המורים מומחים, התלמידים לא מבריזים: ללמוד מהסינים
הכיתות ענקיות והמערכת לא מפתחת את יצירתיות התלמיד – אבל לישראל יש מה ללמוד מהחינוך הסיני, בעיקר במתמטיקה. המורים מוודאים שכל תלמיד הבין לחלוטין את החומר, נותנים יותר שיעורי בית, שיעור החיסורים אפסי – והתוצאות נראות היטב. השוואה ישראלית-סינית
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש במסעו לסין עם בכירי המדינה הקומוניסטית, נועד עם ראשי חברות ענק וחתם על שורה של הסכמים בתחומי המדע, החדשנות והבריאות. לפי ההודעות הרשמיות החינוך לא תפס מקום מרכזי בשיחות הללו - אבל המספרים מראים כי לישראל יש מה ללמוד מהסינים, והרבה.
במבחני פיז"ה האחרונים, בשנת 2015, ישראל דורגה במקום ה-39 במתמטיקה ובמדעים, ובמקום ה-37 בקריאה. מנגד, הסינים השקיפו עלינו מלמעלה - במתמטיקה הם דורגו במקום השישי עם ציון ממוצע של 531 נקודות (לעומת 470 לתלמידי ישראל), במדעים הם סגרו את העשירייה הפותחת עם 518 נקודות (467 לישראל) וגם בקריאה הובילו על "עם הספר" – 494 נקודות ומקום 27 לסינים, לעומת 479 לישראלים.
אבל התוצאות המספריות במבחן הבינלאומי לתלמידי בני 15 הנערך אחת לשלוש שנים על ידי ה-OECD הן רק חלק קטן מהסיפור. השוואה לעומק של מערכות החינוך בישראל ובסין, כפי שנראות מהתוצאות ומהתשובות שהעניקו התלמידים במבחן, מציגה את הפערים הגדולים ואת הצורך בשיפור משמעותי – ואולי גם באימוץ חלק מהשיטות הסיניות. אחרות, לעומת זאת, כדי להשאיר בדרום מזרח אסיה.
הם מצטיינים, אנחנו לא
תחילה, חשוב לומר שהתוצאות הסיניות אינן משקפות את כלל המדינה. ב-2009 וב-2012 רק תלמידי שנגחאי ייצגו את סין במבחן פיז"ה, ואז הם קטפו את המקום הראשון העולמי, בהפרש עצום מהאחרות - ובפער שייצג יתרון של שלוש שנות לימוד על הממוצע העולמי. אז אמרו מומחי חינוך כי התוצאה אינה משקפת את החינוך בכלל סין, כי שנגחאי עשירה יותר והמורים בה משתכרים שכר גבוה יותר ביחס לסין כולה.
עוד כתבות בפרויקט "הסינים באים":
הסמארטפונים מסין משתלטים על העולם
מכונית בעיצוב מקורי? הסינים מעתיקים בלי בושה
המוזיקאים והתוכניות שהסינים הכי אוהבים
הסלבס הסינים הכי מפורסמים בעולם
ב-2015 כבר השתתפו תלמידים מערי הענק שנגחאי, בייג'ינג, גוואנגז'ו וממחוז ג'יאנגסו, שבהם גרים 230 מיליון איש. אך עדיין מדובר בערים עשירות, בזמן שהתלמידים מהמחוזות הכפריים לא ביצעו את המבחן. בשנה שעברה כבר כל תלמידי סין אמורים להשתתף במבחן.
בכל מקרה, היתרון הסיני מובהק – ובולט במיוחד במתמטיקה. בעוד שבסין אחוז המצטיינים בתחום במבחן פיז"ה היה 27.1%, בישראל רק 7.8% מצטיינים. ומה לגבי המתקשים בתחום זה? 11.9% מהסינים לעומת 31.2% מהישראלים.
גודל הכיתה אינו הסיבה לפערים. בישראל יותר תלמידים בכיתה מאשר בבריטניה, בארה"ב ובמדינות מערב אחרות, אך בסין הממוצע גבוה בהרבה – ורוב התלמידים לומדים בכיתות שבהן יותר מ-40 תלמידים, ולפעמים אף מעל ל-50. גם הטכנולוגיה אינה התשובה - לרוב כמעט מוחלט של התלמידים בארץ יש מחשב וחיבור לאינטרנט בבית, לעומת כ-70% במדינת הענק האסיאתית.
סין היא מדינה הומוגנית בהרבה ביחס לישראל. בזמן שכאן 22% מהורי התלמידים לא נולדו בארץ, בסין מדובר על פחות מאחוז. 99% מדברים בביתם סינית, ואילו בישראל 11% מדברים בביתם שפה שונה מזו הנלמדת בבית הספר (עברית או ערבית). בארה"ב, מדינת מהגרים עוד יותר בולטת, המספר גבוה אף יותר - 18%.
פערי בנים-בנות? כמו בישראל
בניגוד לתלמידי ישראל, ובשביל זה לא ממש צריך מחקרים, בסין התלמידים ממושמעים בהרבה. רק 2% מהם נעדרו בשבועיים שלפני מבחן פיז"ה, לעומת כשליש מהישראלים. סינים רבים יותר אוכלים ארוחת בוקר ועושים ספורט לפני בית הספר, ואילו הישראלים "מובילים" בתחומי הצפייה בטלוויזיה והגלישה באינטרנט אחרי שעות הלימודים. בקריאת ספרים היתרון - לפחות לפי תשובות התלמידים - הוא של הסינים.
בסין לא חוששים להשאיר תלמידים כיתה, לפחות בבית הספר היסודי. לפי העונים, 16% מהם הושארו לפחות כיתה אחת ביסודי, אל מול 4% בלבד בארץ. בתי הספר הסינים מספקים להם אפשרויות להעשרה, בעיקר בתחומי ההצטיינות שלהם - ב-69% מבתי הספר יש חוג שחמט (רק 6% בארץ), ויתרון נרשם גם בגזרת חוגי המדעים.
ומה בנוגע לפערים בין בנים ובנות? כאן דווקא המצב דומה. במבחן פיז"ה במתמטיקה יש יתרון מובהק לבנים גם בישראל, גם בסין וגם במדינות כמו ארה"ב ובריטניה. בקריאה המצב הפוך - יתרון בולט לבנות בכל אותן מדינות. במדעים יש לבנים יתרון קל בישראל ובסין, ואילו בארה"ב ובריטניה נרשם שוויון.
בריטניה לומדת מסין
גם בבריטניה, שדורגה במקום ה-27 במתמטיקה במבחני פיז"ה, ראו את התוצאות – ושם כבר החלו ליישם. סטודנטים בריטים עשויים ללמוד בקרוב מתמטיקה בעזרת ספרי לימוד סינים, לאחר עסקה היסטורית שנחתמה החודש בין ההוצאה לאור המפורסמת "הרפר-קולינס" לבין בית הוצאה לאור בשנגחאי שתוביל לתרגום הספרים.
עסקת ספרי הלימוד היא חלק משיתוף פעולה נרחב יותר בין בריטניה לסין, כשמטרת הממשלה בלונדון היא לשפר את ציוני התלמידים הבריטים במתמטיקה. אבל מומחים סבורים כי ספרי הלימוד לא יפתרו את הבעיה הבריטית, ואמרו כי יסודות החינוך במערכות השונות פשוט שונים מדי.
"בתי הספר בסין נדרשים לרמה גבוהה של דרישות חובה כי התלמידים הסינים צריכים להשתף בבחינות הכניסה לאוניברסיטה, ולכן המתמטיקה תהיה קשה מדי לבריטים", אמר ל"גרדיאן" שיונג בינגקי, מומחה לחינוך משנגחאי. "מערכת החינוך הבריטית שמה דגש רב מדי על האינדיבידואל ומתעלמת מהבעיות של הכלל".
בשנה שעברה ממשלת בריטניה הודיעה כי תוציא 41 מיליון ליש"ט כדי שחצי מבתי הספר היסודיים בבריטניה יאמצו שיטות לימוד מתמטיקה מאסיה. מחלקת החינוך הטיסה מורים לסין, בניסיון לשיפור רמת ההוראה בבריטניה. אבל אפילו בסין הזהירו כי מערכת החינוך אצלם אינה מושלמת.
"יש שסבורים שמערכת החינוך הסינית טובה יותר מזו שבמדינות המערב, אבל גם לה יש פגמים", נכתב במאמר מערכת בעיתון הסיני "Beijing Youth Daily" לאחר ההכרזה על עסקת הספרים. "המערכת לא מכבדת את היצירתיות של הילד, והיא יותר מדי מונחית-מבחנים".
הגישה הסינית ללימודי מתמטיקה
על פי הגישה הדרום מזרח אסיאתית ללימודי מתמטיקה, שעשויה להיות מונהגת גם בבריטניה, כל שיעור מתרכז בקונספט מתמטי בודד, שנלמד באריכות ולעומק. הכיתה לא ממשיכה בלימודים עד שכל אחד מהילדים הבין לחלוטין את החומר הנלמד בשיעור. בסין (וגם בסינגפור, למשל) שיעור שלם לדוגמה יכול להתרכז בלימוד חוק החילוף או הכפל. באנגליה, מנגד, התלמידים לומדים לפתור תרגילים, אבל לא את החוק שמאחורי המתמטיקה.
בנוסף, התלמידים בבריטניה עוברים מהר יותר מנושא אחד לאחר, ולתלמידים באותה הכיתה נותנים המורים עבודות שונות, בהתאם להתקדמות האישית שלהם. בסין, מנגד, אם תלמיד לא הבין לחלוטין את החומר, יש לרוב הוראה נוספת באותו היום כדי להבטיח שהוא יתחיל את השיעור הבא באותה נקודה כמו חבריו לכיתה.
בדרום מזרח אסיה ניתנים לתלמידים גם שיעורי בית רבים יותר. בנוסף, הבדל ניכר הוא גם בהוראה. מורים למתמטיקה בבתי ספר יסודיים בשנגחאי הם מומחים לנושא זה, ורבים מהם סיימו חמש שנות לימוד הוראת מתמטיקה לילדים באוניברסיטה. הם מלמדים מתמטיקה בלבד, לרוב במשך שעתיים ביום – כאשר יתר שעות הלימוד מוקדשות לתשאולים, ליטושים ושיפור הלימוד. בבריטניה, המורים ביסודי מלמדים את כל המקצועות, כל הזמן.
צנזורה ופיקוח
אבל לצד התשבחות למערכת החינוך הסינית, יש לה כמובן גם פגמים – ולא רק אלו שהוזכרו. אחד המרכזיים הוא כמובן הצנזורה וכפיית דעת המשטר, בעיקר בנושאים רגישים. רק השבוע אמר שר החינוך הסיני צ'ן באושנג כי סין עושה עבודה לא טובה בחינוך פוליטי לתלמידי האוניברסיטאות. זו הודאה חריגה, על רקע ניסיונות המשטר לכפות את מדיניותו.
בשנה שעברה נשלחו מפקחים לניטור הערות של מורים "סוררים", כחלק מהניסיון למנוע הפצת "ערכים מערביים". הנשיא שי ג'ינגפינג קרא בדצמבר לנאמנות מצד הקולג'ים והאוניברסיטאות, גם כן במטרה לחזק את השליטה על החינוך.
"כשאנחנו הולכים ובוחנים את האוניברסיטאות, רמת העניין בשיעורי התיאוריה הפוליטית אינה גבוהה", אמר שר החינוך. "אנשים נמצאים שם בגופם, אבל לא בנפשם. למה? כי התוכן לא מתאים לצרכים. הוא אינו מעודכן, הכלים פשוטים והחבילה לא אופנתית". לדבריו, ערכי הסוציאליזם הסיני צריכים להוביל את התלמידים, והם צריכים ללמוד גם על התרבות הסינית המסורתית, מהפכת התרבות ו"תרבות סוציאליסטית מתקדמת".
סין מפקחת באדיקות על תוכניות הלימודים באוניברסיטאות. ב-2013 הורחק מאוניברסיטת פקינג כלכלן ליברלי סיני, שהיה ידוע כמבקר המפלגה השלטת. שנה לאחר מכן אותה אוניברסיטה – בעבר מעוז חופש הדיבור בסין – הקימה מערכת לניטור קבוע, 24/7, של דעת הקהל באינטרנט, כדי שניתן יהיה לבצע מיד צעדי פיקוח ושליטה.
לפנייה לכתב/ת 
