10 לב אדום / טור
אליניב ברדה הוא לא רק גיבור ה-0:3 המרגש של הפועל ב"ש על הפועל כפ"ס בעקבות הבחירה שלו לשחק למרות מות סבו (והשער שכבש). הוא הסיפור של העונה הזאת והלב של הקבוצה. כל עוד הלב הזה ימשיך לפעום, מכבי ת"א תמשיך לראות את הגב של האלופה
הפועל באר שבע לא נכנעה הערב (ב') ללחץ המדומה של כל אלה שפינטזו על הפסד אדום באצטדיון טוטו טרנר להפועל כפר סבא והשאירה את פער שלוש הנקודות ממכבי תל אביב על כנו. אבל הפער מהצהובים לא מסתכם רק בשלוש נקודות, אלא בעיקר בלב הגדול שיש לאלופה ואצל מכבי תל אביב קיבל צורה של דולרים.
ברק בכר לוקח את הלחץ בפרופורציות
ללב הזה קוראים אליניב פליקס ברדה. כן, פליקס על שמו של סבו פליקס, שהלך היום לעולמו ונטמן בצהריים בבית העלמין בעיר. ברדה לא היה חייב לעלות לשחק: זה לא היה משחק עונה ולא משחק בליגה האירופית. אבל הוא רצה. ולא רק שהוא רצה, הוא גם נלחם ואפילו כבש.
הכי מרגש בעולם. ברדה(צילום: ראובן שוורץ)
השער שהבקיע בדקה ה-45 לא בא לו בקלות והגיע אחרי שתי החמצות מסמרות שיער, אבל הגיע. אחריו הגיעו גם הדמעות וכמה מילים שהחליף עם סבו המנוח. עשרים דקות אחר-כך הקהל ידע להראות לו אהבה והערכה על התרומה האדירה שלו. אצטדיון שלם עמד על הרגליים והריע למספר 10 באדום, שהוחלף בטוני ווקאמה.
אחרי שירד לספסל ברדה זכה לקריאות המסורתיות "אליה בוא לפה", והיה קשה להישאר אדישים לרגע הזה. אחרי הכל, ברדה הוא ה-סיפור של המשחק הזה והסיפור של העונה הזאת. הוא הלב של הפועל באר שבע, וכל עוד הלב הזה ימשיך לפעום ולהביא תוצאות, מכבי יכולה להמשיך לחפש את הערן זהבי הבא שלה. עד שזה יקרה היא תראה בעיקר את הגב של באר שבע - ויותר מהכל את הגב של ברדה.
לפנייה לכתב/ת 
אליניב ברדה
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
