"הכי מביך? שכבתי בחדר לידה עם צירים של פילה יולדת, היו לידי עוד שתי נשים ולא היה לי נעים לצרוח"

נינט טייב, נשואה פלוס ילדה, נולדה ב־1983 וגדלה בקריית־גת. בגיל 15 כבר זכתה בתחרות הראשונה שלה, פזמונוער של העיר, עם ביצוע ל־Hero של מריה קארי. שנתיים לאחר מכן זכתה בתחרות שירה של הטלוויזיה החינוכית ובהמשך הגיעה למקום שלישי בתחרות 'המלך הבא' של ערוץ בריזה ב־yes. שירתה בחיל ההנדסה כמש"קית תחזוקה. באוגוסט 2003 הפכה לזוכה הראשונה של 'כוכב נולד' אחרי שניצחה בגמר בניצנים את שירי מימון ושי גבסו עם ביצוע ל'ים של דמעות'. את אלבומה הראשון, 'יחפה', הוציאה ב־2006 בהפקת אביב גפן. לאחר מכן פנתה לכיוון אלטרנטיבי, והוציאה ארבעה אלבומים נוספים, האחרון בהם - Paper Parachute - יצא בפברואר האחרון, אחרי סיבוב השקה בארה"ב. את תפקיד המשחק הראשון שלה רשמה בסדרה 'השיר שלנו' ומאז שיחקה גם בסדרה 'זגורי אימפריה' ובמחזה 'אביב מתעורר' של תיאטרון בית ליסין. מתגוררת כרגע בלוס־אנג'לס ותופיע ביום רביעי, 12 באפריל, במועדון הבארבי בת"א.

מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"הזיכרון הכי מוקדם שלי הוא מגיל שבע בערך, כשאני שרה מתחת לבית שלי, ספסלים צהובים ועליהם כל הבובות שלי בתור קהל. אני שרה ומדמיינת שמולי אלפי אנשים".

מה החופשה הכי גרועה שהייתה לך?

"כשהייתי בהיריון נסעתי לצרפת עם בעלי ובמשך חצי חופשה הקאתי את כל האוכל הנפלא שאכלתי. זיכרון דוחה בהחלט. באחד הערבים הלכנו לאכול במסעדה חמודה ואמרתי ליוסי שאני חייבת לחזור למלון כדי להקיא כי אני לא רוצה לעשות את זה שם. היו בחדר שירותים פיצפוניים ממש ואני זוכרת שנכנסתי ואמרתי, 'די. לא יכולה להקיא יותר'. הייתי בסוף חודש רביעי וזה קרה כל כמה שעות. למחרת עזבנו את פריז ונגמרו ההקאות, זה היה ממש נס. החצי השני של החופשה היה פיצוי הולם".

אם הייתה לך מכונת זמן, לאן היית חוזרת?

"לסיקסטיז ובידי דלי מים כדי שאספיק להציל להנדריקס את הגיטרה אחרי שניגן את ההמנון האמריקאי בוודסטוק".

רואה את עצמך עם פרחים בשיער, בוץ על המכנסיים, אל־אס־די על הלשון - כלומר, כל החוויה של להיות היפי בסוף הסיקסטיז?

"חותמת על החבילה פרט לאל־אס־די. אם אקח את זה, לא אחזור משם, עדיף לא להתקרב".

מה הרגע הכי מביך שהיה לך?

"כששכבתי בחדר לידה עם צירים של פילה יולדת, והיו לידי בחדר ההמתנה עוד שתי נשים שהשמיעו קולות מאוד מיוחדים ולא היה לי נעים לצרוח ולהפריע להרמוניה הנפלאה שהייתה בחדר. בסוף צרחתי, כמובן. כשהתחילו לי הצירים בבית, עשיתי את הנשימות, רציתי להתכונן ללידה טבעית והייתי הכי בקטע. בחצות נסענו לבית חולים. אני נכנסת ונדמה לי שכל העולם ואחותו שם. כל המבטים מופנים אליי ואני עומדת להתעלף ומשחקת אותה הכי קול, אבל בפנים מתה. ויש מסביב המון נשים ובני הזוג שלהן מסתכלים עליי, זזתי להתחבא מאחורי עמוד, ושוב חשבתי שאני מתה. ואז הכניסו אותי לחדר הלידה ושיחררתי כל רסן".

מה ההורים שלך אף פעם לא הבינו לגבייך?

"הם הבינו הכל לגביי, פשוט לקח להם זמן להבין שהראש שלי יותר חזק מהקיר".

מה הדבר הכי גרוע שכתבו עלייך או אמרו לך?

"שאני מבזבזת את הזמן שלי כמוזיקאית. דברים מהסוג הזה רק נותנים לי דרייב לקום בבוקר ולהמשיך להתאמן ולשיר ולכתוב ולחצוב את דרכי בסלע עם איזמל. סבלנות יש בשפע ואמונה עוד הרבה יותר".

מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?

"בארה"ב יש תוכנית רדיו בשם Tiny Desk Concerts, והוזמנתי להופיע שם. אני מדברת איתך על במה שנניח, אדל הייתה בה. מעל 6,000 להקות בשנה מחכות להיכנס לספוט הזה והבחור שמנהל את התוכנית, בוב בוילן, ראה אותי באחד הפסטיבלים, מופיעה מול קהל של 15־20 איש. מבחינתי זה הישג מאוד משמעותי. אבל ההישג הכי גדול שלי עדיין לפניי".

מה הריח האהוב עלייך?

"של אדמה אחרי שירד גשם כל הלילה. ואמיליה בבוקר".

מה הפרידה הכי קשה שחווית מבן זוג?

"כל הפרידות שלי היו קשות. זה תמיד קשה להיפרד, לא משנה מה הנסיבות".

אבל די מהר מצאת בן זוג אחר. אין לך דקה לבד.

"ככה אני בנויה, אני משערת, אבל זה שממשיכים הלאה לא אומר שזה לא כואב. החיים לוקחים למקומות מאוד מעניינים ואני נותנת לזרם לקחת אותי".

מי היה משחק בתפקיד נינט בסרט על חייך?

"מריון קוטיאר. אני כל כך אוהבת אותה. היא שחקנית נדירה והתפקיד שלה כאדית פיאף הוא אחד היפים שנראו על המסך".

מה גברים לא מבינים לגבי נשים?

"גברים לא מבינים שכשהם מתאמצים להרשים הם הכי לא. זה קורה על בסיס יומי. יש את האובר מאמץ הזה, הדבר הכי לא סקסי שיש. אולי אתם חושבים שכשאתם מתאמצים להרשים זה מרשים, אבל זה ממש לא. יוסי הוא דוגמה מושלמת להפך".

איזה שיר ישמיעו בלוויה שלך?

"I Shall Be Released של בוב דילן. זה אחד השירים הכי יפים בעולם והטקסט שלו מדבר בעד עצמו. אבל אולי בגרסת רגאיי, שלא יהיה מדכא מדי".

באיזו מילה את משתמשת יותר מדי?

"במילה 'כאילו'. מכה".

מה האלבום הראשון שקנית?

"קסטה של 'עכשיו מעונן' של אביב גפן. העבודה איתו הייתה גם סוג של חלום שהתגשם. עברנו דרך ארוכה מאז".

ספרי לנו סוד בבקשה.

"הייתי מורה מחליפה בבית ספר, למתמטיקה ואנגלית, וזה היה ג'וב מאוד מעניין".

מה התספורת הכי גרועה שהייתה לך אי פעם?

"היו הרבה, אבל אלך על שיער סגול קצוץ איפשהו ב־2008. נראיתי כמו אחד מהחבר'ה של הטלאטביז".

מה היה ממוצע הגלידות שלך אחרי פרידות?

"עם פרידה, בלי פרידה, גלידה אצלי מככבת תמיד".

את מי היית מזמינה לארוחת החלומות שלך?

"מרינה אברמוביץ', דיוויד בואי, אנדי וורהול, פטי סמית, אריק איינשטיין, תרצה אתר, פיטר פן, ודיפאק צ'ופרה. היינו עושים קידוש אצלי בבית, היה יכול להיות מגניב".

ג'ף באקלי ואת כבר לא?

"אותו אני משאירה לארוחת ערב פרטית, יש לי הרבה שאלות".

מתי היית הכי מאושרת?

"הרגע של החופה, כשראיתי את יוסי מולי. לא נפגשנו כמה ימים, היינו בנפרד. ואז, כשראיתי את העיניים שלו, הלב שלי התמלא בסוג של אושר שלא חוויתי עד לאותו רגע".

מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?

"הלוואי שהייתי יכולה להפסיק לחשוב יותר מדי. אין משהו ספציפי, יש לי קטע של המון רעש בראש, לא מפסיקה פשוט לחשוב לרגע וזה יכול להיות על כל דבר. עכשיו, לכל מחשבה יש מיליוני תתי־מחשבות. אז נורא אשמח שתהיה רק מחשבה אחת ושאוכל להגיד לנספחיה, משהו כמו 'שלום, הבנתי, ביי'".

יש לך גם מחשבות אובססיביות?

"כן, על זה בדיוק אני מדברת. זה יכול להיות כל דבר ואז יש הרבה סיפורים שאני ממציאה".

מתי היית הכי קרובה למוות?

"לפני שנתיים בערך על איילון, הגיעה מאחוריי מכונית במהירות של מטוס וכמעט העיפה אותי לחלל. ברגע האחרון הצלחתי לברוח. יד אלוהים פשוט הזיזה לי את האוטו".

מתי בכית לאחרונה?

"אתמול. יש הרבה נקודות שבירה בדרך להגשמת החלום. אנחנו מאוד מאמינים בדרך שלנו אבל יש געגועים למשפחה, לחברים בארץ. הדבר הכי קשה בחו"ל הוא המרחק מהמשפחה. אבל בינתיים אין תלונות, במיוחד כשהשגנו משהו שניסינו להשיג הרבה זמן: יצא לי קליפ לשיר 'אלינור' וקיבלנו פרמיירה במגזין מוזיקה מטורף פה, PAPER".

מה ההחמצה הגדולה של חייך?

"אני לא מאמינה במילה הזו. אני מאמינה שהכל קורה בול, אבל בול, לפני התוכנית".

מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?

"כל מי שהיה צריך לבקש, כבר ביקש".

ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?

"תמיד, כשמשהו קורה, אני אוטומטית מאשימה את עצמי ולפי התיאוריה המאוד לא הגיונית הזו אני צריכה לבקש סליחה מהרבה מאוד אנשים. בוא נגיד שאני מבקשת סליחה מכל האנשים שאי פעם פגעתי בהם בלי להתכוון".

זה לא קצת קשה לחיות ככה?

"זה באמת לא להיט".

מה הנשיקה הכי טובה שהייתה לך?

"כל נשיקה עם בעלי היא הנשיקה הכי טובה שהייתה לי".

מה הגילטי פלז'ר שלך?

"אין גילטי פלז'ר, אם אתה אוהב משהו תרגיש טוב עם זה".

מה הדבר שחסר לך כדי לשפר את איכות חייך?

"רישיון נהיגה אמריקאי. לא היה לי זמן להגיע לזה. אשב על זה מתישהו".

רדיוהד או ביונסה?

"לבחור ביניהם זה כמו לבחור בין קאפקייק רד וולווט לקאפקייק חמאת בוטנים. אז שניהם ובכמויות, בבקשה. אלא אם כן אתה אלרגי לחמאת בוטנים".

מה הבדיחה הכי גרועה שסיפרת בפומבי?

"כל בדיחה שסיפרתי בפומבי הייתה גרועה. אני פשוט גרועה בלספר בדיחות כי אני תמיד צוחקת לפני הפאנץ'".

מה הדבר שאת הכי שונאת בעצמך?

"את ההלקאות העצמיות המרובות שאין להן לא התחלה ולא סוף".

את מטפלת בזה?

"בדרכי. אני מתחילה לעשות מדיטציות וזה מפקס מאוד".

מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגבייך?

"בשביל זה צריך גיליון פסח שלם. אבל אם לבחור אחת, אז בהחלט השמועה שאני מזריקה הרואין. משעשע. לא זוכרת מי סיפר לי את זה, כי זה היה די מזמן. הגבתי בצחוק אדיר ואמרתי לעצמי 'סבבה, אוקיי'".

באיזה ריאליטי היית מסכימה להשתתף?

"נראה לי שכבר השתתפתי באיזה אחד, לא?"

מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?

"ואני עדיין רואה שידורים חוזרים של 'השיר שלנו'"

מה את חושבת כשאת רואה את עצמך שם?

"שהכל היה כל כך תמים ושונה והיה בזה קסם. היום אני מסתכלת על זה בחיוך ענק, של 'זה היה מקסים'. פעם לא. 'השיר שלנו' היא סדרה גאונית ומה שהכי מדהים זה שיש דור חדש שפשוט גדל עליה. הם כותבים לי בפייסבוק שהם צופים בשידורים החוזרים של השידורים החוזרים של 'השיר שלנו' ואני כזה, 'הזוי, אני מזדקנת'".