שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    נתוני האוצר: עלייה בתקציב הסנגוריה הציבורית
    מהנתונים שהגיעו לידי ynet עולה כי התקציב צמח לכרבע מיליארד שקל, בשל התרחבות הפעילות גם לייצוג נאשמים שאינם זקוקים לסיוע כלכלי. משרד המשפטים: "95% מהמיוצגים מחוסרי אמצעים. נבחנים מהלכים נוספים כמו בדיקת יכולות כלכליות של נאשמים"

    נתונים שנאספו באחרונה במשרד האוצר מעידים על צמיחתה של הסנגוריה הציבורית מדי שנה מבחינת היקפי הייצוג והתקציבים המועברים אליה. חרף המטרה הנדרשת להעניק ייצוג משפטי לכל מי שידו אינה משגת, בפועל, כך טוענים בלשכת עורכי הדין, רבים הנהנים משירותי הסנגוריה ככל הנראה כלל לא זכאים להם. במשרד המשפטים דוחים את הטענות ומציגים נתונים אחרים.

     

    בשנים האחרונים נרשמה עלייה משמעותית: בשנת 2016 תקצב משרד האוצר את הסנגוריה הציבורית ב-249 מיליון שקלים. מדובר בעלייה של שמונה מיליון שקלים ביחס ל-2015, אז תוקצבה ב-241 מיליון, אך בשנת 1997, כשהוקמה, תוקצבה הסנגוריה ב-20 מיליון שקלים.

     

    במשרד המשפטים מסתכלים על מספרים אחרים, ומדגישים ש"ההוצאה השנתית בפועל של הסנגוריה הציבורית עבור שכר טרחה והוצאות ההגנה עומד בשנים האחרונות על כ-180 מיליון שקל, ובשנה האחרונה 167 מיליון. הנתונים התקציביים מראשית ימיה של הסנגוריה הציבורית אינם רלוונטיים שכן בתקופה זו פעל מחוז אחד בלבד בסנגוריה הציבורית והרוב הגדול של הנאשמים בישראל לא היו מיוצגים".

     

    ובכל זאת, נתוני האוצר שהגיעו באחרונה לידי ynet מעלים שאלות בנוגע להתנהלותה של הסנגוריה כיום. מהנתונים הרלוונטיים לשנת 2015 עולה כי רק בכ-33 אלף הליכים מבין 113 אלף ההליכים שהתנהלו בישראל בשנת 2015 מונה סנגור ציבורי מכיוון שהנאשם הוגדר מחוסר אמצעים. בכל יתר המקרים ייתכן כי מיוצגים נהנו לכאורה משירותי ייעוץ משפטי על חשבון המדינה גם כאשר יכלו וצריכים היו לממן אותו בעצמם. במשרד המשפטים טוענים מנגד כי "הנתון מטעה וחלקי, שכן הוא מתייחס לאוכלוסיית העצורים לצרכי חקירה בלבד ולא לכלל ההליכים".

    רונאל פישר בבית המשפט. גם הוא מיוצג על-ידי הסנגוריה הציבורית (צילום: יואב דודקביץ)
    רונאל פישר בבית המשפט. גם הוא מיוצג על-ידי הסנגוריה הציבורית(צילום: יואב דודקביץ)

    בעת הקמתה לפני כ-20 שנה, יועדה הסנגוריה לשמש גוף המעניק שירותים משפטיים למי שמצבם הכלכלי אינו מאפשר לשכור עו"ד פרטי, וזאת על מנת לאפשר לכל אדם הליך הוגן ללא קשר למצבו הכלכלי. אלא שבפועל, הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות פעילותה וגם מי שאינם זקוקים או זכאים לשירות על חשבון המדינה, מקבלים אותו. נאשמים בעלי אמצעים כלכליים בתיקים מתוקשרים דוגמת רונאל פישר ושולה זקן פנו בבקשה ואף קיבלו עו"ד מטעם הסנגוריה.

     

    התקציב שהולך וגדל משקף את העובדה שהסנגוריה מבקשת וגם מצליחה להתרחב בכל הנוגע להיקפי הייצוג. על פי נתונים שהגיעו לידי ynet, כ-60 אחוזים מכלל הנאשמים כיום מיוצגים על ידי הסנגוריה, 80 אחוז מסך העצורים לחקירה מיוצגים גם כן על ידה וכן 85 אחוז מהקטינים.

     

    בשנים האחרונות, כך על פי גורמים המעורבים בתקציב, פונה הסנגוריה במקרים רבים לבג"ץ על מנת לקבוע הלכות להרחבת היקף הייצוג, כלומר, הגדלת כמות הלקוחות. זאת תוך התעלמות מהמטרה שלשמה הוקמה - מתן שירותים משפטיים למי שידם אינה משגת.

     

    גם מספר ההליכים שיוזמת הסנגוריה בכל שנה הוא הגבוה ביותר. מנתוני האוצר הנכונים לשנת 2015 הוגשו בסך הכול 281 ערעורים פליליים בבית המשפט העליון, 220 מתוכם הם ערעורי נאשמים שהוגשו ביוזמת הסנגוריה. רק 30 מהערעורים הם תוצר של מינוי סנגור מטעם בית המשפט לצורך הליך הערעור ו-31 הם ערעורים שהוגשו מטעם המדינה.

    עו"ד אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין (צילום: מוטי קמחי)
    עו"ד אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין(צילום: מוטי קמחי)

    גם בשנים שקדמו לכך, בין 2011 ועד 2014 המגמה זהה. מרבית הערעורים שהוגשו על ידי נאשם בעליון היו ביוזמת הסנגוריה (למעלה מ-200) ורק עשרות בודדות של ערעורים היו כתוצאה ממינוי סנגור על ידי בית המשפט או ערעורים מטעם המדינה.

     

    באשר לשכרם של הסנגורים העובדים בשירות הציבורי - כ-11 עורכי דין הרוויחו בשנת 2015 יותר מחצי מיליון שקל עבור ייצוג נאשמים, 74 סנגורים הרוויחו בין 350,000 ל-450,000 שקל, 93 סנגורים הרוויחו בין 250,000 ל-350,000 אלף שקל ואילו רוב הסנגורים הסתפקו במשכורת נמוכה יותר - 215 עורכי דין קיבלו שכר בשנה זו של בין 150,000 ל-250,000 שקל בשנה ו-254 הרווויחו בין 0 ל-50,000 שקל.

     

    "הקמת הסנגוריה הציבורית הייתה צעד חשוב לדמוקרטיה במדינת ישראל ואין ספק בדבר חשיבותה ותרומתה הדרמטית לשינוי פני ההליך הפלילי", אומר יו״ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, שמוביל לאחרונה מאבק בהתרחבות פעילות הסנגוריה. "יחד עם זאת, יש לזכור כי הסנגוריה הציבורית הוקמה מלכתחילה בכדי לתת מענה וייצוג לנאשמים מחוסרי אמצעים. ברם, בפועל ניתן לראות יותר ויותר, שגם נאשמים שידם משגת לשכור שירותיו של עורך דין פרטי, זוכים לייצוג על חשבון קופת המדינה - בכך הרחקנו הרבה מעבר לכוונת המחוקק.

     

    "כאשר רואים כי קופת המדינה מממנת את ייצוגם של נאשמים אמידים כדוגמת רונאל פישר, שולה זקן או יצחק אברג'יל, מתבקשת השאלה כיצד ייתכן הדבר שהקופה הציבורית מממנת ייצוג לבעלי יכולת כלכלית מחד ומאידך סל התרופות הממשלתי סובל מקיצוץ מדי שנה ואנשים חולים מוצאים עצמם מול שוקת שבורה בהעדר תרופות מצילות חיים.

     

    "המסקנה המתבקשת היא שיש לשים קץ לביזת הקופה הציבורית וקיימת חובה לקבוע מבחנים כלכליים לנאשמים המבקשים לקבל ייצוג על-חשבון המדינה בדיוק כפי שהדבר מתבצע במסגרת הסיוע המשפטי שעה שמתבקש ייצוג המדינה בהליך אזרחי", טוען נוה.

     

    ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הנתונים המובאים בפנייה מצד גורמים עלומים הם מגמתיים ומעוותים. לאור טענות שעלו בעבר בהקשר דומה מצד לשכת עורכי הדין, נערכה בשנת 2014 בדיקה מקיפה ביוזמת מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, של נתונים בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי לקוחות הסנגוריה הציבורית ומצבם הכלכלי, שממנה עלה כי 95% מהם מחוסרי אמצעים. כמו כן נעשו בדיקות באמצעות רואי חשבון של התשלומים לעורכי הדין החיצוניים, לצד צעדי התייעלות ומיקוד של פעילות הסנגוריה.

     

    "זכות הייצוג בהליכים פליליים הינה זכות יסוד ותנאי הכרחי למערכת משפט צודקת והוגנת. טרם הקמתה של הסניגוריה הציבורית, נשפטו רוב רובם של העצורים והנאשמים במדינת ישראל ללא ייעוץ וייצוג משפטי, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם. תמונת מצב זו התהפכה בעקבות החלטת המחוקק להקים סניגוריה ציבורית בישראל, וכיום הרוב המכריע של העצורים והנאשמים מיוצגים בידי עורך דין. כל ניסיון להחזיר את המצב ששרר טרם הקמתה של הסניגוריה לקדמותו, יביא לפגיעה קשה במערכת המשפט, באוכלוסיות מוחלשות ובציבור בכללותו.

     

    "הנתון המוזכר בכתבה שלפיו רק בכ-33 אלף הליכים ניתן שירות משפטי למחוסרי אמצעי אף הוא מטעה וחלקי, שכן הוא מתייחס לאוכלוסיית העצורים לצרכי חקירה בלבד ולא לכלל ההליכים. הסנגוריה הציבורית מטפלת בעשרות אלפי עצורים ונאשמים נוספים שהם בפועל מחוסרי אמצעים ושאין באפשרותם לשכור עורך דין פרטי. זאת בשונה מטענות פופוליסטיות שכאמור אינן מגובות בנתוני אמת.

     

    "טרם הקמתה של הסנגוריה הציבורית, נשפטו רוב רובם של העצורים והנאשמים במדינת ישראל ללא ייעוץ וייצוג משפטי, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם. כך למשל, כ-60% מהנאשמים בבתי משפט השלום לא היו מיוצגים (בפריפריה אף למעלה מכך), כ-85% מהקטינים שעניינם נדון בבתי המשפט לנוער לא היו מיוצגים, וכך גם כ-80% מהעצורים.

     

    "בהנחיית שרת המשפטים, הוחלט לאחרונה לקדם מספר מהלכים נוספים הנוגעים לייצוג הניתן על ידי הסנגוריה הציבורית, וביניהם בחינת האפשרות של בדיקת יכולת כלכלית של נאשמים בתיקים רחבי היקף בהם עלות הייצוג היא גבוהה, והשתתפותם של נאשמים אלה בעלות הייצוג ככל שיימצא שהם בעלי אמצעים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "נתוני האוצר: עלייה בתקציב הסנגוריה הציבורית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מוצר השנה
    מומלצים