שתף קטע נבחר

חמאס מגשש באפלה: בלבול, ייאוש ותגובה מאוחרת בחקירת חיסול מאזן פוקהא

בכיר הארגון נורה למוות מתחת לביתו לפני כמעט שבועיים, אבל לחמאס עדיין אין קצה חוט באשר לזהות המחסלים וסייעניהם. ההלם וההפתעה גרמו לו לאחר בסגירת הגבולות, ולשחרר הודעות מעוררות תמיהה על מצוד אחר משת"פים - ואז הענקת חנינה. חקירה במבוי סתום - תמונת מצב


מאזן פוקהא. אין קצה חוט ()
מאזן פוקהא. אין קצה חוט

כמעט שבועיים חלפו מאז חוסל בכיר הזרוע הצבאית של חמאס מאזן פוקהא, אחד מעמודי התווך של מטה הגדה האחראי על הכוונת פיגועים נגד ישראל, וחמאס עודנו מגשש את דרכו באפילה בחקירה. נראה שלארגון אין קצה חוט באשר לזהות המחסלים, מספרם ודרך הימלטותם מהזירה.

 

החקירה נמצאת בראש סדר העדיפויות של הארגון ומנגנוני הביטחון שלו עובדים מסביב לשעון, אבל הם לא יודעים אם המחסלים וסייעניהם – אם היו כאלה – נמצאים עדיין בתוך רצועת עזה או נמלטו ממנה. הרווח היחיד שחמאס מנסה להפיק מהאירוע המביך כל כך עבורו, הוא זריית פחד ומורא מפני שיתוף פעולה עם ישראל.

 

ככל הידוע, תמונת חיסולו של פוקהא היא זו: הוא הגיע בשעת ערב מאוחרת במכוניתו לבניין מגוריו בשכונת תל אל-הווא כשאיתו אשתו וילדיו. האישה והילדים עלו לדירת המשפחה וזו הייתה הפעם האחרונה שבה נראה פוקהא בחיים. הוא המשיך בנסיעה לחניה תת-קרקעית של דיירי הבניין, ושם ככל הנראה המתינו לו מחסליו. הם ירו בראשו ארבעה כדורים מטווח קצר ונמלטו.

 

 

פוקהא חוסל ביום שישי בערב, אבל בצעד תמוה החליט חמאס רק יממה וחצי לאחר מכן להטיל מצור מוחלט על רצועת עזה כחלק מחקירת החיסול. לא ברור מה גרם לארגון להמתין זמן רב כל כך, וניתן רק לשער כי העובדה שהיה שרוי בבלבול מוחלט באותן שעות הוביל אותו לקבל החלטות באיחור.

 

המצור על הרצועה נמשך עד רגע זה. בימים הראשונים איש לא הורשה לצאת או להיכנס אל הרצועה - בין אם מדובר בפלסטיני או בגורם בינלאומי, איש הצלב האדום או גורם או"ם. הדייגים עדיין אינם יכולים לצאת אל הים וישנו פיקוח הדוק על כל הגבולות עם מצרים וישראל, מעל הקרקע ומתחתיה.

 

רק אחרי כמה ימים של מצור מוחלט הקל חמאס במעט את הקריטריונים, ומהם ניתן היה להבין רק באופן כללי למדי מהו להערכתו הפרופיל של מבצעי החיסול או סייעניהם: גברים בין הגילאים 45-15. לא משהו שמעיד על מידע מדויק או יוצא דופן.

בכירי חמאס בטקס הזיכרון לפוקהא. מתעלמים מצו איסור הפרסום (צילום: EPA) (צילום: EPA)
בכירי חמאס בטקס הזיכרון לפוקהא. מתעלמים מצו איסור הפרסום(צילום: EPA)

במקביל למצור שכפה חמאס על הרצועה, פרסם התובע הכללי הפלסטיני צו האוסר על פרסום כל פרט מהחקירה המתנהלת, אבל זה לא מנע מראשי חמאס להאשים בזה אחר זה את ישראל ולהבטיח נקמה מתוחכמת. הארגון אכן מאשים את ישראל, וגם הגיוני גם שהיא תהיה החשודה המיידית, אבל איש שם לא מחזיק באקדח מעשן שקושר אותה לחיסול.

 

הייאוש של חמאס הוביל אותו לבצע כמה ניסיונות חקירתיים. בסוף השבוע הודיע משרד הפנים בעזה כי מנגנוני הביטחון עומדים לפני מבצע גדול נגד משתפי פעולה במסגרת חקירת החיסול של פוקהא. למבצעים כאלה לרוב לא קודמות התראות, ונראה שחמאס ניסה לזעזע את הקרקע כדי לזהות טעויות שיעשו המתנקשים (חרף הסיכוי הקלוש שהם עדיין בתוך הרצועה) או סייעניהם.

 

טעות שכזו עשויה למשל להיות ניסיון בריחה שלהם דרך הים או היבשה, לישראל או למצרים, בשעה שחמאס משגיח באופן הדוק במיוחד על הגבולות הימיים והיבשתיים.

שלט של פוקהא ברצועה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
שלט של פוקהא ברצועה(צילום: AFP)
יממה אחרי ההודעות על "מבצע" נגד המשת"פים, הוציא משרד הפנים ברצועה הודעה שמדגימה ייאוש, לא פחות, ולפיה הוא פותח במעין מבצע סליחה למשתפי הפעולה עם ישראל. בהודעה קרא להם חמאס להסגיר את עצמם בתוך שבוע ובתמורה הם יקבלו הגנה ביטחונית וחוקית,

שמירה על סודיות מוחלטת בעניינם וטיפול מחוץ לכותלי המטות הביטחוניים.

 

במילים אחרות, חמאס ניסה לפתות את הסייענים להסגיר את עצמם עם תמורה מעורפלת לחסינות או לחנינה. כדאי שאלו ששוקלים להסגיר את עצמם יזכרו כיצד אותו חמאס הוציא את ביריוניו לרחובות במהלך מבצע צוק איתן לתצוגת תכלית שבמסגרתה הוציאו להורג בירי אנשים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל: לאור יום ומול פניהם של תושבי עזה - גברים, נשים וילדים.

 

שורת הטעויות, התגובות המאוחרות והצעדים הסותרים מעידים על גודל המבוכה ששרוי בה חמאס בכל הקשור לחקירת החיסול. לא מן הנמנע שהוא ייאלץ לטפול אשמה על חפים מפשע שיאלצו להודות במה שלא עשו, רק כדי לשדר לציבור בעזה תמונת ניצחון מסוימת, גם אם מזויפת, למען יראו כעת וייראו בפעם הבאה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים