שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    זוגיות בתנאי מעבדה

    "אנחנו משלימים זה את זה - גם בבית וגם במעבדה" - פרופ' ג'קי שילר ופרופ' יצחק שילר הם בני זוג בחיים, שמצליחים לנהל יחד גם מחקר מדעי אינטנסיבי על מחלת הפרקינסון. שיחה על מדע, זוגיות ומה שביניהם

    בשיתוף חברת טבע

     

    פרופ' יצחק שילר ופרופ' ג'קי שילר מקיימים מפעל משותף. למעשה, הם מקיימים שניים. ברמה האישית הם בני זוג החיים בחיפה, הורים לשלושה ילדים בוגרים. ברמה המקצועית-מדעית, השניים מבצעים יחד מחקר מתקדם ומבטיח בחקר מחלת הפרקינסון – וחולקים מעבדה משותפת.

    הפרופסורים לבית שילר (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    הפרופסורים לבית שילר(צילום: אביהו שפירא)

     

    כתבות נוספות במתחם המורה של המדינה


    כל אחד מהם, בפני עצמו, בכיר מאוד בתחום עיסוקו: פרופ' יצחק שילר הוא רופא, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים רמב"ם, מומחה בעיקר בתחום האפילפסיה, וגם ביולוג. פרופ' ג'קי שילר היא חוקרת מובילה בתחום המוח וראש המעבדה בפקולטה לרפואה שבטכניון, שבה מתנהל גם המחקר של בני הזוג. שניהם חברי סגל הטכניון.

     

    המחקר מתבצע בחסות הרשת הישראלית למצוינות בחקר המוח (NNE) שהקימה חברת טבע. הרשת יוצרת מסגרת משותפת לפעילות של חוקרים ותלמידי מחקר בתחום מדעי המוח ותומכת כספית במחקרים.

     

    "רשת NNE חשובה למדינת ישראל ולאקדמיה", אומר פרופ' שילר, "היא מאפשרת להגדיל את היקף מאמצי המחקר במיוחד בחקר מדעי המוח, למען הצלת חיים ושיפור איכות החיים". 

     (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    (צילום: אביהו שפירא)
     

    לפני כל השאלות המדעיות: איך בני זוג שחיים יחד מסוגלים גם לעבוד יחד במחקר כל כך אינטנסיבי וממושך?

     

    פרופ' ג'קי שילר: "היה לי מאוד קשה להצליח במחקר אם לא היה לי בן זוג שמבין לעומק שמחקר זה דבר טוטאלי. אתה לא בא הביתה ושוכח מזה, אלא ישן-אוכל-חי עם זה כל הזמן. הייתי מתקשה לסחוב את העגלה הזו בלי בן זוג שמבין את חשיבות הדברים שאני עושה ואת הטוטאליות שלי לגביהם".

     

    פרופ' יצחק שילר: "צמחנו לאט. נפגשנו במעבדה שבה עשינו את הדוקטורט. מעבר להתאמה האישית שלנו, יש בינינו התאמה מדעית מצוינת. יש לנו תכונות שמשלימות אלה את אלה, גם בבית וגם במעבדה".

     

    עם זאת, פרופ' ג'קי שילר מסבירה, כי גם לטוטאליות יש גבול. "מגיל מוקדם יחסית החלטנו שהצד המקצועי לא יהיה כל החיים שלנו. תמיד, אחד מאיתנו היה מגיע הביתה בחמש אחר הצהריים. אנחנו נוסעים הרבה, מבלים הרבה. יש לנו חיים".

     

    לעזור לחולי פרקינסון

    אז מה בעצם חוקרים בני הזוג שילר? אם לפשט את התהליך: לפני שמתקיימת כל תנועה של הגוף מתרחשים חילופי-מידע בין קליפת המוח לבין אזורים שונים במוח. המידע נע בכמה מסלולים מקבילים, שמתחרים זה בזה על בחירת התנועה שתתבצע.

     

    מחלת הפרקינסון פוגעת בלולאה הזו ויוצרת כנראה חוסר איזון בין המסלולים השונים – חולי פרקינסון מבצעים תנועות מיותרות רבות ויש להם בעיה באתחול תנועה. המחקר של הזוג שילר שואף לפתור את בעיית חוסר האיזון הזה, ולשפר את תפקודם המוטורי של החולים.

     

    המחקר, שנמשך כבר קרוב לשנתיים וחצי, מתבצע בעכברים.

     

    "המערכת המוטורית של העכבר לא נופלת מזו של האדם וכנראה בנויה פחות או יותר באותה צורה", מסביר פרופ' שילר, "אנחנו עושים שימוש בחלבון מסוים שיוצר בהנדסה גנטית. ה-DNA של החלבון מוכנס לתאי עצב, כשהרעיון הוא לאזן מחדש את המערכת".

     (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    (צילום: אביהו שפירא)
     

    איך זה נמדד?

     

    "בוחנים את תנועתו של העכבר לפני ואחרי. בתחילה, כשהוא בריא. בהמשך, בוחנים אותו לאחר שהוא חולה בפרקינסון. ולבסוף, לאחר שהחלבון שהוכנס לתאיו הופעל. אנחנו מודדים את המהירות שבה החיה הולכת", מסבירים החוקרים, "וגם את איכות התנועה – רוצים לראות עד כמה היא נפגעה. אלה מדדים דומים לאלה של בן אדם החולה בפרקינסון – איטי, נוקשה, רועד, מתקשה ללכת ולבצע פעולות מוטוריות עדינות".

     

    ומה מגלים?

     

    פרופ' ג'קי שילר: "התפקוד של חיה פרקינסונית יורד בערך בחצי. כשמפעילים תחנות שונות, מצליחים לתקן מחצית מהנזק. המשמעות היא שמעלים את רמת התפקוד של החיה מחצי תפקוד נורמלי לשלושת-רבעי תפקוד נורמלי".

     

    בני הזוג שילר לא לבד. חברת טבע התחייבה להשקיע עד 15 מיליון דולר על פני 5 שנים ברשת הלאומית למצוינות בחקר המוח (NNE). מדובר ברשת היחידה בישראל בתחום זה, המאגדת כבר כ-80 חוקרים בכירים, פוסט דוקטורנטים וסטודנטים לדוקטורט במדעי המוח מעשרת האוניברסיטאות, מכוני המחקר ובתי החולים המובילים בישראל, המקדמים מחקרים פורצי דרך שבכוחם לקדם גישות טיפוליות חדשות במחלות קשות וחשוכות מרפא.

     

    עבודתם של החוקרים יוצרת עניין ותהודה ואף הניבה כבר יותר מ-55 פרסומים בעיתונים מדעיים מובילים. קבוצת החוקרים הראשונה שהחלה לפעול בשנת 2013 במסגרת ה-NNE משלימה בימים אלה את סיכום המחקרים בתחומים מגוונים כגון: אלצהיימר, פרקינסון, ALS וטרשת נפוצה.

     

    אז מה עומד לקרות עכשיו עם המחקר שלכם?

    "אנחנו מעמיקים את המחקר, לומדים אותו ורוצים להרחיבו למחלות נוספות. נפרסם מאמר מקצועי בכתב עת מדעי ואנחנו מתכננים לעבור בעוד כשנה לחברה שתתחיל לעבוד על תרופה בכיוון האנושי. זה צריך יהיה לקרות דרך חברות סטארט-אפ".

     (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    (צילום: אביהו שפירא)
      

    בני הזוג מבקשים להדגיש את העבודה המשותפת על המחקר עם צוות המעבדה. "אחד מהם, פאדי עסאף, סיים עכשיו דוקטורט על בסיס המחקר הזה", הם מציינים בסיפוק הורי כמעט. "יש לנו צוות שכולל חוקרים מתחומי ההנדסה, הרפואה והביולוגיה. זו חוויה מעניינת, מפרה וצעירה. סביבת עבודה כיפית מאוד".

     

    מי יהיה המורה למדעים של המדינה?

    תחרות "המורה של המדינה" יצאה לדרך, זו השנה התשיעית, במטרה להוקיר ולתת כבוד למורים שלנו. גם השנה, בפעם השנייה, ייבחרו מורים במסלול המדעים ביוזמת חברת טבע.

     

    בשיתוף חברת טבע

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אביהו שפירא
    פרופ' ג'קי שילר
    צילום: אביהו שפירא
    צילום: אביהו שפירא
    פרופ' יצחק שילר
    צילום: אביהו שפירא
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים