שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "חייבים לחקור מערכות פלנטריות אחרות כדי להבין את עצמנו"
    בעקבות ההכרזה על גילוי מערכת השמש TRAPPIST-1 - הסביר פרופ' שי צוקר בראיון לאולפן ynet על משמעות הגילוי ועל הסיכוי לחיים במערכת הנמצאת 40 שנות אור מאיתנו

     

    פרופ' שי צוקר בראיון לאולפן ynet

    פרופ' שי צוקר בראיון לאולפן ynet

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מה יש במערכת השמש הנמצאת 40 שנות אור מאיתנו? אמש פורסם (יום ד') במסיבת עיתונאים של נאס"א בוושינגטון ובמאמר מקיף ב-NATURE כי התגלתה מערכת שמש עם שבעה כוכבי לכת דמוי כדור הארץ, שבלפחות שלושה מהם ייתכנו חיים. העולם המדעי התרגש מהגילוי, שיכול לספק לנו מידע על מערכת השמש שלנו.

     

    פרופ' שי צוקר מהפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב, הסביר בראיון לאולפן ynet על משמעות הגילוי: "הפלנטות, כוכבי הלכת נמצאים מאוד מאוד קרוב לכוכב, אבל הם נמצאים במרחק כזה, לפחות שלושה מהם, במרחק שהחום, הקרינה שהם מקבלים מהכוכב יכולה לאפשר קיום מים נוזלים, שזה מה שאנחנו מחשיבים כתנאי הכרחי לאפשרות של קיום חיים".

     

    הדמיה (הדמיה: נאס"א) (הדמיה: נאס
    הדמיה(הדמיה: נאס"א)

     

    ומה השלב הבא במחקר אותה מערכת שמש? פרופ' צוקר: "אנחנו מצפים שבשנים הקרובות נוכל לקבל קצת אינפורמציה לגבי - האם יש אטמוספירה לחלק מהפלנטות האלה, מה יש אולי באטמוספירה, שזה עוד שלב הכרחי בדרך לומר מה קורה עליהן. אנחנו נפעיל את כל מה שיש לנו כדי לנסות לראות עדויות על מה יש באטמוספירה".

     

    הזמן המשוער להגיע לאותה מערכת שמש בטכנולוגיה הקיימת כיום היא כ-700 אלף שנה, אבל למסר שיישלח לשם במהירות האור ייקח "רק" 40 שנה להגיע. פרופ' צוקר: "דורות רבים של מדענים שוברים את הראש בשאלה קודם כל - האם כדאי לעשות את זה, מה ייצא לנו מזה. אבל כנראה שהדעה השלטת היא שאולי כן כדאי, אבל זה סיפור. אנחנו צריכים לדבר על הספקים מאוד חזקים, זו השקעה לשלוח מסר שיגיע כל כך רחוק וישרוד".

     

    אז למה בכלל חוקרים מערכות שמש כל רחוקות? פרופ' צוקר מסביר: "קודם כל יש פה שאלות של מדע בסיסי. האנושות רוצה להבין את כל מה שקורה בעולם. האנושות משקיעה בזה הרבה משאבים. מדע בסיסי, אנחנו לא יודעים, כשאנחנו נבין יותר, אנחנו לא יודעים כרגע מה אנחנו נבין. אחת השאיפות הגדולות היא להבין יותר טוב את מערכת השמש שלנו. יש לנו רק דוגמה אחת למערכת השמש שלנו, אנחנו חייבים לחקור מערכות פלנטריות אחרות כדי להבין את עצמנו".

     (הדמיה: נאס"א)
    (הדמיה: נאס"א)

     (הדמיה: ESO)
    (הדמיה: ESO)

     

    TRAPPIST-1 הוא כוכב קטן בהרבה מהשמש שלנו - המסה שלו היא רק שמונה אחוזים משלה - והרבה פחות חם ממנה. הוא דומה יותר במידותיו לכוכב הלכת צדק, אבל הוא בכל זאת שמש - כלומר כוכב המייצר אנרגיה בתהליכי היתוך גרעיני ופולט אור וחום. שלושה משבעת כוכבי הלכת שהתגלו סביבו קרובים אליו הרבה יותר מהמרחק בין כדור הארץ לשמש, אך החוקרים העריכו כי בגלל שהוא פולט הרבה פחות חום, אפשר שהם נמצאים בטווח המכונה "האזור הישיב" (habitable zone) - מרחק מהשמש שבו הטמפרטורה מאפשרת הימצאות מים נוזלים על פני כוכב הלכת.

     

    הגילוי של מערכת TRAPPIST-1 מצטרף לכמה גילויים חשובים מהשנים האחרונות על כוכבי לכת תאומי ארץ, גם במערכות שמש קרובות. הבולט ביותר הוא כנראה הגילוי של כוכב לכת גדול מעט מכדור הארץ באזור הישיב של כוכב במערכת אלפא קנטאורי, רק 4.25 שנות אור מאיתנו, לפני כחצי שנה.

     

     

    בינתיים צריך לזכור שעד כמה שהגילוי מרגש, אין לנו שום מידע על כוכבי הלכת האלה, חוץ מעדות עקיפה לקיומם, המבוססת על מדידות אור וחישובים מתמטיים. אפילו צילום שלהם עדיין נמצא מחוץ להישג ידינו, שלא לדבר על השגת נתונים כמו הרכב כימי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים