סיפור ההגדה: הגרסה הרפורמית, הצבאית והצמחונית

מי שליקט את האוסף הנדיר הזה הוא גדעון אלעד ז"ל שהלך לעולמו ב-2001. לאחר נישואיו לרותי לבית קניב, הוא השלים תואר ראשון ושני באוניברסיטת בן-גוריון ועסק בחינוך, בבית הספר של קיבוץ חצרים, בו בני הזוג התגוררו. ב-1964, קיבל אלעד מרעייתו הגדה של פסח, לרגל יום נישואיהם. מאחר והוא יצא מספר פעמים לחו"ל, כשליח חינוך מטעם תנועות נוער, הוא יזם שיתוף פעולה עם התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית, והחליט ליצור אוסף הגדות הכוללות ישן וחדש.

אוסף ההגדות של אלעד כולל שתי הגדות מהמאה ה-16 (פראג ואמסטרדם), שתי הגדות תימניות בכתב יד מהמאה ה-19, הגדות בתרגומים לשפות שונות, פקסימיליות (צילומים) של הגדות עתיקות, ואפילו הגדות שצורפו כפרסומת לעיתונים והגדות צבאיות.

בין ההגדות הלא מסורתיות יש מגוון עצום של הגדות שיצרו רפורמים וקונסרבטיבים, הגדות קיבוציות והגדות של תנועות נוער סוציאליסטיות, מהארץ ומחו"ל. יש גם הגדות שוויוניות, פמיניסטיות ולהט"ביות. בנוסף, ניתן למצוא הגדה צמחונית ואפילו הגדה צבאית מימי ראשית המדינה, שנפסלה בידי הרב הצבאי הראשי דאז, שלמה גורן.

הגדה של הקהילה הלהט"בית: הגדה שהתקבלה באפריל 1999 לארכיון אוניברסיטת בן גוריון, מבית הכנסת ליהדות רקונסטרוקטיבית באטלנטה. על הכריכה נכתב: "מיועדת לנשים ולגברים ומחבקת את כל היהודים והאהובים האחרים בעולם". בבסיס ההגדה עומדת הקריאה לכל אנשי העולם להבין שבפסח יש דברים חשובים שאנחנו צריכים להבהיר ולשנות כחברה: המאבק על החירות של כל בני האדם באשר הם, זכויות הקהילה הלהט"בית, הפסקת דיכוי מיעוטים, לדעת ללמוד ולהכיל את האחר ואת השקפותיו השונות(צילום: דני מכליס)

עותקים של הגדות לא-מסורתיות

ד"ר פנחס זיו, תושב באר שבע יצא לפני ארבע שנים לגמלאות, לאחר ששנים רבות שימש כספרן באוניברסיטת בן גוריון. למרות שאלעד היה אוטודידקט-חילוני, ואילו זיו בן הציונות הדתית ובביליוגרף ותיק ומוכר במדעי היהדות, האהבה להגדות חיברה ביניהם ויצרה ידידות עמוקה ששרדה שנים רבות.

ד"ר זיו מספר ש"תמיד הטרידה את גדעון השאלה מה יקרה לאוסף שלו כאשר הוא ילך לעולמו, מאחר והיה ברור שהקיבוץ לא יכול לעמוד במטלה של אחזקת ושימור האוסף. יש להבין שיצירת האוסף עלתה לו גם כסף, וגם הייתה כרוכה במאמץ עצום. הוא היה נוסע לכל מקום כדי להשיג הגדות. היו קיבוצים שההגדות שלהם היו רק אוסף דפים מצולמים, שכונו 'סטנסלים', ולמרות שהוא לא היה ספרן, הוא דאג שתהיה כרטסת מיוחדת שמאפשרת איתור ועיון בהגדות.

"לפני מספר שנים מקטלג בשם גבריאל רוונה, 'התלבש' על האוסף וכעת כולו מקוטלג, וממוחשב. אז נכון, האוסף של הספרייה הלאומית הוא גדול ומרשים, אבל האוסף של אלעד הוא באמת מיוחד וכולל גם עותקים של הגדות לא-מסורתיות.

"מה שמיוחד באוסף הזה, הוא גם הנגישות שלו. אם בספרייה הלאומית צריך להזמין עותק לקריאה. חוקרים מכל העולם מגיעים לאוניברסיטת בן גוריון, נכנסים לחדר המיוחד בו מצוי האוסף ובמשך ימים מעיינים בעותקים של ההגדות הנדירות. כולי תקווה שיימצאו תורמים שיאפשרו לבצע דיגיטציה של האוסף, כך שניתן יהיה לעיין בכל ההגדות, בעזרת חיבור אינטרנט מכל העולם".

הרטה ינקוביץ' - אחראית השאלה והשאלה בין-ספרייתית, אוניברסיטת בן גוריון - עובדת בספריה 43 שנים: "בחרתי בהגדה זו כי כילדה אני זוכרת את סבא שלי מנהל את הסדר שתמיד היה מאוד פטריאכלי. יש פה ציטוט על המרור שאני אוהבת: 'מדוע מרירות אימותינו בלילה הזה? שהן טרחו בהכנה אך לא שותפו בטקסיות. שהן הגישו אך לא הינחו, הן קראו על אבותיהן ולא על אימותיהן'"(צילום: דני מכליס)

"צדיק באמונתו יחיה"

כפי שציין ד"ר זיו, היו במאה ה-20 ניסיונות רבים מאוד לייצר הגדות חדשניות, אבל אף אחת מהגרסאות האלו לא זכתה להאריך ימים. לא רק שהטקסט מאותן הגדות לא ייקרא על ידי כל עם ישראל, בכל תפוצותיו, בעוד 2,000 שנה, למעט חוקרים באקדמיה, כמעט איש לא זוכה להכיר אותן כיום.

"אני לא חושב שמדובר בכישלון", אומר ד"ר זיו. "חייבים להתייחס להגדות 'לא-מסורתיות' כאל ניסיון להכרה או כניסיון לשקף בהגדה של פסח, את צורת החיים של היוצרים. זה קרה גם אצל הרפורמים והקונסרבטיבים שבחו"ל עדיין מהווים רוב בקרב היהודים, אבל בארץ הצליחו פחות. זה נכון בקיבוצים שרצו להנחיל את הערכים שלהם. זה נכון גם לגבי הקהילה הגאה, ובאמת אי אפשר להגיד שזה התקבל. אבל חייבים לזכור שלאורך הדורות היו גם פיוטים שנוצרו בעם היהודי ונקלטו, כמו למשל חד גדיא ודיינו, ופיוטים אחרים שנאמרו מספר שנים ולא נקלטו בשידור התפילה. אבל כפי שנאמר בנביא 'צדיק באמונתו יחיה' ולכן מעניין להבין את ההגדות שניסו להתמודד או לשנות משפטים בהגדה כמו 'שפוך חמתך על הגויים'".

הגדת התנועה הרפורמית הישראלית - התנועה ליהדות מתקדמת (הרפורמית): מבוססת על ההגדה המסורתית. נוסף בה יסוד האביב וכן קטעי המקרא על משה רבנו החסרים בהגדה המסורתית. על ההגדה אמונים מר"ם - מועצת הרבנים המתקדמים בישראל(צילום: דני מכליס)

הגרסאות השונות: מצמחונית ועד להט"בית

ביקשנו מעובדי האוניברסיטה לבחור את ההגדות האהובות עליהם באוסף: אלן מושנברג, אחראית אוסף מדעי ההנדסה: "בחרתי בההגדה הצמחונית/טבעונית Haggadah For The Liberated Lamb / ההגדה לשה המשוחר: "אני אוהבת את ההגדה הזו כי היא חוגגת את החמלה כלפי בע"ח ואת הצמחונות ואפילו יש כאן מתכונים צמחוניים לכבד קצוץ ולצלי".

ההגדה הצמחונית(צילום: דני מכליס)

אולגה לובצוב, ספרנית אולם קריאה מדעי החברה וניהול: "ההגדה ברוסית יצאה בשנת 91 בדיוק כשאני ועוד מליון יהודים מברית המועצות לשעבר עלינו לישראל, מה שיפה בהגדה הזו זה השם שלה, 'לשנה הזאת בירושלים' ברוח העלייה הגדולה, כמו שכתוב 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' - זאת הייתה יציאת מצרים שלנו".

ויויאן ממן, אחראית אולם קריאה, מדעי הרוח: "בחרתי בהגדה משנת 1991 שניתנה במתנה לקוראות עיתון "את". אוהבת בה זה את השילוב הלא רגיל בין סטייל לטקסטים יהודים".

הרטה ינקוביץ', אחראית השאלה והשאלה בין-ספרייתית: "בחרתי בהגדה לנשים בה כי כילדה אני זוכרת את סבא שלי מנהל את הסדר שתמיד היה מאוד פטריאכלי. יש פה ציטוט על המרור שאני אוהבת: 'מדוע מרירות אימותינו בלילה הזה? שהן טרחו בהכנה אך לא שותפו בטקסיות. שהן הגישו אך לא הינחו, הן קראו על אבותיהם ולא על ולא על אימותיהן'".

בנוסף, ניתן לציין את ההגדה של הקהילה הלהט"בית. ההגדה התקבלה באפריל 1999 לארכיון אוניברסיטת בן גוריון, מבית הכנסת ליהדות רקונסטרוקטיבית באטלנטה. על הכריכה נכתב: "מיועדת לנשים ולגברים ומחבקת את כל היהודים והאהובים האחרים בעולם". בבסיס ההגדה עומדת הקריאה לכל אנשי העולם להבין שבפסח יש דברים חשובים שאנחנו צריכים להבהיר ולשנות כחברה: המאבק על החירות של כל בני האדם באשר הם, זכויות הקהילה הלהט"בית, הפסקת דיכוי מיעוטים, לדעת ללמוד ולהכיל את האחר ואת השקפותיו השונות.

(צילום: דני מכליס)

(צילום: דני מכליס)

(צילום: דני מכליס)