורסמות ביותר בעולם הייעוץ הארגוני, ונכתבו עליה הרבה מאד מאמרים, אך חשוב לנסות להבין מה קדם לעצה זו. האם משה רבנו לא יכול היה לראות שהוא כורע תחת הנטל? האם לא היו אנשים הקרובים למשה (יהושע, אהרון) שיכלו לראות מה עובר על משה בעוד הוא שופט כל אחד מבוקר עד ערב?

     

    ננסה לנתח את הדברים על פי המסופר לנו על ידי משה (הדברים שאמר לחותנו יתרו) ואולי נוכל להסביר איך משה הגיע לסיטואציה הזו.

     

    אני בעל הידע

    וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה' (שמות, פרק י"ח, פסוק ח'). במפגש הראשוני עם יתרו, משה מספר לו כאמור את כל קורות המסע והלידה של עם ישראל, את הנסים הגדולים, המכות במצריים וקריעת ים סוף.

     

    משה חווה יחד עם בני ישראל את המעבר החד בין האירועים הנסיים, המאורעות שנוהלו על ידי הקב"ה, אל חיי השגרה של היומיום. אמנם גם בכל שנותיהם במדבר עם ישראל חי באופן ניסי, אך הרבה היה ברמת שגרה, והפך למובן מאליו.

       (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    המעבר החד הזה מסנוור. העוצמות הגדולות אל מול השגרה מקשה מאד על ניהול שוטף. יתרה מכך, הפרשה מספרת לנו על עדותו של יתרו שרואה את אופן השיפוט היחידני של משה, ושואל אותו מדוע הוא פועל כך.

     

    וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב: וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים: כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו:

     

    תשובתו של משה לכאורה פשוטה מאד – העם מבקש לדעת. אני בעל הידע – ולכן אני מעביר אותו. תשובתו ככל הנראה נובעת מאותו מעבר שצוין לעיל, מאירועים ניסיים לשגרה. מסך העשן שמרחף על עם ישראל (החל ממשה ועד לכל אחד ואחת מעם ישראל) אינו מאפשר להם לראות את מה שיתרו רואה כמובן מאליו. עבורנו זהו סימן לזהירות. תמרור עצור.

     

    פסק זמן מהחיים

    כמו חיי המדבר של עם ישראל, גם משקי הבית בישראל חיים את שגרת ההתנהלות הכלכלית, את הקושי היומיומי, מבלי לעצור רגע. רובם לא לוקחים שהות קצרה כדי להתבונן על מה שקורה אצלם, ולקבל החלטות מושכלות, יעילות ואפקטיביות יותר.  החיים במינוס, שגרת לקיחת הלוואות כשצריך לסגור את האוברדראפט, תשלום על מוצר דרך כרטיס אשראי בתשלומים – כל אלה מטשטשים את המציאות הסבוכה ולא מאפשרים לצאת מהשגרה השוחקת. מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב.

     

    במקרים רבים, אין אופציה לקחת את פסק הזמן הנדרש לשם הבנת המצב הכלכלי האישי. המשפחה חיה מהיום להיום, מעכשיו לעכשיו, מבלי לקחת בחשבון השלכות עתידיות, משמעויות כלכליות הרות גורל על עתידה. כאן, אומרת לנו התורה - אם אינך יכול לעצור בעצמך, תסתייע באדם חיצוני לך.

     

    אדם חיצוני, אשר שואל אותך את השאלות הנכונות ואף יודע לשאת עצה חכמה איך נכון להתנהל, מתוך חיי השגרה. אדם חיצוני, שאינו מעורב רגשית בהחלטות משק הבית (כי כך החברים שלי חיים, אז גם אני צריך. כי הייתי רוצה שיהיה לי גם וגם. כי אני לא מודע לכך שתשלומים רק מקטינים את יכולת התמרון שלי למצבים בלתי צפויים ועוד).

     

    המעבר אותו עברו משה ובני ישראל ממצב של אירועיים מרשימים, ניסיים למצב של שגרה גרם להסתנוורות מהדבר הגדול. יתרו מלמד אותנו אחרת.

     

    אולי, נכון לעצור לרגע במירוץ החיים, להכין כוס קפה ולשבת כמשפחה על מה שקורה לנו בחשבון הבנק. הוצאות מול הכנסות, מצב החסכונות, מצב החובות (הלוואות, תשלומים, אוברדראפט, חברים, ועוד). כך ניתן לקבל תמונת מצב מלאה שמתוכה אפשר להתחיל לקבל החלטות, לקבוע סדרי עדיפויות, לבנות תקציב מותאם להכנסות, ולהתחיל לחיות באחריות.

     

    לחיות במינוס זה לא גזרת גורל. אפשר גם אחרת. אם קצת נצא ממסך העשן, ממירוץ החיים – נוכל לקבל את עצתו של יתרו ולהפוך להרבה יותר יעילים ואפקטיביים.

     

    הכותב הוא מנהל מחוז מרכז והדרום בארגון פעמונים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים