תאהבו אותנו כמו את הקבוצה שלכם
אני מקשיבה למילים, ואתם צועקים עם פיצוחים בידיים. גם בתקופות הכי קשות, כשהיא מפסידה, מאכזבת, גרועה - אתם שם. תומכים, מלווים לאורך כל הדרך. החלום שלנו, הנשים, הוא להיות הקבוצה שאתם אוהדים
מהי אהבה כזו, ללא תנאים. ללא פשרות.
תשאלו אישה. זו שלידכם כרגע, או סמסו לידידה, איך היא הייתה רוצה שיאהבו אותה. מהי אהבה מושלמת בעיניה. רוב הסיכויים שהיא תענה "בכל מצב". או שזו רק אני? אנחנו לומדות שמי שאוהב אותנו באמת אוהב אותנו בכל מצב. בכל מצב רוח, כל תלתל סורר ובכל חצי חיוך מאולץ ועקום של בוקר. ביום האהבה אנחנו רוצות שיאהבו אותנו, שיוכיחו לנו את זה. כל מחווה שהיא תתקבל בברכה. כאלה אנחנו. כזה הוא העולם. פעם אחת בשנה כולם אוהבים טיפה יותר.
פעם בארבע שנים כל העולם אוהב כדורגל. במונדיאל האחרון הייתי בברלין, ובפעם הזו הייתי אוהדת של גרמניה. צבענו את הפנים באדום־צהוב־שחור, קנינו חולצות כמו תיירים טובים, ירדנו לפאב על הרחוב, וצעקנו במשחק הראשון, כשגרמניה ניצחה את גאנה. ככה במשך 90 דקות היינו אוהדים של גרמניה. וואלה, עם כל החזות המזרחית, נראה לי שהשתלבנו יפה.
כעבור שבוע חזרתי לארץ, והמשחקים הרי לא נגמרו, וכשגרמניה הגיעה לגמר אירגנו ערב של כל החברים ואין מצב שמישהו יפספס את זה. כולם אוהבים כדורגל במונדיאל. גם חברה שלי שלא יוצאת מהבית בלי מחליק ושחור בעיניים ולא יודעת מה זה פנדל אוהבת כדורגל במונדיאל.
אז פעם בארבע שנים כל העולם אוהב כדורגל. ופעם בשנה כולנו אוהבים אחד השני קצת יותר מבדרך כלל, אבל כשהמונדיאל נגמר, האוהדים שישבו איתנו בפאב ההוא בברלין כנראה המשיכו ללכת למשחקים, ולצבוע את הפנים, מבלי שיתקעו להם איזה תאריך של פעם בארבע שנים.
בפעם הבאה שישאלו אותי מהי אהבה מושלמת, כנראה שזו תהיה התשובה – קבוצת כדורגל היא האישה המושלמת. בעצם לא, אני אנסח מחדש: לאהוב אישה כמו לאהוב קבוצת כדורגל – זו אהבה מושלמת. זו שהיא ללא תנאים. אוהדי בית"ר ירושלים אוהבים לשיר "גם בתקופות הכי קשות". בראש שלי, בחורה, ממוצעת, ביציע, פעם שנייה שלי בטדי עם כל הלם התרבות שאופף, זה המשפט שאני זוכרת.
אני מקשיבה למילים, ואתם צועקים עם פיצוחים בידיים. גם בתקופות הכי קשות. כשהיא מפסידה, מאכזבת, גרועה. ואני בכלל לא מדברת על בית"ר. אצל אבא שלי זה, למשל, מכבי ת"א. הוא ישב ערב ערב, משחק משחק וצעק "איזה גרועים אתם!!"וחוזר חלילה. אתם שם, תומכים, מלווים לאורך כל הדרך.
אתם תשימו שעון מעורר בארבע לפנות בבוקר כי יש משחק ואתם חייבים לראות בלייב. אין מצב להקליט ולראות מחר בערב כמו בן אדם, אחרי העבודה. ואני אשים שעון לשבע בבוקר כדי לבדוק שהתעוררתם.
חלומה של כל אישה, שמבינה עניין, הוא להיות קבוצת הכדורגל שאתה אוהד. כשהיא ווינרית בלתי מעורערת ההערצה היא עיוורת. כשזה לא זה, אם היא מראה סימני חולשה, פתאום היא לא אטרקטיבית. אבל בכדורגל? היא שלכם, ולא מעניין אתכם איזו ווינרית אחרת. היא תפסיד כל העונה וגם כשאין אמונה האוהד נשאר.
אי אפשר לפזול לצד עם הקבוצה שלך, כי פשוט אין לאחרות מה להציע כי כשאתה אוהב באמת, לא חסר לך כלום. הן לא חוו את מה שחווית יחד איתה. הן לא ניצחו את הניצחונות שלפעמים היו בלתי אפשריים עבורכם, ובטח שלא טעמו אתכם את ההפסדים. אתם לא תאכזבו אותה אף פעם והיא תמיד תהיה שם, גם בתקופות הכי קשות.
ובפעם הבאה שישאלו אותי מה זו אהבה, אני אגיד "אהבה בשבילי היא מה שהקבוצה בשבילכם, כי אתם אוהבים אותה כל השנה".
לפנייה לכתב/ת 
