חברת המיחזור אסופתא: פיקדון על בקבוקים גדולים יחסוך לרשויות 62 מיליון שקל בשנה
השר להגנת הסביבה צפוי להחליט בקרוב האם להטיל דמי פיקדון גם על בקבוקי המשקה המשפחתיים. מחקר שבוצע עבור תאגיד המיחזור "אסופתא" קובע, כי המהלך יחסוך לרשויות המקומיות מיליונים בשל חיסכון בהוצאות תברואה ופינוי פסולת. מנגד בחברות המשקאות מתנגדים, ומזהירים מעליית מחירים שתגולגל לכיסי הצרכנים
הרחבת הפיקדון לבקבוקים גדולים תחסוך לרשויות כ-62 מיליון שקל בשנה - כך עולה מעבודת מחקר שביצעה חברת הייעוץ העסקי BDO זיו האפט, עבור תאגיד המיחזור "אסופתא". העבודה בחנה את הכדאיות הכלכלית של הרחבת חוק הפיקדון, במסגרת בחינת עלויות הטיפול במכלי המשקה במתכונתו הנוכחית של החוק.
המחקר נעשה על רקע הציפיה כי השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, יחליט בתקופה הקרובה האם להטיל דמי פיקדון גם על כ-730 מיליון בקבוקי המשקה המשפחתיים הנמכרים בישראל מדי שנה.
האפשרויות העומדות בפני השר אלקין הן להטיל כאמור דמי פיקדון גם על בקבוקי המשקה המשפחתיים, להשאיר את המצב כפי שהוא היום ללא פיקדון על בקבוקים אלה, או להעביר את איסוף הבקבוקים לחוק האריזות במסגרתו הם ייאספו יחד עם אריזות הפלסטיק במכלים הכתומים ללא הטלת פיקדון.
הרחק מהעין הציבורית, החלטתו הקרובה של השר מעוררת עניין רב ועשויות להיות השלכות של עשרות מיליוני שקלים בשנה על כמה גורמים ובהם הרשויות המקומיות, החברות העוסקות בתחום המיחזור, חברות הבקבוקים והמשקאות שייאלצו להחליט האם להעלות מחירים או לספוג עלויות, וכן חלק מהקמעונים שאולי אף הם יחליטו לספוג את העלייה במחיר משיקולי תמחור ותחרות.
הרחבת חוק הפיקדון זוכה בין השאר לתמיכה של חברות פרטיות המבקשות להיכנס לשוק, כמו מזמינת המחקר אסופתא. חברות המשקאות מתנגדות להרחבה, בין השאר בטענה כי חוק הפיקדון מהווה למעשה מס אשר מגולגל על הציבור בדרך של עליית מחירי המשקאות. חברות המשקאות תומכות באופציה של החלת חוק האריזות, אך המתנגדים לכך טוענים ששיעורי המיחזור במכלים אלה יהיו נמוכים משמעותית.
המחקר: מספר מכלי המשקה המושלכים לרחוב צפוי להצטמצם
מהמחקר עולה כי הרחבת חוק הפיקדון והחלתו על מכלי המשקה המשפחתיים צפויה להוזיל את העלויות השנתיות של הרשויות המקומיות בכ-62 מיליון שקל, המהווים צמצום עלויות של כ-70%. על פי המחקר, עלות הטיפול במכלי המשקה שלא נאספים עולות לרשויות עשרות מיליוני שקלים בניקוי רחובות, פינוי פסולת והטמנה. מדובר בעלויות שהציבור משלם עליהן בדמי ארנונה.
אחד החששות מהרחבת חוק הפיקדון הוא העלויות שיוטלו על הצרכנים הפרטיים. המחקר בחן את הפגיעה הכלכלית המקסימלית האפשרית על משקי הבית בישראל, ומצא כי הם יישאו בתשלום חודשי נוסף של כ-7.6 שקלים, המהווים כ- 0.05% מההוצאות הכוללות של משק בית ממוצא בישראל.
"על אף הטענות העולות בגין עליית מחירים שנבעה מחוק הפיקדון", נכתב, "הנתונים מוכיחים כי הביקוש למכלי משקה אלו לא רק שלא פחת, אלא אף גדל בהרבה".
כך, ב-13 השנים מאז נכנס החוק לתוקף נרשמה עליה של 71% בצריכת המשקאות החייבים בפיקדון. בניתוח של החברה עלה כי את רוב עלות הפיקדון (כ-17 אגורות מתוך 25 אגורות) ספגו היצרנים והיבואנים ולא הצרכנים הפרטיים.
מוטי דטלקרמר, שותף ומנהל מחלקת Corporate Finance בחברת BDO זיו האפט, מעריך במחקר כי "הגידול הצפוי בשיעור המיחזור כתוצאה ממעבר ממנגנון מיחזור וולונטרי למיחזור הכולל תמריץ כספי, יביא להקטנת מספר מכלי המשקה שאינם נאספים ועל ידי כך לצמצום עלויות הטיפול.
"עם הרחבת החוק ולאור מדיניות התמריצים, צפוי כי מספר מכלי המשקה המושלכים לרחוב יקטן באופן משמעותי. כמו כן, תרבות המיחזור משפיעה אף היא ותביא לקיטון במספר מכלי המשקה המושלכים לרחוב מצד הצרכנים".
מהמשרד להגנת הסביבה לא נמסרה תגובה.
לפנייה לכתב/ת 
