שתף קטע נבחר

סיוטים והתנכרות מהסביבה: ילדים-חיילים מתקשים לשקם את חייהם

מיליוני ילדים חיים באזורי עימות, אלפים מהם נאלצים להתגייס לארגונים חמושים ולהשתתף בקרבות. ארגוני הסיוע של האו"ם מנסים לחלצם מהתופת ולשקמם, תהליך שאורך שנים. בפריז התכנסו השבוע לדיון בנושא

 

2012: סיירה לאון. 246 מיליון ילדים באזורי עימות ברחבי העולם (צילום: AFP) (צילום: AFP)
2012: סיירה לאון. 246 מיליון ילדים באזורי עימות ברחבי העולם(צילום: AFP)
רדופי זכרונות כואבים, מחוסרי השכלה וללא קשרים משפחתיים נאותים - ילדים-חיילים לשעבר מתקשים לשקם את חייהם ולחזור לשגרה במדינות המוצא שלהם. חיי שגרה עבורם - קשים לעתים קרובות כמעט כמו לחימה בקרב. קרן יוניס"ף באו"ם פרסמה השבוע כי כ-17 אלף ילדים-חיילים גויסו מאז 2013 בדרום סודן לבדה. כ-1,500 גוייסו בתימן מאז 2015. בניגריה ובמדינות השכנות לה, גייס הארגון הקיצוני בוקו חראם כ-2,000 ילדים בשנה שעברה.

 

אלג'י סוואנה, בן 30 מסיירה לאון, חלק את זכרונותיו עם באי כנס בפריז, שעסק בילדים שחיים באזורי קונפליקט: "היו לי סיוטים זמן רב לאחר ששוחררתי. סבלתי מפלאשבקים של לחימה בשטח". הוא נאלץ להילחם מגיל 10 עם החזית המאוחדת המהפכנית של סיירה לאון. מספרם המשוער של ילדים שחיים באזורי עימות עומד על 246 מיליון ברחבי העולם.

דרום סודן (צילום: AFP) (צילום: AFP)
דרום סודן(צילום: AFP)

ילדים מגוייסים ברוסיה (צילום: AP) (צילום: AP)
ילדים מגוייסים ברוסיה(צילום: AP)
סוואנה סיפר כי נשא נשק במשך שנתיים, עד שארגון השלום של האו"ם לקח אותו תחת חסותו בשנת 2000, וכעת מנסים אנשי הסוכנות להגנת הילד לאתר את משפחתו. "זה בראש סדר העדיפויות שלנו - חיבור מחדש של ילד עם משפחתו הוא האמצעי הטוב ביותר לשקם אותו חברתית" הסביר קריסטל סטיוארט, יועץ להגנת הילד של ועדת ההצלה הבינלאומית.

 

עם זאת, התהליך עלול לארוך זמן רב. ילדים שנחטפים צעירים ומתחיילים בעל כורחם, לא זוכרים אפילו היכן הם גרים או בני כמה הם. כך שאנשי ועדת ההצלה נדרשים למחקר מאומץ כדי לשחזר את הפרטים - כך לדברי סטיוארט.

 

סוואנה סיפר כי תקוותו למצוא סביבה תומכת עלו עד כה בתוהו. "המשפחה האומנת שלי הכריחה אותי לעבוד בביתה, הייתי כמו עבד", סיפר. "אבל היה לי חלום - להמשיך בלימודים שלי", סיפר. בסופו של דבר הצליח להשיג מענק ולחזור לבית הספר.

 

התגייס בגיל 12: "המשפחה לא רוצה לדבר איתי"

הלימודים היו גם מה שהציל את אלברטו אורטיז (22) שהשתתף אף הוא בכנס בפריז. הוא סיפר על ילדותו בשכונת עוני בקולומביה. בגיל 12 הוא החליט להצטרף למחתרת פארק, וחשב כי כך יוכל לחלץ את משפחתו מהנצוקה הבלתי נסבלת שבה הייתה שרויה. "חשבתי שאני הולך לפתור את כל הבעיות שלי ולעזור למשפחה שלי כלכלית", אמר אורטיז. "במחתרת אמרו לי שאם אינני רוצה להמשיך בדרכם - אני יכול לעזוב, אבל מצאתי את עצמי במלכודת". אחרי שלוש שנים הוא הצליח להימלט וכעת נעזר בתוכנית ממשלתית לסיוע. אך קשריו המשפחתיים נותקו לגמרי. "אבי ואמי נפטרו בהיעדרי. שאר בני המשפחה שלי כבר לא רוצים לדבר איתי. הם פחדו ממני", העיד. 

ילדים-חיילים בשירות דאעש (צילום: cnn) (צילום: cnn)
ילדים-חיילים בשירות דאעש(צילום: cnn)
 

אורטיז לומד כעת לימודים פיננסיים באוניברסיטת סנטיאגו דה קאלי, ונעזר מבחינה חברתית במי שמסייעים לו להישמר מעברו. "אנשים כמוני סובלים מסטיגמות", אמר. "סיפרתי את הסיפור שלי לסטודנט אחד בלבד. אף אחד אחר לא יודע על כך".

 

הסיוע לילדים שלחמו בשדות הקרב והשבתם לקהילות המוצא שלהם - הוא תהליך ארוך ומורכב.

"ילדים-חיילים לשעבר נדחים פעמים רבות וגם נרצחים - בגלל מעשיהם האלימים", אמר מנואל פונטיין, מנהל תוכניות החירום של יוניצ"ף.

 

הארגון מנסה לשכנע מנהיגים דתיים מקומיים, שלהם יש השפעה מסוימת על חסידיהם, לברך על חזרתם של לוחמים לשעבר לחברה, "אבל זה לוקח זמן", אמר פונטיין.

 

בעקבות הכנס בפריז, הצטרפו תוניסיה, קזחסטאן ומינמאר ל-105 מדינות אחרות שכבר אימצו עקרונות והנחיות שניתנו ב-2007, בנוגע לשילובם מחדש של ילדים-לוחמים.

 

עשור לאחר מכן, יותר מ-65 אלף ילדים ניצלו משירות בצבאות ובמחתרות חמושות, על פי יוניצ"ף. אלפים אחרים עדיין לכודים במציאות האימתנית הזו ברחבי העולם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
ילדים חמושים בסיירה לאון
צילום: AFP
מומלצים