"הייתי משרטט קלידי פסנתר בחול - ומנגן"‏

כשמשה סיני היה בן 7 הוא ביקש מהוריו ללמוד נגינה על פסנתר. הוריו, שהיו קשי יום, הסבירו לו שהוא יכול ללמוד לנגן, אבל כסף לפסנתר, לא היה בנמצא. "אבי עבד אז בבנק ולהשלמת הכנסה חילק עיתונים בבוקר, ואמי היתה מורה", הוא נזכר. "על קניית פסנתר לא היה לי אפילו טעם לחלום. וכך, כל יום הייתי משרטט בחצר קלידי פסנתר בחול, חושב על מנגינה ומתאמן בנגינתה על החול.

כתבות נוספות במדור שיחת מנהלים

"כשהייתי בן 9, חזרתי יום אחד מבית הספר, ולא הצלחתי לפתוח את דלת הדירה. דחפתי אותה בכוח, וכשהצלחתי לפתוח ראיתי פסנתר ענק בסלון. זה היה אחד הימים המאושרים בחיי. אז גם הבנתי כילד, שהוריי לא ויתרו וחסכו כל אגורה כדי שיוכלו לקנות לי פסנתר אמיתי.

"הסיפור הזה הוא נר לרגליי עד היום. סיפור של אהבה וחשיבות החינוך המוסיקלי. ככל שחולף הזמן, אני מבין עד כמה החיבור למוסיקה חשוב לנפש. בתפקידי הנוכחי יש משום סגירת מעגל, אני מעביר את החיבור למוסיקה והחשיבות שלה כמחברת בין עולמות".

בשלוש השנים האחרונות סיני משמש כמנכ"ל בית הספר הגבוה למוזיקה רימון. בית הספר, שנמצא בשכונת מורשה שברמת השרון, נוסד בשנת 1985 כעמותה רשומה על ידי גורי אגמון, גיל דור, הארי ליפשיץ, אילן מוכיח, אורלי סלע ויהודה עדר. עדר, שהיה היזם והמנהל הראשון של בית הספר, משמש היום כנשיא בית הספר. אודי אנג'ל הוא יו"ר הוועד המנהל של רימון, ואירינה שלמור משמשת יו"ר אגודת הידידים של בית הספר.

משה סיני בבית ספר רימון עם מנהלת לימודי החוץ והשיווק של רימון, רוני קורל

בבית הספר לומדים במסלולים שונים כגון הלחנה וניצוח, מוזיקה וטכנולוגיה, ביצוע כללי וג'אז, על ידי מוזיקאים, בהם איריס פורטוגלי, המנהלת האקדמית של בית הספר, יוני רכטר, יהודית רביץ, ירון גוטפריד, אוהד חיטמן, ערן צור ועוד. בין בוגריו: אביב גפן, אחינועם ניני, איה כורם, מירי מסיקה, דורון טלמון, דניאל סלומון, קרן פלס, תמיר קליסקי ותלמה אליגון. כיום בבית הספר לומדים אלפי סטודנטים ושכר הלימוד עומד על כ-26,000 שקלים לשנה.

איך אתה מחבר בין תפקידך הניהולי לעולמך המוסיקלי?

"אני מאמין שערכי עולם המוסיקה צריכים להוביל את עולם הניהול. להרבה מנהלים שרים את השיר "אתה תותח" של שרית חדד. אין לי דבר כנגד השיר עצמו, אבל קשה לי עם העובדה, שאנחנו מחפשים מנהיגים 'תותחים'".

"לצערי זה השיח אצלנו במדינה. מוסיקאים קיבלו מתנה מלמעלה, יש להם דרך להעביר לאחרים את תרבות ההאזנה, העבודה בצוות, הסבלנות. מנהלים ומנהיגים צריכים להיות כמו המוסיקאים, לתת מקום לרוח, ולא רק לכוח. כך אפשר יהיה לשנות את העולם".

גיל: 59

מצב משפחתי: נשוי לרונית. אב לשירי (35), מאיה (31) ודנה (22)

מגורים: ראש העין

השכלה: תואר ראשון ושני (מזרחנות והיסטוריה) בהצטיינות מאוניברסיטת ת"א.

בעבר תיפקד כראש עיריית ראש העין, יועץ אסטרטגי בכיר במשרד החוץ, מזכיר המשלחת למו"מ עם סוריה, מתאם הוועדה האסטרטגית המשותפת לישראל וארה"ב למלחמה בטרור.

עוד משהו: הוא ראש העיר הראשון בישראל, שזכה בפרס אקו"ם לשימור הזמר העברי. מחבר הספר "המוסיקה של המנהיגות", משמש גם סגן הנשיא העולמי של הארגון לשימור התרבות בעולם, שמרכזו בדרום קוריאה.

סדר יום

06:00: מתעורר, יוצא מראש העין לרמת השרון. אימון כושר, אספרסו קטן בקפה שכונתי ומגיע למשרד.

08:00 - 09:00: מקבל עדכון בוקר בנושאים מנהליים-לוגיסטיים ועובר על מיילים.

12:00 - 09:00: פגישות עבודה עם הסגל המקצועי, נכנס לשיעורי מוסיקה ולכיתות אמן. אחת לשבוע מקיים מפגש מנהלים לליבון נושאים שעל הפרק.

12:00 - 18:00: פגישות עם סטודנטים וגורמים בתעשיית המוסיקה, מארח מבקרים בקמפוס רימון, יוצא לביקורים בערים בהן משתתפים סטודנטים בפעילויות של תרומה לקהילה.

18:00 - 20:00: משתתף בפרויקטים, תחרויות ומופעים של סטודנטים ובוגרי רימון.

הערבים מוקדשים למשפחה. הליכה בים עם רעייתי או למפגשים עם חברים קרובים.

משה סיני עם רעייתו ושלוש בנותיו

איך הגעת לתפקיד?

"לאחר 10 שנים כראש עיריית ראש העין, וקידום חזון המציב את התרבות והמוסיקה כמנוף עירוני לפיתוח הון אנושי, ראיתי מכרז של רימון לאיתור מנכ"ל בעל מיומנויות ניהול ייחודיות. לשמחתי גברתי על כ-100 מועמדים נוספים".

מתי הבנת שאתה במסלול להצלחה?

"כשתהליכי חדשנות שהטמענו ברימון החלו לשאת פרי: בשנים האחרונות רימון נפתח לסגנונות מוסיקה חדשים, כולל ים תיכוני-מזרחי; חלה עלייה במספר הסטודנטים, כולל סטודנטים שהגיעו מחו"ל; ועלה מספר הגורמים שפנו אלינו לשיתופי פעולה, כמו גורמי ממשל, עמותות בתחומי החינוך והקהילה, יזמים, חברות וגורמים בתעשיית המוסיקה".

נציגי רימון, ברקלי וקרן ברכה במעמד החתימה על ההסכם להקמת מרכז יזמות מוסיקלי-טכנולוגי(צילום: עופר שובל)

מה ההישג הכי גדול שלך?

"הרחבת היקף המלגות שאנחנו נותנים לסטודנטים, מה שמאפשר ליותר סטודנטים לממש חלום וללמוד מוסיקה. בנוסף, לאחרונה חתמנו על הסכם אסטרטגי לשיתוף פעולה בנושאי טכנולוגיה ומוסיקה עם ברקלי קולג' אוף מיוזיק בבוסטון בארה"ב, במסגרתו תפתח מעבדת חדשנות חדשה, שתוקם ברימון ותסייע לסטארט-אפים ישראלים מתחום ההיי-טק המוסיקלי לפרוץ בארץ ובעולם".

ספר על כישלון, משהו שאתה מתחרט עליו

"רימון מסייע לעמותות חברתיות רבות להעצים אוכלוסיות שונות באמצעות מוסיקה. סטודנטים ומורים של רימון מתנדבים עם נוער בסיכון, מנגנים בפני אנשים חולים, כותבים ומלחינים שירים עם משפחות שכולות ופגועי נפש ועוד. לצערי, אנחנו לא יכולים לסייע לכל הפונים. אני חש חרטה וצער על כל תשובה שלילית כזו".

מי מודל לחיקוי עבורך?

"הנשיא לשעבר, שמעון פרס, איתו עבדתי כיועץ אסטרטגי במשרד החוץ, כששימש שר חוץ וראש ממשלה. ממנו למדתי על יצירתיות, אמונה שבדרך, אלתור ושבירת סטטוס קוו, אלו אבני יסוד במנהיגות".

סיני עם שמעון פרס. "לימד אותי אבני יסוד במנהיגות"

מה אתה מחפש בעובד שמגיע אליך לראיון?

"ישירות ואמינות, יצירתיות, חשיבה חיובית, לדעת לאלתר ולא להירתע ממכשולים. אם נסגרת דלת, שיידע לחפש את חלון ההזדמנויות. אני מעדיף שהמועמד לא ידבר מיד על שכר, ובמקום זה יתן לי תחושה שהוא מכיר, מאמין ויכול לקדם את ערכי הארגון המרכזיים".

איך אתה מפטר עובד?

"כראש מערכת חשוב מבחינתי להקפיד על כבוד, רגישות לנפש האדם והכללים שמתחייבים. חשוב גם לנסות לסייע לעובד במציאת מקום עבודה אחר, להקל עליו מבחינת ההסתגלות למצב החדש".

מה תדאג שהעובדים ידעו עליך?

"שאני מעריך את המסירות, ההתלהבות והאהבה שלהם לרימון ולמוסיקה עצמה, ושהמוסיקה מרגשת אותי בכל יום מחדש".

משה סיני ומשפחת בנאי ברימון

איך אתה מעלה מוטיבציה של עובדים בכלל ובימים קשים בפרט?

"אציג להם חזון ארגוני אופטימי, אמליץ להתמקד במה שחשוב, לשתף בהתלבטויות, לעבוד על הדברים החשובים בצוות רחב, וארגיע חששות מהנעת תהליכים חדשים".

מה המשמעות של כסף עבורך?

"ארגון עם כסף ללא ערכים סופו שיקרוס. תמיד ידעתי שלא אוכל לקדם את מטרותיי רק דרך משאבים כספיים, ושצריך להשקיע משאבים לא כלכליים בחשיבה יצירתית וחדשנות, כמנוף לצמיחה".

מימין לשמאל: יאיר ניצני, נשיא רימון יהודה עדר, מנכ"ל רימון משה סיני ודני טוקטלי

מה אתה חושב על הכלכלה הישראלית?

"הכלכלה הישראלית הוכיחה את יציבותה למול משברים גלובליים, אבל לא לעולם חוסן. לאור ההתפתחויות במשק הגז והפיחות באיומים הביטחוניים, יש לחתור יותר לחזון של עצמאות כלכלית, להגדלת פריון העבודה ולהשקעה בכלכלה יצירתית מבוססת ידע, מתוך הבנה שתוך 10-20 שנה, העולם שלנו יהיה שונה לחלוטין מהעולם של היום".

כמנכ"ל רימון, מה אתה הוא חושב על תפקוד שרי החינוך והתרבות?

"שמחתי לראות את העלייה בתקציב התרבות. עם זאת, בישראל עדיין לא הפנימו שטיפוח תרבות ומוסיקה נדרשים כליבה חינוכית-תרבותית לחיזוק כישורי חיים של נוער, צעירים ובוגרים.

"מה תועיל לנו השקעה במתמטיקה ובמדעים, אם נגדל דור נטול רגש? אני גם חושב שהגיע הזמן לשנות את התקציבים של רימון, שאינו מתוקצב על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ומרבית התקציב מגיע משכר הלימוד של הסטודנטים ומגיוס תרומות ומשאבים.

מימין לשמאל: רוית שבת פדלון, אודי אנג'ל ומשה סיני(צילום: אופק חיים)

"משרד התרבות מסייע בכ-5% בלבד מתקציב המוסד. במשך עשרות שנים ישנו משרד התרבות העביר סיוע זעום בקטגוריה של 'מוסדות ההוראה בתחום המוסיקה'. הסיוע אינו עומד בפרופורציה למול הסיוע המוזרם למוסדות הוראה בתחומי הקולנוע, התיאטרון והמחול.

"כך למשל, המדינה מסבסדת כל סטודנט בבתי ספר למשחק וקולנוע בכ-15 אלף שקלים בשנה, לעומת 2,000 שקלים לשנה לסטודנט בתחום המוסיקה. יש כאן עיוות היסטורי מקומם, שהובא לידיעת הנהלת משרד התרבות, ואני מצפה ומאמין כי השרה תפעל לתקנו".

תפתיע אותנו במשהו אישי שלא יודעים עליך

"אני נהנה לעבוד עם נשים. איני פוסל עבודה עם גברים, אבל לנשים יש אינטליגנציה נשית, הן שמות את האגו בשוליים, מתמקדות בעיקר ולוקחות את הארגון קדימה.

"לא קיים אצלי המושג אפלייה מתקנת, אבל אם הכישורים מתאימים, אעדיף לקחת אשה לעבוד ולנהל. הנשים שעבדתי איתן לא איכזבו אותי מעולם. גם כשאני מתלבט בדברים מסוימים, אני מתייעץ עם אשתי ובנותיי ונשמע לעצתן".

5 עצות למנכ"ל/ית חדש/ה 

לפעול ולהניע אנשים להתקדם, במיוחד כשיש מציאות קשה, תוך יצירת תקווה.

לא להסס לבצע שינויים, גם אם הם כואבים, אם הם מתחייבים כדי להשיג את המטרה.

להציע כל הזמן חלופות לסטטוס קוו הקיים, כדי ליצור עתיד שהוא יותר טוב מההווה.

לאמץ גישה וחשיבה יצירתית. לחפש חידושים בדברים ובתהליכים המוכרים, ולא להסס להוביל בתעוזה לעולמות בלתי ידועים או מוכרים.