שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נדחתה בקשת אמיר ברמלי למחוק האישומים נגדו על הונאת משקיעים
    ברמלי, המואשם בגניבה ומרמה בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקלים ממאות משקיעיו, ביקש לבטל את האישומים נגדו בטענה לפגמים בחקירת רשות ני"ע. השופט כבוב הורה במקביל לברמלי לענות לאישומים נגדו, וזה הודיע על כפירה בהם

    שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, דחה היום (ג') את בקשתו של בעל השליטה בקבוצת רוביקון וקרן קלע, אמיר ברמלי, לבטל את כתב האישום החמור שהוגש נגדו על ביצוע עבירות גניבה ומרמה של מאות משקיעיו בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקלים.

     

    באמצעות עו"ד אייל רוזובסקי, ביקש ברמלי לבטל את האישומים נגדו בשל פגמים שנפלו לטענתו בחקירת רשות ני"ע: הפצת שאלונים למאות משקיעי הקרן על ידי הרשות לגבי השקעתם בקלע, ולא חקירה פרונטלית של כל אחד ואחד מהם על ידי החוקרים.

    אמיר ברמלי ()
    אמיר ברמלי
     

    "אתם יכולים אולי לבקש למחוק עדי תביעה מתוך 369 המשקיעים שענו על השאלונים, אבל לא למחוק את כתב האישום", אמר במהלך הדיון השופט כבוב לסנגורו של ברמלי. "אני לא מכיר איך זה אפשרי לפי דין לבטל את כל כתב האישום בטענה כזאת".

     

    במקביל דחה השופט כבוב את בקשתו של ברמלי לדחות את המענה שלו לכתב האישום. "כתב האישום בתיק זה הוגש ביוני 2016 ומאז נעתרתי לבקשת ההגנה לדחות את המענה עד לקבלת מלוא חומר החקירה", כתב כבוב. "הנאשם עתר לדחות את המענה משום שחלק מחומרי המחשב לא הגיעו לידו. מבלי לקבוע עמדה לעניין זה, הדעת נותנת שמרגע שזומן הנאשם לשימוע וניתנה לו ליבת חומר החקירה, ומשדחיתי את הדיון חודשים רבים, לא נכון לדחות את המענה לכתב האישום עד הכרעה בבקשה".

     

    לאחר ההחלטה הודיע עו"ד רוזובסקי כי ברמלי כופר בכתב האישום נגדו, והוא יגיש מענה מפורט בתוך כשבוע. מועדי ההוכחות ותחילת פרשת התביעה נקבעו לסוף ספטמבר.

     

    הפרקליטות: ברמלי לקח את הכספים לצרכים אישיים

    ביוני 2016 הוגש כתב האישום נגד ברמלי, כאמור הבעלים והמנהל של החברות קרן קלע ורוביקון אשר קרסו, הוצא להן צו פירוק והן הותירו חובות של למעלה מ-300 מיליון שקל. הפרקליטות מייחסת לברמלי עבירות של גניבה בידי מורשה בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גיוס משקיעים ללא תשקיף, זיוף ועבירות הלבנת הון.

     

    לפי כתב האישום, קלע גייסה מאות מיליוני שקלים ממאות משקיעים, ללא פרסום תשקיף כדין, תוך הבטחת תשואה חריגה כתוצאה מהשקעות בסיכון נמוך ותוך מסירת מצגים כוזבים בדבר אופי ההשקעה.

     

    ברמלי, נטען, העביר את כספי המשקיעים לחברה הפרטית רוביקון שבבעלותו ושם השתמש בהם, בין היתר, לצורך רכישת חברות עתירות סיכון וכן לצרכיו האישיים. משהעסקאות שביצעה רוביקון לא נשאו פרי והחברה סבלה מגירעונות והפסדים, שילם ברמלי את הריבית למשקיעים הקיימים מכספיהם של משקיעים נוספים שאותם גייס.

     

    "על יסוד מצגי המרמה שמסר ברמלי", נטען בכתב האישום, "קיבלה קלע יזמות כספי משקיעים בסכום שעלה על 350 מיליון שקל, וקלע בטוחות כספים בסכום של כ- 75 מיליון שקל. בד בבד, העביר ברמלי כ-25 מיליון שקל מכספי המשקיעים שגייס באמצעות קרנות קלע לחשבונות פרטיים שלו או של קרוביו, או לחברות בבעלותו הפרטית שאינן חלק מקבוצת רוביקון. ברמלי הוסיף למשוך כספים לחשבונות הפרטיים, גם כשמצבה הכלכלי של החברה הלך והורע".

     

    בכתב האישום נטען בנוסף כי גיוס הכספים ממאות המשקיעים בקרן בוצע ללא פרסום תשקיף כמתחייב על פי חוק. כמו כן, במסגרת בדיקות שערכה רשות ניירות ערך בנוגע לפעילות הקרן, מסר ברמלי פרטים מטעים בדבר מספר המשקיעים והיקף השקעתם, ושלח מסמכים פיקטיביים שזייף לתמיכה בפרטים אלה.

     

    עוד מיוחסות לברמלי שליחת יד בכספי החברה הציבורית קלע השקעות בע"מ שבה היה בעל שליטה ודירקטור, בסכום של כ-2.7 מיליון שקלים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים