שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אל תשכחו את הפֻּנְדָּה בבית
    כיצד מדרבנים ילדים ללמוד מילים חדשות, להשתמש בניבים ומשפטי מפתח שפעם היו שגורים בפי כל ולהבין שלכל מילה לועזית יש אחות בעברית? מירי לוי, מחנכת כיתה ורכזת שפה, יזמה חידון בית ספרי שבעזרתו היא מקדמת את השפה והופכת אותה לכלי שמחבר ומקרב בין כולם. היוזמה זכתה בפרס רקנאטי-קופ-רש"י למורה היזם - ויש גם חידון עבורכם

    בשיתוף פרס רקנאטי-קופ-רש"י

     

    מה עושים כשסובלים מחִשָּׁכוֹן בעת השיעור, אבל כל הספרים נמצאים בתא הנעיל? אולי פשוט עדיף לעלות על הרכינוע ולנסוע הביתה. הבנתם משהו מהמשפט הזה? העברית היא השפה המשויכת לתושבי ארץ ישראל עוד מהמאה ה-2 לפנה"ס. אמנם השימוש בה לדיבור לא היה נרחב, אך היא הייתה השפה העיקרית לכתיבה, בעיקר בעניינים הלכתיים.

     

    עם צמיחת תנועת ההשכלה היהודית בגרמניה ובמזרח אירופה, בסוף המאה ה-18, הפכה השפה העברית לשגורה יותר ולאורך המאה ה-19 הלך וגבר השימוש בה. במקביל החלה פעילות להפיכתה של העברית ללשון הדיבור של היישוב העברי בארץ ישראל. אין מי שלא מכיר את אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית, שפעל במרץ להפיכתה לשפה המדוברת והלאומית של היישוב העברי בארץ.

     

    מאז עברה השפה העברית לא מעט שינויים וקיבלה חיזוקים רבים עם מילים חדשות, שינויים לשוניים ועוד. יחד עם זאת, הגלובליזציה והתפתחות הטכנולוגיה יצרו זליגה של לא מעט מילים לועזיות שנכנסו כמו שהן, והעברית, כך נדמה, נדחקה הצדה. אנחנו עדיין מדברים את השפה, אבל כיום כבר כמעט ולא משתמשים בניבים, מטבעות לשון ייחודיים ומבטאים את המילים הלועזיות במילה העברית שניתנה להן.

     

    מירי לוי, מחנכת כיתה ורכזת שפה בבית ספר ממד הראל ברמות ירושלים מזה 24 שנים, הבינה שעל מנת להעשיר את שפתם של הילדים, ללמדם על ניבים ועל חידושים של האקדמיה ללשון, היא צריכה להשתמש בכלים שיעודדו את אותם ללמוד.

     

    "החלטתי ליצור פרויקט שיאמן את הילדים להיות אלופי עברית", היא מספרת. היא ידעה שלא תוכל ללמד את כל התלמידים יחד, אבל היא בהחלט יכולה להכין אוגדן מיוחד עם כל החידושים, המילים והניבים שהיא רוצה למדם, התלמידים יתאמנו בבית, יתבצעו מבחני סינון ואז – "נעשה חידון פומבי מול כל ביה"ס וניתן מקומות עם פרסים שווים," היא מסבירה – וכך היה.

     

    היוזמה, שזכתה בפרס רקנאטי-קופ-רש"י למורה היזם, מתמקדת בהעשרת השפה העברית באמצעות חידונים. בכל מחצית נבחר נושא מרכזי בו מתמקדים ממגוון זוויות כגון מילים והיפוכן, מילים נרדפות ניבים וביטויים שיום ואיות. כמות החומר שנלמדת לקראת החידון היא גדולה ומקיפה ודורשת התמדה מהתלמידים וניצול הזמן בבית גם במסגרת זמן איכות עם ההורים. החידון נערך במסגרת כלל בית הספר בהתאם לחומר שנלמד ומשולב בו גם חלק אמנותי כדי להעצים את החוויה.

     

    לוי בנתה את התכנית במו ידיה – "התחלתי עם הקלאסי, מילים והיפוכן, איות, מילים נרדפות, ניבים וביטויים, וממש בניתי חוברת שהדפסתי לתלמידים. אחר-כך קבענו תאריכים, והתלמידים התחילו ללמוד לחידון כשמראש הוחלט שמכל כיתה יהיו שני נציגים – כיתות ג' עד ו'."

     

    חשיבות העניין בעיני לוי והרצון לדחוף את התלמידים להישגיות והנאה מלמידת עברית הפכו את החידון לחגיגה של ממש. "רציתי להשקיע במשהו מיוחד אז הזמנתי אמנית של בלונים שיצרה בעזרת הבלונים את הניבים והמועמדים היו צריכים לזהות אותם – והכל בכמה שניות."

     

    ההשקעה הוכיחה את עצמה, והילדים היו מאושרים. בסוף החידון הוכרזו הזוכים במקומות הראשונים וכל אחד מהם זכה להסתובב במשך אותו יום עם כתר זוכים על הראש. גם התלמידים בקהל זכו להשתתף בחידון והישגים נאים זכו למתנות.

     

    כיצד הגיבו בהנהלת בית הספר לפרויקט?

    "המנהל ממש התלהב ואפשר לי לעשות ולהשקיע ללא הגבלה. אחרי ההצלחה הראשונית הוא החליט שנמשיך במסורת ואפילו ניצור שני חידונים בשנה. הילדים מצדם רק מחכים לרגע שנכריז על מועד לחידון, הם רצים אחרי במסדרונות ושואלים 'מתי יהיה שוב חידון', וגם ההורים מאוד מתלהבים".

     

    מנין מגיעים הרעיונות לחידונים?

    "אנחנו מתחברים לאירועים ומועדים שנתיים, ניצלנו את שנת שמיטה, לקחנו את נושא האדמה, הבאנו מכשירים שיימנו אותם (נתנו שמות) והילדים צפו בתמונות של המכשירים והיו צריכים להגיד את שם המכונה. גם הזמנו חקלאי שיסביר על המכשירים שייתן דוגמאות תוך כדי שימוש במילים מהשפה שלא כולן מכירים -  יש בזה המון עברית, יש ניבים וביטויים של האדמה שהאקדמיה הוציאו ופסוקים שלמים בנושא."

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    השפה מחברת בין כולם

    העברית שלוי מקדמת בחידונים היא לא עברית שמגיעים אליה כשמלמדים לפי תכנית הלימודים, היא מסבירה. זו עברית שמצריכה קריאה בספרי ניבים ומציאת משפטי מפתח שמלווים את העברית, אך אינם נחשפים משום שאינם בשימוש ביום-יום.

     

    "זו עברית טהורה ובכיף. גם ילד שלא שותף לחידון, אבל שומע את מה שסביבו, נחשף לשפה היפה שלנו. בשנה שעברה לקחנו את העברית המתחדשת, למדנו מילים חדשות ובעצם ההתכוננות לחידון, אנחנו לומדים עברית."

     

    ומה הלאה?

    "לא חשבתי שזו תהיה הצלחה כזו גדולה, אבל אלך עם זה. אני מאוד רוצה לצאת עם התכנית הזו, לבוא עם החומר ולהפעיל את החידון בבתי ספר נוספים. כרגע אני בונה את החידון על ירושלים – כל שם של שכונה הוא בעברית ויש לו משמעות – בית הכרם למשל, קריית יובל – יש המון עברית, ובנוסף ישנם ביטויים וניבים הקשורים אך ורק לירושלים."

     

    מה המסר שלך בעזרת השפה העברית?

    "השמיים הם הגבול – אבל השפה שלנו היא מעבר, היא פתוחה לכולם. אצלנו, למשל, משלבים תלמידים מחינוך מיוחד ולא מזמן תלמידה מהחינוך המיוחד ביקשה להשתתף בחידון, היא התמידה בלימודים וזכתה במקום השלישי. בעיני זו הוכחה שהשפה היא כלי מחבר, היא משתפת את כולם ומקרבת בין כולם."

     

     

    אם אתם מכירים מורים ו/או עובדים סוציאלים שפועלים ללא חת לעשיית שינוי, אם אתם מורים או עובדים סוציאלים שרוצים להפיץ את הבשורה לשינוי, זה הזמן להירשם .

     

    בשיתוף פרס רקנאטי-קופ-רש"י למורה היזם ולעו"ס היזם

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים