שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    ספונג’ה זה יותר מספונג’ה
    הניקיון הגדול של פסח וביעורי החמץ הם הרבה יותר מסתם מסורת אביבית. הרב חיים לנדה מסביר את המשמעות האמיתית של ניקוי האבק
    החג המצוחצח מכולם כבר כאן, ואנחנו מגיעים אליו רצוצים. בחג הפסח, הרבה לפני הערב החגיגי, אנחנו טרודים ועסוקים בסדר שלקראת הסדר. יותר מכל חג אחר בלוח השנה היהודי אנחנו משועבדים בפסח לשלל הכנות מקדימות. להעלים כל ראיות לחמץ, לנקות ולקרצף.

    מצחיק איך לפעמים, החיפושים הללו אחרי חמץ ואשפה מובילים אותנו למקומות לא צפוים. לעיתים הם מובילים אותנו לנקות ולפנות איזורים בבית שכבר הרבה זמן זיהינו את הלכלוך המצטבר שלהם, זה הפריע לנו, אבל לא עצרנו וצחצחנו אותם. לפעמים, הניקיון הזה מוביל אותנו לזהות פינות חדשות בבית שמעולם לא שמנו לב כמה פוטנציאל הן טומנות בחובן, ולפתע כשהבחנו בהן, אנחנו רוצים לפאר ולטפח אותן.

     

    כמעט כל מי שמתעמק במשמעות הרחבה יותר שמאחורי ניקיון הפסח וביעור החמץ גורס שמדובר בהרבה יותר מספונג'ה. הרב חיים לנדה מ-Chabad.org, מספר

    ל'ידיעות אמריקה' ששנים ארוכות היה זה הרבי מילובביץ שדיבר על הניקיון של הנפש. "הרבי מסביר שחיפוש אחר חמץ איננו רק חיפוש אחרי פירורי לחם. זה חיפוש פנימי. זו הראייה עמוק פנימה של כל אחת ואחד מאיתנו, המיקוד והיכולת לזהות את כל הפרצות והאיזורים שצריכים לנקות, להסיר, להחליף. אנחנו צריכים להסתכל בכנות על מידות המוסר שלנו, היושרה, השנאה, בזלזול באחר, כל פסולת פנימית. הרבה יותר קל", הוא מוסיף, "לעשות ניקיון חיצוני, אבל הניקיון הפנימי הוא מה שבאמת ישחרר וינקה".

     

    "להינות מההזדמנות לעשות בדק בית עמוק בפנים". (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    "להינות מההזדמנות לעשות בדק בית עמוק בפנים".(צילום: shutterstock)

     

    בסיפורי התורה כל אותן תכונות שמתבטאות בהתנהלות חיצונית משפיעות על פנימיות הנפש. מה שעובד בניקיון הבית יכול להוביל גם לגבי הנפש. לאורך השנה אנחנו מתנהלים סביב דפוסי התנהגות מקובעים, נתונים בכל מיני סיטואציות שמאלצות אותנו לבחור את התגובות שלנו, תגובות שלא תמיד מתבררות כנכונות וכאלו שיכולות להכתים יותר ממקום אחד. ממש כמו החמץ שלא האמנתם שמצאתם ליד המגירה בסלון, תופתעו לגלות כמה מההשלכות של הבחירות שלנו והמועקות שעלינו רובצים בנפש בפנים.

     

    לפי ספר הזוהר, החמץ מייצג את היצר הרע, הראוותנות, ההתרברבות והאגו. מומחי הקבלה מסבירים שהקמח סופח את המים לתוכו, ובכך הוא סמל לרצונות האנוכיים שלנו. כשהוא תופח הוא מעצים את היצר הרע, וגם אנחנו תפוחים יותר החירות האמיתית מוגדרת כיכולת לאתר ולזהות את החמץ שבתוכנו ולהיפטר ממנו, וזו המשמעות בקבלה מתארים את האקט הנהוג של ניקיון הבית כפעולה גשמית עם משמעות רוחנית

     

    הרבי מלובביץ הציע דווקא בימי הנקיון המעייפים וההכנות לסדר והחג הארוך הזה, להינות מההזדמנות לעשות בדק בית עמוק בפנים. לשחרר הרגלים שכל אחד מאיתנו יודע לזהות מתי הם פועלים נגדו, להגשים ולקיים את כל התכניות הנחוצות או הרצויות שקיווינו לסיים ודחינו או טיטאנו, ללכת קדימה בלב נקי לקראת העונה החדשה.

     

    בלילה לפני החג נהוג לקיים בדיקת חמץ, לאורו של נר ולוודא שאין אף דגן. הרבי מלובביץ ראה גם במנהג הנר, סמל חשוב לניקיון הנפש. הנר, על פי הקבלה, משמש כחיבור למהות רוחנית מעבר לחושים ולהיגיון. האר"י הנחיל מנהג לפיו מפזרים בבית, לפני הבדיקה, עשר פיסות לחם עטופות. פיסות החמץ מסמלות את עשר המדרגות השונות של חמץ בכל אחד מאיתנו כנגד עשר הספירות של עץ החיים.

    "ההבהוב הפיזי של אש הנר, לפי הרבי", מסביר לנדאו, "מנסה להזכיר לנו את הפינות העמוקות יותר בנשמה שלנו, את המקומות בהם עלינו להיות כנים עם עצמנו ולהסתכל פנימה, זה, כך הוא מסביר, מחובר לנר האלוהים".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים