שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    זו המגמה הלוהטת בתכנון מרכזים אורבניים
    מלון ודירות מגורים באותו קומפלקס? גן ילדים בקומה הראשונה של בניין? מקומות בילוי לצד וילות? קוראים לזה "עירוב שימושים" - וזו המגמה הלוהטת בתכנון מרכזים אורבניים בשנים האחרונות. איך הערים נותנות תשובה לצרכים המגוונים של התושבים ומה ירושלים יכולה ללמוד ממנהטן

    בשיתוף אפריקה ישראל מגורים

     

    ברחוב הנביאים בירושלים, אחד האזורים היפים ביותר בבירה, תכננה אפריקה ישראל מגורים פרויקט חדשני בשם חצר הנביאים: הוא כולל בניין מגורים, חנויות ובית מלון. הדיירים נהנים ממגוון השירותים שמעניק בית מלון ברמה גבוהה, יחד עם הפרטיות שבאה עם דירה פרטית. "כשנכנסים לפרויקט יש שתי מבואות כניסה, אחת לתושבי הדירות ואחת לאורחי המלון", מסבירה האדריכלית דורית הוק, שמתכננת פרויקטים לאפריקה ישראל מגורים. "שתי האוכלוסיות נפרדות כשהן מגיעות הביתה".

     

    פרויקט חצר הנביאים בירושלים הוא דוגמה למגמה ההולכת ומתבססת בשנים האחרונות בתכנון ערים, שנקראת "עירוב שימושים". המונח הזה הוא התשובה לצרכים המרובים והמגוונים של תושבי הערים בתקופתנו, ופירושו שפרויקט נדל"ני אחד כולל פונקציות שונות, שבעבר היו נפרדות ומרוחקות גיאוגרפית זו מזו, תחת גג אחד. וכך אפשר למצוא בניינים הכוללים מלבד דירות מגורים גם שטחי מסחר ואפילו מוסדות ציבוריים.

    פרויקט של אפריקה ישראל מגורים - שדרת הסביונים מודיעין  (קרדיט: ארקריאטיב) (קרדיט: ארקריאטיב)
    פרויקט של אפריקה ישראל מגורים - שדרת הסביונים מודיעין (קרדיט: ארקריאטיב)

    בשנים האחרונות הפך המרכז המתפתח של ירושלים לאחת הדוגמאות הישראליות והמוצלחות ביותר למגמת עירוב השימושים. לצד מרכזי בילוי, תעסוקה ומוקדי תיירות, יותר ויותר תושבים מתגוררים במרכז העיר, והרכבת הקלה נותנת מענה מצוין לצרכי התנועה של האוכלוסיה. "במרכז ירושלים יש עירוב שימושים מהסוג האינטנסיבי ביותר. מלונאות לצד מסחר, משרדים פרטיים לצד מוסדות ציבוריים, וכל אלה קורים בתוך מתחמים עירוניים שבהם דרים תושבים, אומר האדריכל דויד סוקט, סמנכ"ל תכנון אפריקה ישראל מגורים.

     

    בשנים הראשונות של המדינה, התפיסה הרווחת הייתה להתפרש על כמה שיותר שטחים כדי לקבוע עובדות בשטח. הערים היו קטנות, והייתה העדפה ברורה לבניית ישובים חקלאיים, במקרים רבים מבודדים זה מזה הרחק ממרכזי הערים. אבל במשך השנים עברה ישראל, כמו מקומות אחרים ברחבי העולם, תהליך עיור מואץ. כיום שיעור האוכלוסיה העירונית בישראל הוא 90 אחוז ויותר - מהגבוהים בעולם.

     (צילום: שירן כרמל) (צילום: שירן כרמל)
    (צילום: שירן כרמל)

    "טבע האדם הוא לחיות במקום שיש בו ריבוי הזדמנויות. אנחנו חיה חברתית, שצריכה להתפרנס ולבלות, וככל שיותר דברים נגישים לנו, כך איכות החיים שלנו עולה", אומר סוקט. "תהליך עירוב השימושים הוא תוצאה של ישירה של הכיוון שאליו צועדת התרבות האנושית".

     

    איך בדיוק?

    "העיר הפכה לספקית הטובה ביותר של מגורים, שירותים או בילויים. בתוך העיר חיה אוכלוסייה מגוונת וצריך לשרת קהלים רבים. בעבר

    היה נהוג לתכנן באופן זהה עבור כל המשפחות הישראליות, בכל מקום בארץ. היום המצב שונה בשל הגיוון הרחב, וגם התמהיל של הפרויקטים באפריקה ישראל מגורים שונה וגמיש לפי הצרכים".

     

    את מה שבישראל לומדים תוך כדי תנועה, כנראה שהיפנים חזו מבעוד מועד. שם, מתברר, עירוב השימושים מהווה חלק מהתפיסה התכנונית בערים הגדולות כבר תקופה ארוכה. "לפני כעשרים שנה השתתפתי בסיור אדריכלים ביפן. הדבר שהכי הדהים אותי בזמנו, היה שבטוקיו - לצד וילה של משפחה, יש מוסך או נגרייה", מסבירה האדריכלית הוק. "אני שהגעתי מישראל, מדינה שבה התרבות התכנונית הייתה להפריד בין אזורי מגורים, תעשייה ומסחר - נדהמתי ממה שראיתי. היום, 20 שנה אחרי, גם אנחנו מתחילים להבין על מה מדובר".

     

    ביסוד רעיון "עירוב השימושים" קיימת התפיסה כי שטח נדל"ני אחד יכול לשמש למגוון פונקציות, ושילוב נכון ומאוזן בין עולם התעסוקה, הפנאי והמגורים, עונה על צורך אמיתי של החברה המודרנית. "בעבר, בכל רחבי ארה"ב היו מה שנקרא 'עיירות שינה', וזה חלחל לכל מקום שהושפע מהתרבות האמריקנית. אנשים היו נוסעים שעות רבות מדי בוקר לעבודה וחוזרים בערב הביתה לישון. הייתה הפרדה ברורה בין החיים הפרטים לחיי התעסוקה", אומרת הוק.

     

    והיום?

    "היום הדברים השתנו. כדי לעבוד לא בהכרח צריך לצאת מהבית. במקביל, אנשים רבים שחיים ב'ערי השינה' גם עובדים בסביבתן ויש להם צרכים יומיומיים. הם צריכים לקיים פגישות עסקים במרכז מסחרי, לאכול בחוץ בצהריים ועוד. זה גרם לכך שערי השינה הפסיקו לשמש רק ערי שינה והפכו לערים מעורבות שימושים. הגבולות בין ערי השינה והמרכזים העסקיים היטשטשו".

     

    חידושים במרחב

    מגמת עירוב השימושים בערים, והרצון של התושבים להיות קרובים פיזית לכמה שיותר שירותים ואפשרויות בילוי, מביאים לחידושים תכנוניים במרחב העירוני. "לאפריקה ישראל יש בניין מגורים מאוכלס בדרום תל-אביב שבו פועל גן ילדים בקומת הקרקע", מדגים סוקט. "מי שגרים באזורים שבהם מתקיים עירוב שימושים נרחב, יכול להשתמש בתחבורה ציבורית, בשבילי אופניים, בשירותים מגוונים אחרים, ולנהל חיים עירוניים אינטנסיביים ומוצלחים".

    הנוסחה לעירוב השימושים איננה אחידה - ערים שונות דורשות צרכים שונים. אבל המרכיב המשותף הוא שהפרדיגמות התכנוניות הישנות - שבליבן הייתה הפרדה בין שטחי המסחר, המלונות והמגורים - הולכות ונגנזות. "באופן טבעי, מי שקובע את האופי והמינון של עירוב השימושים היא האוכלוסייה עצמה", מחדדת הוק. "בניו יורק יש מגדלי מגורים שבכל ארבע קומות בנו בית כנסת. הדיירים היהודים לא רצו בשבת לעלות או לרדת במעלית או לנסוע באוטו לבית הכנסת, והדרישה הזאת הביאה את בית בתי הכנסת לתוך בניין מגורים. אותו דבר קיים בניו יורק עם המכבסות. הדירות הקטנות לא מכילות מספיק מקום למכונות כביסה ולכן בכל פינת רחוב יש מכבסה. עירוב השימושים תלוי בדרישות של האוכלוסייה עצמה".

     

    תכנון עיר לפי אסכולת עירוב השימושים מגביר את עוצמתה הכלכלית ומביא יתרונות נוספים המשפיעים על חיי האזרח באופן יומיומי. אחד היתרונות האלה הוא ההיפרדות מהרכב הפרטי. ככל שעיר אורבנית מתוכננת על פי עירוב שימושים מאוזן ונכון, כך התלות של תושביה ברכב הפרטי קטנה יותר.

     

    "נהוג לדבר על התרבות האמריקנית, שבה האזרח צמוד לרכב ומקדש אותו. אלא שבניו יורק, תושבים רבים חיים ללא הצורך ברכב", אומר סוקט. "במנהטן, שהיא הדוגמה הקלאסית לעירוב שימושים, יש תחבורה ציבורית יעילה מכמה סוגים, כל שעות היממה, ויש מענה הולם גם לצרכים האחרים של התושבים, בתחומים כמו קניות וסידורים, וכל אלה מביאים להפחתת התלות ברכב הפרטי. אם זה קרה בתרבות האמריקנית, זה יקרה גם בישראל".

     

    בשיתוף אפריקה ישראל מגורים

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים