מול המעצמות: ספינות חיל הים מפגינות נוכחות
ברקע קרבות האזרחים בסוריה, מוצאים את עצמם לוחמי הסטי"לים בגידול משמעותי של משימות אל מול עשרות ספינות מלחמה במים הבינלאומיים של הים התיכון. קצין בכיר: "אין חצי שעה שבה האמנה הבינלאומית למניעת התנגשויות לא עומדת למבחן". כך נראית עבודת הדיפלומטיה של חיל הים
זה קרה בשבוע שעבר. ספינת מלחמה טורקית התקרבה לספינת טילים של חיל הים במים הבינלאומיים של הים התיכון, כמה מאות ק"מ מחופי ישראל. למרות הפשרת היחסים בין המדינות, הגישה במצבים כאלה היא בגדר "כבדהו וחשדהו". הלוחמים על שתי הספינות יכלו כבר לראות בטווח נראה לעין את הספינה שמנגד, גלויה עם דגלי הלאום מתנופפים על הסיפון. לפתע, הספינה הטורקית נעמדה במצב שיכול היה להתפרש בקלות כצעד אקטיבי. ואולם, כעבור כמה דקות של שקט מתוח ברשת הקשר הבינלאומית הטורקים המשיכו לדרכם והחיכוך נבלם.
סיטואציה מעין זו אינה זרה ללוחמי ספינות הטילים של חיל הים. בחודשים האחרונים הם מוצאים את עצמם בגידול משמעותי של משימות "הפגנת הנוכחות" מול עשרות ספינות מלחמה, בהן משחתות ונושאות מטוסים של מעצמות העולם, שמפליגות מול לבנון וסוריה. מדובר בהפלגות שנעשות ברקע התגברות המעורבות של רוסיה וארה"ב במלחמת האזרחים בסוריה.
הלוחמים הישראלים מצאו עצמם לעתים פותחים את הבוקר בסיפון, כשמולם ניצבת בטווח של קילומטרים בודדים מפלצת ימית בדמות "אדמירל קוזנצוב", נושאת המטוסים הענקית והמיושנת של הצי הרוסי. התגברות ההפלגות של הסטי"לים הישראליים בין ספינות המלחמה האמריקניות, הרוסיות, הצרפתיות, הטורקיות, הבריטיות, האיטלקיות והיווניות - מכוונות. איבוד נוכחות לתקופת מה בין כרישי הענק הללו, באזור שנחשב אסטרטגי לישראל, יקשה את הדרך חזרה.
"בשנה וחצי האחרונות חזרנו לבצע תפקיד עתיק של הצי, שקיים עוד מהמאה ה-19, ה'גאן בוט דיפלומסי'. אנחנו מפליגים באזורים האלה כדי לשמור על חופש השיט שלנו במרחב", הסביר ל-ynet קצין בכיר בחיל הים, "אתה צריך לייצר את ההבנה שאתה שם. אין שם חיכוך אלים, אבל ראינו תמרונים מאיימים למשל בין הטורקים לרוסים, ושיח בקשר הבינלאומי, שהיה מנומס, ולפעמים מנומס פחות. ה'קוזניצוב' לא איימה עלינו, כי ידענו שהם לא מתכוונים לירות עלינו. יש באזורים האלה מאבקי כוח כדי להגיד מי כאן בעל הבית".
על מנת להבין את משמעות התמונה הימית הסואנת והנפיצה שנוצרה בטווח ההפלגה מחיפה, יצוין כי בחודשים האחרונים היו ימים נתונים שבהם זוהו כ-20 ספינות מלחמה זרות מול חופי לבנון עד למרחב שמדרום לחופי טורקיה. עד לפני חמש שנים דיברו בחיל הים במושגים של ארבע ספינות בלבד שנעו באזור בכל רגע נתון. לרוב, הכלים הימיים הזרים לא משגרים טילים למטרות ביבשה, והשימוש בהם נועד בעיקר להפגין שליטה במרחב או לשגר מטוסי קרב למשימות התקפה.
מדובר בספינות מלחמה כה גדולות, דוגמת ה"שארל דה גול" הצרפתית, שאף נמל באזור, מטארטוס ועד אשדוד, יכול להכילן לעצירת ביניים. כמעט כל מדינה ששולחת את ספינותיה לחצר האחורית של הים התיכון, בסמוך לישראל, נוהגת לפי מדיניות הדיפלומטיה הימית כדי להעביר מסרים, לעתים תוקפניים, בין המדינות. השיטה: התנהגות של הספינות בים, לעתים באותו הנתיב ממש ובטווחים קרובים. "אין חצי שעה שבה האמנה הבינלאומית שאמורה למנוע התנגשויות בים לא עומדת למבחן", הסביר הקצין. מבחינת חיל הים הישראלי, לא מדובר רק בהפגנת נוכחות, אלא ניצולה גם למשימות לא פחות חשובות, כמו איסוף מודיעין.
הספינות הישראליות מפליגות באזורים אלה ברמות גבוהות מבחינת מערכות ההגנה על הכלים, אך גם עם מדיניות רגישה ומחושבת במטרה שאף טיל לא ישוגר בטעות לעבר ספינה שחולפת על פני הסטי"ל, שנושא על סיפונו בגלוי את דגל ישראל. ההעדפה של ספינות חיל הים, בדומה לספינות זרות, היא להימנע ככל הניתן משיח ברשת הרדיו הבינלאומית, במצבים של התקרבויות, בעיקר כדי לצמצם את הסיכוי לחשיפה באזור הרחב יותר בו מפליגה הספינה.
בכך, הפכו מלחמת האזרחים בסוריה והשתוללות הטרור החות'י בתימן, אל מול המתיחות המתחדשת בין טהרן לוושינגטון, לזירה ימית גועשת לא רק בים התיכון: הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הורה לפני כשבוע וחצי להציב באופן מאיים משחתת אמריקנית במצרי באב אל מנדב שליד תימן, בעוד החות'ים, נתמכי האייתוללות, הפכו את אותו אזור למגרש המשחקים של מעבדת הפיתוחים הימיים של התעשייה האיראנית. באחרונה התפוצץ כלי שיט של החות'ים על ספינה סעודית, והתווך הימי מנוצל מדי שבוע להתגוששות בין הצדדים.
לפנייה לכתב/ת 
