שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המיליארדים שנשרפים בפקק
    הנזקים הכלכליים שגורמי פקקי התנועה קשים ומגוונים: החל משעות עבודה מבוזבזות, דרך טיפול במחלות שנגרמות עקב זיהום האוויר, תאונות הדרכים הקלות והמעצבנות ואפילו הבחירה לגור בשכירות כדי להיות קרוב לעבודה - שמרחיקה מאיתנו את חלום בדירה

    בשיתוף שפיר הנדסה

     

    25 מיליארד שקל - סכום השקול למחירן של כ-15 צוללות חדישות או 38 מטוסי F-35 (אדיר) מתקדמים - מאבד המשק הישראלי בשנה כתוצאה מהפקקים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בנובמבר 2016. נזקים אלה כוללים אובדן שעות עבודה, זיהום אוויר, צריכת דלק ובלאי מואץ לרכב.

     

    25 מיליארד שקל נראים כמו מספר דמיוני? לפי הערכות משרד האוצר סכום זה יזנק ל-40 מיליארד שקל עד 2030. באוצר מבססים את ההערכות, בין היתר, על כך שקצב סלילת הכבישים בישראל הוא 2.5% בשנה, לעומת עלייה שנתית של 3.5% במספר כלי הרכב על הכבישים.

     

    נהגי ישראל עומדים בפקקים כ-700 אלף שעות ביום

    באמצע שנות השמונים, בראשית ימי הטלפון הנייד, הוטבעה הסיסמה האלמותית: "להפוך שעה אבודה לשעת עבודה". בתשדירים הוצגו נהגים שמנצלים את העמידה בפקקים לשיחות עסקיות בפלאפון שלהם. כמו הרבה דברים, זה עובד רק בפרסומות. פרופ' אראל אבינרי, ראש התוכנית להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה להנדסה, מעריך שנהגי ישראל עומדים בפקקים כ-700 אלף שעות ביום, ואלה שעות אבודות לחלוטין – לעובד, למעביד ולמשק בכללותו.

     (צילום: יובל חן) (צילום: יובל חן)
    (צילום: יובל חן)

    לדבריו, עבודת מחקר משותפת למשרד התחבורה ולמשרד האוצר ניסתה להעריך את ההשלכות הכלכליות של השהייה בדרכים, מבחינת הפריון בעבודה, למשק הישראלי. על פי ההערכה - שנעשתה בהתבסס על המשכורת הממוצעת במשק כולל הטבות סוציאליות –מדובר בכ-3,000 שקלים מדי שנה שהאדם הפרטי, המעסיק והמדינה מפסידים על הזמן שמעביר כל נהג בדרכים.

     

    העומס מורגש בעיקר ברשת הכבישים העירונית. סקר שערך מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה עבור פרויקט "תקועים בפקק" חושף כי פקק התנועה העצום בגוש-דן ובשרון עולה למדינה 5.8 מיליון שקלים.

     

    הנזק לא רק כלכלי. הוא גם בריאותי. "כשאנחנו מתייחסים לזיהום האוויר, צריך להבין שההשפעה הכי גרועה היא בתוך הערים עצמן, היכן שיש צפיפות בנייה, צפיפות של תנועה וצפיפות של אנשים", מבהירה מיטל להבי, סגנית ראש עיריית ת"א-יפו לענייני תחבורה, בינוי ותשתיות. להבי מציגה ממצאי סקר שערך המערך הארצי לניטור אוויר ב-2016, בין פברואר לאפריל, בארבע תחנות בגוש-דן. בשתיים מהן, רחוב אלנבי בתל-אביב ורחוב ז'בוטינסקי בבני-ברק, שני צירי תנועה עמוסים, רמת החנקן הדו-חמצני והחלקיקים הנשימתיים העדינים שנמדדה הייתה גבוהה בשיעור של 204% (תחמוצות חנקן) ו-338% (חלקיקים נשימתיים) מהתקן המקסימלי המותר.

    פרופ' אבינרי מעריך כי מדי שנה - בהתחשב גם בתחלואה ובתמותה בעקבות מחלות שנובעות מזיהום אוויר - הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מזיהום האוויר שיוצרים הפקקים עומד על כמיליארד שקלים.

     

    המחיר שגובים הפקקים מגיע גם ישירות לכיסו של האזרח. "נסיעה במכונית פרטית במהירות של 70 קילומטרים לשעה תעלה כ-60 אגורות לקילומטר", מסביר פרופ' אבינרי. "נסיעה של אותו מרחק במהירות של עשרה קמ"ש תעלה יותר משקל לקילומטר. המשמעות היא שנהג מפסיד בממוצע 320 שקלים בחודש וכ-4,000 שקלים בשנה".

     

    עצבניים, מותשים ומתוסכלים

    נזקים נוספים הם בלאי למכוניות, תאונות שנובעות מחוסר ערנות, ממעבר לא זהיר בין מסלולים, מחוסר תיאום בקצב ההתקדמות ומפגיעת פגוש בפגוש - מראות שכיחים בהזדחלות בפקקים. לפי נתוני עמותת אור ירוק, תאונות הדרכים הקלות עולות למשק שני מיליארד שקלים, ואילו עיכובי דרך ופקקים הנגרמים כתוצאה מתאונות הדרכים מסתכמים בכמיליארד וחצי שקלים.

     

    אבל מתברר שגם אחרי שכבר צולחים אותם, הפקקים עדיין ממשיכים להפריע ולגרום לנזק כלכלי. "עובד שמגיע למקום העבודה אחרי שהיה זמן רב בפקק הוא בדרך כלל עצבני, מותש ומתוסכל", אומר רן קונסטנטין, סמנכ"ל ב-MANPOWER ישראל. "לעובד כזה נדרשות דקות לא מעטות כדי להתאושש, ופעמים רבות הוא משתף את חבריו לעבודה במה שעבר עליו - מה שהופך לשיחה רבת משתתפים, שמייצרת אף היא הפסד זמן עבודה משמעותי של כל המעורבים". 

    לדברי קונסטנטין, עובדים שדרכם לעבודה אורכת יותר מ-40 דקות מראים לאחר תקופת זמן קצרה יחסית, כחצי שנה, שחיקה מוגברת, שמתבטאת בירידה בביצועיהם בעבודה ובחיפוש אחר מקום עבודה חלופי שהדרך אליו לוקחת פחות זמן. הוא מציין כי תחלופת עובדים מוגברת פוגעת כלכלית במקום העבודה, שצריך להכשיר עובדים חדשים.

     

    "גם כתושבים שרוצים ליהנות מפארקים ומשטחים עירוניים ציבוריים מרווחים, אנחנו מפסידים המון בגלל פקקי התנועה", מסביר עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל "פורום ה-15", שבו חברות 15 הערים החזקות כלכלית בישראל. "המשוואה פשוטה", הוא אומר. "ישראל כיום פשוט משועבדת למכוניות פרטיות, והשעבוד הזה בא על חשבון השטחים העירוניים הציבוריים. בעשורים האחרונים, כל תכנון של שכונה חדשה מבוסס על הנחה שלכל משפחה יש שתיים או שלוש מכוניות. התוצאה היא שהערים שלנו מכוסות בתשתיות ענק של כבישים וחניונים, שההשקעה בהן באה על חשבון תשתיות לתחבורה ציבורית, שבילי אופניים, או שדרות רחבות למסחר ולהליכה ברגל. כשהתשתיות מנתבות את התושבים לנוע במכונית, יש פחות תנועת צרכנים ברחובות, מה שגם פוגע גם בכלכלה העירונית".

     

    גם על תחום הנדל"ן יש לפקקים השפעה ישירה: ממחקר שערכה מתכננת הערים ד"ר רינה דגני, מנכ"לית מכון גיאוקרטוגרפיה, עולה כי קיצור של רבע שעה בלבד בפקקים מרמת-השרון למרכז תל-אביב היה יכול להעלות את שווי הקרקע הרמת-שרונית ב-4%, ואם הפקק העצום בכביש החוף מנתניה היה מתקצר גם הוא ברבע שעה, מחירי הקרקע בעיר היו עולים ב-7%.

     

    "בגלל שרוב המשרות נמצאות באזור המרכז, רוב האנשים רוצים לגור שם, בעיקר כדי להגיע לעבודה בפחות משעה נסיעה", מסבירה טלי כהן, סמנכ"ל שיווק בחברת "שפיר מגורים ובניין". "הביקוש הזה מייקר כמובן את מחיר הדירות באזור המרכז, וככל שיש יותר פקקים, ויותר אנשים רוצים לגור במרכז, מחירי הדיור באזור ממשיכים לעלות.

     

    "מנגד, מי שבוחר לגור בפריפריה, בין היתר בגלל שהדיור שם זול יותר, משלם ביוקר המחיה: הדבר דורש ממנו אחזקת שני רכבים, והוא מבזבז דלק וזמן יקר בפקקים. אפילו כביש 6, שאמור היה לקצר את המרחק בין המרכז לפריפריה ולהקל על הפקקים, עמוס בעצמו בהמון מכוניות. זוגות צעירים רבים מחליטים בדיוק בשל כך להמשיך להתגורר במרכז, אבל בגלל שידם אינה משגת לרכוש דירה באזור, הם גרים בשכירות, שגם מחירה גבוה מאוד - ולכן אינם יכולים להצליח לחסוך כסף לרכישת דירה בעתיד".

     

    בשיתוף שפיר הנדסה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים