בין שיבק לראניירי

הדמיון בין הפיטורים של אריק שיבק וקלאודיו ראניירי הוא לא מקרי, ושניהם הגיעו לנו כמו רעם ביום בהיר. פיטורי מאמנים נהיו דבר שכיח בעולם הספורט שנשלט ע"י הספורטאים ולא מי שאחראי עליהם, המאמנים. שחקנים לא נוטים לשלם את מחיר הכישלון וככה זה נראה. שני המאמנים היו אחראים על היסטוריה במועדונים שלהם בדרך זו או אחרת. בלעדיהם, סביר להניח שהאליפות לא הייתה מגיעה. מה שהפיטורים האלה משדרים מעבר לפני הדברים הוא שהאדמה לא יציבה עבור אף אחד. יום אחד אתה יכול להיות על גג העולם, אבל תמיד תהיה מוכן לקבל מבעל הבית את הבעיטה החוצה.

שיבק הוא שועל ותיק בכדורסל הישראלי. המאמן ייצב את ההתרסקות שהחלה בראשל"צ בעונה שעברה, והביא אותה עד לאליפות היסטורית במשחק מול הפועל ירושלים בארנה שלה. לעומתו, ראניירי הגיע לאחר כישלון בנבחרת יוון ומחשבה שאולי הקריירה שלו בצמרת הגבוהה של הכדורגל העולמי כבר נגמרה. אך הסוף ידוע לכולם, ואליפות היסטורית ועלייה לליגת האלופות החזירו אותו לפסגה מהמקום השפל שהיה בו.

אריק שיבק(צילום: עודד קרני, מכבי ראשון לציון)

המשותף לשניהם זה עשיית הבלתי אפשרי במקום בו אף אחד לא האמין שזה יכול לקרות. שיבק הגיע לראשון לציון על מנת להביא אותה לפיינל פור, ולאחר ניצחון 2:3 בסדרה על מכבי חיפה פתאום נראה היה שבפיינל פור זה אפשרי. וכך היה - הכתומים מראשל"צ ניצחו בחצי את מכבי ת"א ובגמר את ירושלים. ראניירי הגיע לקבוצה קטנה שאין לה את הכסף והשחקנים של הקבוצות הגדולות, אבל נהנה מחיבור קבוצתי חזק ומעונה חלשה של הענקיות. חשוב לציין שהעונה הוא גם העלה אותה לשמינית גמר ליגת האלופות, שזה גם הישג לא מבוטל.

העונה הדברים הלכו קצת אחרת עבור שני המאמנים. שיבק נאלץ להיפרד מכל ארבעת הזרים שלו ולהביא חדשים שינסו למלא את מקום של אלו שהיו אחראים ישירים על האליפות. משימה זו לא הצליחה. תומאס, שבעונה שעברה חגג באשדוד, לא הצליח לשחזר זאת העונה. וויינס לא מצליח להשפיע כמו ליונס ולרכז את המשחק של האלופה. רישארד היה יום עסל יום בסל לפני שנפצע ומקריי הוא שחקן טוב, אך ברבע האחרון מול ירושלים השבוע נראה היה ששיבק לא סומך עליו. אצל ראניירי היה שינוי אחד משמעותי, עזיבתו של קאנטה לצ'לסי. כנראה שהיא הייתה קריטית, ולמרות העלייה לשמינית גמר ליגת האלופות, הקבוצה כבר ירה מתחת לקו האדום בליגה.

המסקנה היא די פשוטה. צריך לפתח סבלנות עבור מאמנים. ברגע שבעלי הבית יבינו שיש עוד אחראים חוץ ממאמנים, וייתנו להם את הכוח, לא נראה פיטורים משוגעים כמו אלה, וגם הקהל יפתח סבלנות כלפי מאמנים - ואולי חלק מהאש תופנה לכיוון השחקנים ויושבי הראש, שלפעמים אשמים מהם לא פחות (ואולי אפילו יותר).