שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בנק ישראל: הממשלה לא עושה מספיק לצמצום העוני
    דו"ח בנק ישראל ל-2016 אמנם מספק נתונים חיוביים אודות צמיחת המשק והשפל בנתוני האבטלה, אך מדגיש כי האתגר המרכזי של קובעי המדיניות הוא הגדלת הפריון והפחתת אי השוויון. הבנק מציע להגדיל את ההשקעה בחינוך, המהווה רק 75% מהממוצע ב-OECD. בכמה עלה השכר בכל ענף?
    בנק ישראל שם דגש מיוחד על נושא אי השוויון והעוני בישראל, בדו"ח לשנת 2016. לפי הדו"ח, מצבה של ישראל מבחינת אי השוויון והעוני, בהתבסס על הכנסה פנויה, לא השתפר ביחס לעולם ובהשוואה למצבה לפני שלוש שנים, וזאת בגלל התרומה הנמוכה של הממשלה לצמצום העוני ואי השוויון יחסית למקובל ב-OECD.

     

    OECD: הפערים בישראל מתרחבים, הכי הרבה עניים

     

    השוואה בין-לאומית של שיעורי אי השוויון 2012, 2013 ו-2014 (מקור: הלמ"ס) (מקור: הלמ
    השוואה בין-לאומית של שיעורי אי השוויון 2012, 2013 ו-2014(מקור: הלמ"ס)

     

    אי השוויון בהכנסות נמדד באמצעות מדד ג'יני - מדובר בנתון השוואתי הנמדד בין 0 ל-1, כאשר המספר עומד על 0 פירוש הדבר הוא שיש 0 אי שוויון, כלומר שוויון מלא בהכנסות, ככל שהנתון מתרחק מ-0 אי השוויון הולך וגדל, כלומר רמת אי השוויון הגבוהה ביותר תהיה 1. אמנם בהשוואה בינלאומית ישראל נמצאת מתחת לממוצע ה-OECD עם מדד ג'יני של 0.455 (כאמור, ככל שהמספר מתקרב ל-0 רמת האי שוויון נמוכה יותר), אולם כשבוחנים את מדד ג'יני להכנסה פנויה מגלים שרמת אי השוויון היא החמישית בגובהה בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD, מתחת לצ'ילה, מכסיקו, ארה"ב וטורקיה.

       

    מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה פנויה (מקור: הלמ"ס) (מקור: הלמ
    מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה פנויה(מקור: הלמ"ס)
       

     

    צפו בראיון על מימדי העוני בישראל בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD:

    צילום: יוגב אטיאס ניצן דרור

    צילום: יוגב אטיאס ניצן דרור

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בפרק שעוסק במשק ובמדיניות הכלכלית בדו"ח בנק ישראל ל-2016, נכתב כי התוצר המקומי הגולמי צמח השנה ב-4% והתוצר לנפש צמח בקצב גבוה מהקצב בארבע השנים האחרונות. זאת הודות לשיפור בתנאי הסחר ולהוזלה של הצריכה הפרטית.

     

    לפי בנק ישראל, הירידה שחלה מ-2002 בהיקפם של תשלומי ההעברה (הבטחת הכנסה, דמי אבטלה וקצבאות ילדים) הרחיבה את אי השוויון בהכנסות נטו, אך היא תרמה ככל הנראה לעלייה שנרשמה בעשור האחרון בשיעור התעסוקה ולירידה באי השוויון בהכנסות ברוטו. אולם לחלק מהעובדים חסרים כישורים להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה.

     

    בשנת 2015 עלתה מעט תחולת העוני של משקי הבית ביחס לתחולה ב-2014 - מ-18.8% ל-19.1%, לאחר שגם ב-2014 היא עלתה מעט. מנגד, תחולת העוני של נפשות ירדה מעט ל-21.7% ב-2015.

    תחולת העוני בקרב פרטים (נפשות) ומשקי בית, 2000 עד 2015 (מקור: הלמ"ס) (מקור: הלמ
    תחולת העוני בקרב פרטים (נפשות) ומשקי בית, 2000 עד 2015(מקור: הלמ"ס)
      

    בנק ישראל טוען כי תרומת הממשלה ב-2015 לצמצום העוני לא השתנתה משמעותית יחסית לתרומתה ב-2014, והיא נותרה כ-20%. בהשוואה לממוצע ב-OECD, מדובר בתרומה השנייה הכי נמוכה מבין מדינות ה-OECD, אחרי צ'ילה, בה נרשמה התרומה הנמוכה ביותר. הדבר נובע מההבדל בתרומתם של תשלומי ההעברה. בעוד שבישראל הם מצמצמים את שיעור העוני ב-11%, ביתר המדינות הם מצמצמים ב-28%.

     

    תרומת הממשלה לצמצום העוני (מקור: הלמ"ס) (מקור: הלמ
    תרומת הממשלה לצמצום העוני(מקור: הלמ"ס)

     

    עוד נטען כי חלק מהמצטרפים לשוק העבודה אינם שולטים במיומנויות הנחוצות להשתלבות בו בהצלחה, וכי אי השוויון בהון האנושי תורם לכך שאי השוויון בשכר העבודה גדול יחסית.

     

    שינוי בהתנהגות הצרכנים תרם להגברת התחרות - אך פוגע ברווחיות החברות הציבוריות

    לפי בנק ישראל, האתגר המרכזי שניצב בפני קובעי המדיניות הכלכלית נעוץ בצורך לנצל את מצבו הטוב של המשק כדי לחזק את הבסיס לצמיחה שמושתתת על גידול בפריון, תוך שמירה על שיעור התעסוקה הגבוה והפחתת אי השוויון. בנוסף, הבנק ממליץ למדינה להגדיל את ההשקעה בחינוך, תוך דגש על הרחבתה של ההעדפה המתקנת, כדי להגדיל את הצמיחה בטווח הארוך באופן שיכליל את כל האזרחים.

      

    עוד מעיר הבנק המרכזי כי שינוי בהתנהגות הצרכנים ושיפורים טכנולוגיים שמאפשרים להשוות מחירים ולרכוש מוצרים באתרי האינטרנט בארץ ובעולם, תרמו כנראה להגברת התחרות. לצד זאת, יש סימנים לכך שהעלייה בתחרות תרמה לירידת הרווחיות בקרב חלק מהחברות הציבוריות בתחום מוצרי הצריכה.

     

    הבנק מציין שהעלייה בסיכון הנשקף משוק הדיור, לצד המגבלות שהפיקוח על הבנקים הטיל בשנים האחרונות, התבטאו בכך שהריבית על המשכנתאות עלתה בשנה וחצי האחרונות, וכי הגאות בשוק הנדל"ן תרמה בשנים האחרונות לצמיחת המשק.

     

    לגבי דהירת שוק הנדל"ן והחשש מירידת חדה במחירי הדירות, בנק ישראל מרגיע וטוען שיציבות הבנקים לא תיפגע בתרחיש כזה: "מבחן קיצון מצא כי זעזוע שלילי לפעילות הנדל"ן וירידה במחירי הדירות אמנם יפגעו משמעותית במאזני הבנקים", קובע הבנק, "אך הם אינם מסכנים את יציבותם. ירידה חדה במחירי הדירות עלולה להוביל להאטה בפעילות הבנייה ולהתגלגל לצמצום הפעילות והצריכה במשק בכללותו".

     

    בעוד שבעשורים האחרונים העלייה בהשכלה הממוצעת של האוכלוסייה תרמה במידה ניכרת לקצב הצמיחה, לצד מנועי צמיחה נוספים כמו העלאת גיל הפרישה וכנראה גם קיצוץ הקצבאות שהממשלה הנהיגה בשנים עברו – הרי שבשנים האחרונות התרומה של מנועי צמיחה אלו פחתה.

     

    נחיתות באיכות ההון האנושי

    בעוד שרמת התעסוקה בישראל דומה כעת לרמה במדינות המפותחות, הנחיתות שלה מבחינת הפריון לעובד גדלה מאז 1995. נחיתות זו תואמת גם לנחיתות באיכות ההון האנושי ואילו אי השוויון הגבוה בין קבוצות האוכלוסייה תואם לפערים בהון האנושי.

     

    תקציב ההשקעה בתשתיות נמוך יחסית לתקציב במדינות המפותחות והוא צפוי לגדול בקצב נמוך יחסית לקצב של 2016, בעוד שמדי פעם תקציב התשתיות סופג קיצוצים שמקשים על תכנון רב-שנתי. בנוסף, התוכניות מתקדמות לאט וקשה להאיץ אותן.

     

    בפרק שדן בתוצר ובתעסוקה, נכתב כי הגידול המשמעותי בהכנסה הריאלית במשק לצד סביבת הריבית הנמוכה וחוסנו של שוק העבודה, הביאו השנה להתרחבות ניכרת ברבים מסעיפי הצריכה הפרטית, במיוחד בעלייה ברכישת כלי רכב.

     

    שיעור התעסוקה במשק הוסיף לעלות גם ב-2016 והתחזקו הסימנים לכך ששוק העבודה נמצא בסביבת תעסוקה מלאה, כששיעור האבטלה ירד לשפל של כמה עשורים. חלה עלייה מהירה בשיעור המשרות הפנויות ועם זאת חלה גם עלייה של כ-1.5% במספר שעות העבודה לעובד, מה שמעיד על שינוי מגמה לאחר ירידה של מספר השעות בשנים הקודמות.

     

    העלייה בשכר הנומינלי בענפים מרכזיים, 2013 עד 2016 (מקור: הלמ"ס) (מקור: הלמ
    העלייה בשכר הנומינלי בענפים מרכזיים, 2013 עד 2016(מקור: הלמ"ס)
     

    הנתונים מראים שהשכר הנומינלי עלה מאז 2013 ועד 2016 בכל הענפים ושבמרבית מהענפים הוא עלה באופן די דומה. בנוסף עולה כי הענפים שהשכר עלה בהם במידה הניכרת ביותר הם: ענף שירותי מינהל ותמיכה, שם השכר עלה ב-11.5%, ענף שכולל 8.5% מהמשרות במשק, ובשיעור גבוה יותר - 15.5%, עלה השכר בתחום המידע והתקשורת, המהווה כ-5% מהמשרות במשק, ומתאפיין בהון אנושי ובשכר גבוהים.

     

    ההשקעה בתלמיד בישראל נמוכה משמעותית מבמדינות ה-OECD

    בפרק שדן במגזר הציבורי, נכתב כי ההוצאה על חינוך לתלמיד בישראל נמוכה משמעותית מההוצאה המקבילה במדינות ה-OECD – בעוד שבתחילת המאה הנוכחית היתה שווה ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל לממוצע ה-OECD, בשנת 2013 היא היתה כ-75% מההוצאה הממוצעת ב-OECD.

     

    בפרק שדן בפריסתם המרחבית של החרדים וערביי ישראל נכתב כי דווקא כשחרדים מתגוררים בישובים הטרוגניים במרכז הארץ, שכוללים אוכלוסיות ממגזרים שונים ולא רק ממגזרם - אז מאפייניהם הסוציו-אקונומיים, לרבות הכנסה, חזקים יותר. מאפיינים אלה נחלשים כשהם מתגוררים בירושלים ובבני ברק ונחלשים עוד יותר בישובים ההטרוגניים בפריפריה ובישובים החרדים הוותיקים, ואילו הרחק מאחור ניצבות הערים החרדיות החדשות.

     

    מאפייניהם החברתיים-כלכליים של ערביי ישראל חזקים יחסית בישובים היהודיים ובשכונות היהודיות של הערים המעורבות, והם חלשים בהרבה בשכונות הערביות שבערים המעורבות וביישובים הערביים. "מכאן שיש להשקיע משאבים ציבוריים נוספים בחיזוק היישובים הערביים ותושביהם", נכתב.

     

    "כשכהונות הממשלה קצרות, קשה להשיג פירות בטיפול בבעיות"

    לשאלת ynet, כיצד ישפיעו בחירות בעתיד הקרוב על המשק הישראלי, השיבה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שכהונות קצרות של ממשלות מקשות על טיפול בבעיות היסודיות של המשק, כגון אלה שאליהן התייחס הדו"ח - השקעות בתשתיות והשקעות בחינוך.

     

    פלוג הוסיפה כי "מבלי להתייחס לעלות הספציפית של בחירות, אי יציבות פוליטית ותקופות כהונה קצרות של ממשלות הן מאוד בעייתיות למשק בהיבט של מיקוד או קיצור אופק ההתייחסות של קובעי המדיניות למדיניות.

     

    "אם דיברנו על דוגמאות לכך שקובעי המדיניות לפעמים מטפלים בבעיות קצרות טווח וקצת זונחים את בעיות הטווח הארוך, הרי שתדירות גבוהה של מערכות הבחירות מעלה סיכון גדול יותר של קיצור אופק ההתייחסות של קובעי המדיניות למדיניות.

     

    "יש לנו משק טוב, והוא שעת כושר לטפל בבעיות יותר יסודיות. ואת הפירות של הטיפול הזה רואים לטווח ארוך. כשהכהונות של הממשלה קצרות יותר, קשה להשיג פירות לטווח הארוך בטיפול בבעיות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים