מהו חוק המאכערים

הכנסת אישרה אתמול את "חוק המאכערים", שמיועד לשחרר דיירים שהתחייבו על בלעדיות ליזמים בקידום פרויקטים של פינוי־בינוי, שבפועל לא מקודמים. החוק מתמודד עם תופעות של חתימה חפוזה ובלתי מודעת של בעלי דירות על הסכמים עם מארגנים, היעדר מידע לגבי ההסכמים ולעיתים אף ניצול של בעלי דירות.

1. מה מחדש החוק?

עו"ד ישי איציקוביץ, שותף במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות': החוק אינו אוסר על קיומם של מארגנים ועל חתימה על הסכמי ארגון אך הוא קובע תנאים לתוקפם, תוחם את תקופת ההתקשרות וקובע אבני דרך במטרה לתמרץ את המארגן לפעול לקידום הפרויקט ובשקיפות מלאה, תוך מתן מידע לבעלי הדירות טרם החתימה.

2. מיהו מארגן?

מארגן נחשב כל מי שמתקשר עם בעל דירה בהסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית או מבצע פעולות לקראת התקשרות עם בעל דירה בהסכם. החוק לא קובע תנאים לכשירותו של המארגן כך שכל אחד יכול להיכלל בהגדרה זו.

3. מה מטרתו של החוק?

החוק תוחם את תקופת הכבילה שבהסכם, כך שבסיומה יפקע תוקפו ויתאפשר קידומם של פרויקטים בידי הדיירים עצמם, או בידי יזמים אחרים. "קבלני חתימות פגעו באמון בהתחדשות עירונית של הציבור, שהוחזק בן ערובה על ידי אותם מאכערים", אומר ניסים אסייג, מנכ"ל NSA התחדשות ובניין.

4. מתי יפוג ההסכם?

הסכם עם מארגן שלא עמד באבן הדרך הראשונה, יפקע כבר בחלוף חצי שנה ממועד החתימה עם בעל הדירה הראשון באותו בית משותף. ברוב המקרים, יהיה ההסכם בתוקף לתקופה מקסימלית של שנתיים. במקרים חריגים (שבהם המארגן הוא שמבצע את התכנון לפרויקט ומצליח לעמוד באבני הדרך) יהיה ההסכם בתוקף לתקופה של עד 7 שנים. באופן זה נוצר תמריץ למארגנים לפעול ביעילות ובזריזות לקידום העסקאות.