שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    המהפך הבא בוועדה לבחירת שופטים
    בחודשים הקרובים צפויים רוב חברי הוועדה להתחלף - ולהציג אג'נדה חדשה. בינתיים, באגודת הלהט"ב בדקו את עמדות השופטים החדשים שנבחרו לעליון בנוגע לזכויות הקהילה

    בעוד שבשבוע האחרון היו כולם עסוקים בלמקם את השופטים החדשים שמונו לבית המשפט העליון על הרצף שבין שמרנים לליברלים בכל הנוגע לעמדתם לגבי שפיטות ושאלת סמכות בית המשפט לבטל חוקים, בנייר עמדה שפירסמה השבוע אגודת הלהט”ב היא מנסה להגדיר מי מהשופטים ליברל ומי שמרן בשאלות שמעניינות את בני הקהילה, כמו הליכי פונדקאות, נישואים חד מיניים וכיו”ב.

     

    וכך כותבת האגודה על ארבעת השופטים החדשים: על השופט דוד מינץ, תושב ההתנחלות דולב שהיה מועמד של שרת המשפטים איילת שקד, כותבת האגודה - “בשורה התחתונה, אין נורות אזהרה. עקרונית, וברמה הנקודתית, פסק לטובת זוג גאה (2010) בערעור לאחר שבית משפט קמא מנע מהם ביצוע בדיקת רקמות (הוכחת אבהות) לילדיהם שנולדו בפונדקאות בחו”ל. הפסיקה התמקדה בנימוק של אינטרס טובת הילד . בפועל לא אותרו בפסק דין זה או באחרים הצהרות שתורמות/מעכבות קידום זכויות להט”ב”.

    השופטים החדשים בעליון (צילום: גיל יוחנן, אתר בתי המשפט) (צילום: גיל יוחנן, אתר בתי המשפט)
    השופטים החדשים בעליון(צילום: גיל יוחנן, אתר בתי המשפט)

    על השופטת יעל וילנר, בת הציונות הדתית שקודמה על ידי שופטי בית המשפט העליון ונתמכה גם על ידי שרת המשפטים, נכתב: "בשורה התחתונה, אולי תהיה לא גמישה לקריאת החוק בצורה מרחיבת-זכויות. נחשבת כשופטת עניינית, אך בזהירות רבה אפשר לטעון שהיא נוטה להיצמד לקריאה המסורתית של החוק, גם כאשר רוח הפסיקה כבר הרחיקה לפרשו על פי תוצאה רצויה ומעודכנת יותר. בתכל'ס התנגדה לנטיה מעודכנת של בית המשפט לבחון פרטנית מקום להפחתת מזונות לאבות שמקבלים משמורת משותפת".

     

    על השופט ג'ורג' קרא, שגם הוא היה מועמד של שופטי בית המשפט העליון, שהעדיפו אותו על פניו של השופט חאלד כאבוב, כותבת האגודה: “בשורה התחתונה, אין נורות אזהרה. בתור עורך דין במגזר הפרטי טיפל בנושאים מעולם זכויות הפרט ופעל בהתנדבות, בין היתר בתחום הזכות לשוויון ונגד אפליה. לא עולה שמונע על ידי אג'נדה פומבית חזקה בנושאי דת ומדינה או דיני משפחה".

     

    על השופט הרביעי שנבחר, יוסף אלרון, לא היה לחברי האגודה מה לכתוב, שכן לא מצאו אזכורים לפסיקה שלו בנושא זכויות להט”ב.

    כינוס הוועדה לבחירת שופטים (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    כינוס הוועדה לבחירת שופטים(צילום: אוהד צויגנברג)
      

    בתוך כך בוועדה לבחירת שופטים, שיש אומרים שהמינויים האחרונים שהוציאה תחת ידיה חוללו מהפך בדמותו של בית המשפט העליון, כבר נערכים לחילופי החברים בוועדה, שמן הסתם יגיעו עם אג’נדה חדשה.

     

    בוועדה לבחירת שופטים יש תשעה חברים: שלושה נציגים לשופטים, שני נציגים לממשלה, שני נציגים לממשלה ושני נציגים ללשכת עורכי הדין. עד הקיץ הקרוב יתחלפו כל שלושת נציגי השופטים: בחודש הבא יפרוש המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, ואחריו יפרשו השופט סלים ג’ובראן באוגוסט והנשיאה מרים נאור באקטובר. את מקומו של רובינשטיין תתפוס הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ואת מקומם של ג’ובראן ונאור יתפסו השופטים חנן מלצר ויורם דנציגר. גם מלצר וגם דנציגר הגיעו לבית המשפט מהסקטור הפרטי, וההערכה היא שהם יעודדו מינוי עורכי דין מהסקטור הפרטי לשופטים חדשים בכל הערכאות.

     

    בתחילת החורף צפויים להתחלף גם שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה. עדיין לא ידוע מי יחליפו את הנציגים הנוכחיים, עוה”ד אילנה סקר וחאלד זועבי, אבל כבר כעת ברור שיהיה להם משקל מכריע בוועדה.

     

    המינויים החדשים לבית המשפט העליון חשפו את מאזן הכוחות החדש בוועדה לבחירת שופטים, כשלראשונה לא היו רק שני מחנות - מחנה השופטים ומחנה הפולטיקאים - אלא נוסף להם מחנה משמעותי שלישי בדמות נציגי הלשכה, בראשות יו”ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה.

     

    השינוי החל עם חקיקת חוקק “חוק סער”, שהעלה את הרוב הדרוש בוועדה למינוי שופטים מחמישה לשבעה קולות, והעמיק מאוד מאז הבחירות האחרונות לכנסת ובמיוחד בשנה האחרונה. פעילותו האינטנסיבי של נוה, שמצד אחד מיודד עם הנשיאה נאור ומצד שני חבר לשרת המשפטים שקד, הזניקה אותו, באמצעות נציגי הלשכה בוועדה, לעמדת הצלע השלישית והמכריעה במינויים לכל הערכאות.

     

    “חלפו הימים שבהם חברי הלשכה שימשו חותמת גומי לשר המשפטים או לנשיא העליון”, אומרים במערכת המשפט. “הלשכה הפכה לכוח עצמאי שחובר בהתאם לשיקול דעתו של היו"ר נוה לאינטרסים הנראים ללשכה”.

     

    ואכן, כיום כבר אפשר לראות שופטים עולים לרגל לבכירי הלשכה כדי לעשות נפשות לקידומם. יש הרואים בכך סכנה קשה לעצמאות השופטים. "קיים חשש ששופטים ינסו למצוא חן בעיני ראשי הלשכה או חברי הוועדה הבוחרת כדי שאלה ישפיעו על בחירתם או קידומם", אומרים במערכת המשפטית. לעומת זאת בלשכת עורכי הדין טוענים כי זהו הסדר הנכון של הדברים. “אנחנו הגילדה המקצועית האמיתית של עורכי הדין והשופטים”, אומרים שם, “אנחנו הלקוחות של בתי המשפט, ולכן אין בכך כל פגם - כל עוד הכל נקי ואין רמיזות לצורך להכיר תודה בעתיד”.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים