גברים או נשים: מי יודע להתמודד טוב יותר עם כאב
הן חוות צירי לידה ולא תמיד מבקשות אפידורל, הם נוטים לקטר על כל אפצ'י קטן אבל גם אם כואב להם מאוד, הם לא יגידו כלום אם במקרה יש לידם אישה. גם בהתמודדות עם כאב, ההבדלים בין המינים ניכרים - אמנם לגברים יש סף כאב גבוה יותר, אבל נשים יודעות להתמודד איתו יותר טוב
"על אף הדמיון הרב בין גוף הגבר וגוף האישה מבחינה אנטומית, ההבדלים המערכתיים והתפקודיים בין שני המינים הם ניכרים", אומר גלזרמן. "תפקודית ויומיומית המערכות של גברים ונשים פועלות, במובנים רבים, באופן שונה. הבעיה היא שרוב המחקר הרפואי נעשה על גברים ולא על נשים, בעיקר מטעמי עלות המחקרים ונוחות של החוקרים. הרבה יותר קשה לחקור נשים, שמושפעות מתנודות הורמונליות לאורך החיים ולאורך המחזור החודשי. ההבדלים בתפקוד יכולים לגרום לאותן מחלות להתבטא אחרת אצל גבר ואצל אישה".
-מה למשל?
"למשל תרופה מאוד נפוצה ויומיומית כמו אקמול (פראצטמול). אם גבר ואישה שכואב להם משהו יילכו לבית מרקחת, הם יקבלו אותה חפיסה של תרופה. זאת התעלמות מהבדלים מהותיים בין המינים שכוללים את המשקל ומסת הגוף, את כמות המים בגוף, ואת קצב שחרור התרופה מהגוף דרך השתן, שהוא מהיר יותר אצל גברים מאשר אצל נשים.
"כל תרופה תשהה זמן רב יותר בגוף האישה, והספיגה שלה תהיה שונה. זה מסביר בין השאר את העובדה שבתרופות מסוימות, לנשים יש יותר תופעות לוואי. כל ההבדלים האלו הופכים את האקמול, למשל, לתרופה שונה עבור גבר ועבור אישה".
-אתה צופה שבשלב כלשהו אישה וגבר ייכנסו לבית מרקחת עם סימפטומים דומים וירשמו להם תרופה שונה?
"בהחלט. כמו שיש הבדל בין תרופות לילד ותרופות למבוגר, כמו שהילד מקבל 'אקמולי' והמבוגר 'אקמול'", אומר גלזרמן בחיוך, "אני חושב שצריך להיות גם 'אקמולו' ו'אקמולה'".
סף הכאב: מי סובל יותר?
על אף האמונה הרווחת, על פיה סף הכאב של נשים – שרובן מתמודדות עם כאבי הלידה, גבוה יותר משל גברים – שנוטים "לקטר" על כל שפעת, הדברים במחקר המדעי נראים אחרת. סף הכאב של נשים נמוך יותר, אך הן יודעות להתמודד עם כאב בצורה טובה יותר מהגברים.
"מדע הרפואה עוסק אמנם בהצלת חיים והארכתם, אבל גם ובעיקר, הוא עוסק בשיפור איכות החיים", אומר גלזרמן. "הכאב הוא מרכיב משמעותי באיכות החיים, אך למרבה הצער לא ניתן לכמת אותו. שלא כמו סוכר בדם או לחץ דם, למשל, אין בדיקת דם שלוקחים מהאצבע ומודדת כמה כואב לך".
-לכן רופאים שואלים כמה כואב מ-1 עד 10, כדי לדעת איך לטפל?
"כן, לכן אני, כרופא, צריך לסמוך על יכולת הביטוי ועל היכולת הקוגניטיבית של המטופלים, והם צריכים לסמוך עלי שאני, כרופא, אדע לקרוא את הסימנים ואת הבעת הפנים שמשדרת כאב, כך שיתאימו למה שהוגדר בסרגל.
"ויש עוד הרבה דברים סובייקטיביים. מה עושים עם ילדים שלא יודעים להגדיר את הכאב על הסקאלה? עם תינוקות, אנשים עם מוגבלויות, עם בעיה של שפה? אנחנו מאוד תלויים בסובייקטיביות הזאת, וזקוקים לתמלול של הדברים. ואת זה נשים יודעות לעשות יותר טוב מגברים".
-זה ידוע, נכון, אבל זה מוכח מחקרית?
"בהחלט. מוכח מחקרית שנשים יודעות לתאר יותר טוב את התחושה שלהן. הן יותר ורבליות. התינוקת הממוצעת תקדים את התינוק הממוצע בן גילה ביכולת הוורבלית בערך בארבעה חודשים, היא מדברת יותר מוקדם ואוצר המילים שלה גדול יותר. גם לאורך החיים זה כך, הגבר מדבר פחות מהאישה.
"נכון שנשים חוות כאב עצום בזמן הלידה, ונכון שגברים נוטים לקחת יותר משככי כאבים מנשים", אומר גלזרמן, "אבל יש כמה משתנים שלא לוקחים בחשבון כשמודדים את הדברים האלו - קודם כל, כאב שמוביל ללידה נחשב כאב חיובי, וזאת הסיבה למשל, שיש נשים שלא רוצות לקבל הרדמה אפידורלית. בסוף הכאב הזה יש משהו חיובי - לידה, וזה נותן לנו את התחושה שנשים הן יותר עמידות בפני כאב.
"יותר מזה, האישה תגיד 'כואב לי פה, בנקודה הזאת, כשאני עושה את התנועה הזאת, כשאני משתעלת, וזה בשעות הבוקר ולא בשעות הערב'. הגבר יגיד 'כואבת לי הבטן'. אם הוא בכלל יגיד. כי זה שהוא צריך להודות שכואב לו משהו זה נתפס בחברה כמשהו לא בריא. מה אתה מתבכיין, תנשוך שפתיים ותהיה גבר. אנחנו שומעים את זה מאז שהיינו ילדים.
"כאב והטיפול בכאב קשורים קשר הדוק גם למין וגם למגדר – ביולוגיה וסביבה. והם חופפים פה מאוד, זה סובייקטיבי בחלקו הגדול וקשה מאוד להפריד ביניהם".
-איך זה בא לידי ביטוי?
"במחקר שנעשה פעם בחדר מיון על קבוצה גדולה של נשים וגברים שהגיעו עם כאבי בטן, מצאו שגברים שהתלוננו על כאב חיכו פחות זמן מנשים שהתלוננו וגם קיבלו מהר יותר טיפול נגד כאבים. הסיבה הייתה שהצוות רגיל למטופלות נשים שהן יותר ורבליות. כלומר – אם הגבר אומר שכואב לו, כנראה שמצבו יותר חמור".
-זה מוכח מדעית שסף הכאב של גברים גבוה יותר?
"כן. מדובר בנתונים מעבדתיים. בוחנים את סף הכאב באמצעות מבחן שבו שמים את המרפק בתוך מים חמים או קרים. כשהנבחנים מתבקשים להגיד מתי כואב להם, הנשים אומרות מהר יותר. גם במבחן הסובלנות - הזמן שעובר מהרגע שאומרים שכואב מדי ועד הרגע שבו מוציאים את היד - נמצא שלגברים לוקח יותר זמן.
"במחקר נוסף, שהראה דווקא את ההטיה המגדרית חברתית בנושא הכאב, העבירו את מבחן סף הכאב בארבע אפשרויות של בודקים ונבדקים: פעם אחת בודקים ופציינטים, פעם אחת בודקות ופציינטים, פעם אחת בודקים ופציינטיות ועוד פעם בודקות ופציינטיות. נמצא שהמגדר של הבודקים לא שינה בשום מקרה מלבד אחד - כשהבודקת הייתה אישה והפציינט היה גבר".
אז בקרוב נראה שינוי בטיפולים בכאב בין גברים ונשים?
"אני מאמין שכן. הרפואה המבוססת מגדר מבטיחה רפואה טובה יותר הן לנשים והן לגברים. זה טוב לכולנו".
לפנייה לכתב/ת 
