איזנקוט על איום המנהרות: "חמור אבל לא קיומי או אסטרטגי"

הוועדה לביקורת המדינה, היום(צילום: אוהד צויגנברג)

 

איזנקוט אמר עוד בדיון: "אני רואה חשיבות רבה לתהליכי הביקורת, וגם לדו"ח הזה שמסייע לצה"ל ללמוד ולהשתפר". הוא סקר את הרקע לאיומי המנהרות בפיקוד הדרום וקבע: "מאז הקמתו, הצבא לא התמודד עם אתגר תת קרקעי בהיקף ובעומק שנחשפו בצוק איתן. התמודדנו עם יותר מ-30 מנהרות התקפיות לעבר ישראל, כשליש חדרו לשטחה. כתוצאה מהיכולת הזאת ארגון חמאס הצליח בהתקפה תת קרקעית להרוג 13 חיילים ולבצע פעולות בשטחנו. זהו איום חמור מאוד, ולא צריך להפריז במילים וכותרות כדי לתארו".

 

עם זאת ציין הרמטכ"ל כי תקיפת המנהרות במהלך ימי המבצע "לא יכולה הייתה להתרחש מבלי שהיה לנו מודיעין מקדים ברמה גבוהה".

 

איזנקוט הסביר כי "צה"ל מפעיל מאז צוק איתן מדיניות הפעלת כוח התקפית, אני חושב שבמרכיבים מסוימים לא מידתית, כדי למנוע את המציאות שהם יורים טיל ואנחנו יורים פגז. ההבנה שאנחנו יצאנו ממנה מצוק איתן שצריך לגלות חוסר סובנלות מוחלט להפרות של חמאס, אנחנו רואים כתובת אחת ברצועת עזה וזה ארגון חמאס וכשסוררים או ארגונים אחרים יורים מבחינתנו הכתובת הקבועה זה חמאס כי השלטון ברצועת עזה והיעדים שמותקפים הם משמעותיים מאוד. אין תקיפה של דיונות או מחסנים ריקים. כל טיל או פגז שנורה היה לעבר מטרה ערכית. אלה מטרות תת קרקע שפיתחנו יכולת לפגוע בהן והותקפו מאות מטרות מאז צוק איתן כדי להבהיר את המדיניות שאנחנו רוצים לממש סביב רצועת עזה".

 

לדבריו, "צה"ל מתמודד עם חמש חזיתות כשמעל כולן כמטריה שסוככת ומפעילה מולנו אנרגיה שלילית מאוד - האיום האיראני, תוכנית הגרעין, התעשייה הצבאית האיראנית, איום התת קרקע מאיראן והפעלת שליחים נגד מדינת ישראל - גם בלבנון, גם בסוריה וגם ברצועת עזה.

"אנו רואים באיום תת קרקע התקפי איום חמור מאוד שמאפשר לפעול דרך תווך תת-קרקעי ולצאת בתוך שטח ישראל, הפרת הריבונות בשטח מדינת ישראל. מאז צוק איתן הפנינו משאבים גדולים מאוד, תיעדפנו את המשימה של התת קרקע בעדיפות עליונה בצה"ל, הפנינו יחידות וביצענו פעולות שעליהן ארחיב במפגש המצומצם. בשנת 2016 מערכת הביטחון הוציאה 1.2 מיליארד שקל למענה טוב יותר מול האיום הזה". הוא התייחס גם להחלטת הקבינט לבניית מכשול בהיקף 3 מיליארד שקל.

הרמטכ"ל ציין כי סכום זה כולל השקעה ב"מכשול תת קרקע, עילי, מערכת מכ"מים, מערכת איסוף שתיתן מענה טוב יותר וזו לא תוכנית עתידית, אלא תוכניות שמתבצעות היום בשטח כדי לבנות מענה משופר יותר". עוד ציין: "תיעדפנו את המוכנות בחירום, התוכניות של צה"ל להגנה והתקפה, אימונים, מלאים, רק השבוע אימנו שתי אוגדות במרחב עוטף עזה אל מול התרחיש הזה, תרגיל פתע שתוכנן לפני חודשים והתפרסם היום בבוקר בחלק מהעיתונים, ותרגיל של אחת האוגדות מתוך הבנה שזו העדיפות הראשונה של צה"ל בגזרה נפיצה מאוד".

הוא ציין עד כמה השתפרו יכולותיו של צה"ל מאז המבצע, והוסיף כי "מדינת ישראל נמצאת בחזית הקידמה הטכנולוגית העולמית אל מול אתגרי התת קרקע. משיחות שלנו גם עם מעצמות אני לא מכיר יכולת מתקדמת יותר משל צה"ל, ואני אומר זאת בצניעות ומתוך ידיעה של מה יש במדינות אחרות".

המבקר שפרסם את הדו"ח בסוף חודש פברואר, טען כי "האמירות הכלליות שהיו בדיוני הקבינט לא שיקפו את חומרת איום המנהרות ההתקפיות והתפתחותן, כפי שהיו ידועות לראש הממשלה ולמערכת הביטחון". הוא מצא כי לא הייתה היערכות מתאימה לאיום המנהרות וכי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ לא עדכנו את שרי הקבינט על האיום הנשקף מרצועת עזה. יעלון העריך שלא תהיה הסלמה.

בביקורת נמצא שמידע משמעותי והכרחי שנדרש לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות מיטביות - דוגמת מידע על פעילות עוינת משמעותית ואסטרטגית שעמדה לצאת מרצועת עזה לעבר ישראל, על פערי מודיעין משמעותיים שהיו אז בגזרת רצועת עזה ועל מגבלות שהיו אז בתקיפות אוויריות ברצועת עזה - לא הובאו בפני השרים באופן מספק בדיונים שקדמו למבצע צוק איתן. המבקר העיר כי מידע זה עמד לרשותם של נתניהו, יעלון, גנץ וראשי קהילת המודיעין - ראש אמ"ן לשעבר אביב כוכבי וראש השב"כ לשעבר יורם כהן.