שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מי מרוויח מהפקקים
    40 מיליארד שקל זרמו ב־2016 למדינה ממסים בענף הרכב, 286 אלף המכוניות שעלו לכביש גם שיפרו את מאזני היבואניות. האם לתחבורה הציבורית יש עדיין סיכוי לגמול אותנו מההתמכרות לרכב הפרטי?

    בשיתוף שפיר הנדסה

     

    במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" שפורסם לפני פסח, מנה העיתונאי רענן שקד את עשר המכות המודרניות. "מכת המכוניות", וליתר דיוק - שיא של 286 אלף מכוניות חדשות שעלו על כבישי ישראל ב־2016, קיבלה אצלו את המקום השני המכובד.

     

    "זה לא שיש לנו ברירה", הסביר שקד. "התחבורה הציבורית בישראל נכה, ההשקעה בתשתיות קטנה מדי ולא מסוגלת לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה, והעיקר: המדינה מתה על מכוניות פרטיות וצריכת דלק, לנוכח 40 מיליארד השקל בשנה שהמיסוי בענף מניב לה".

     

    אז מי באמת מרוויח מהפקקים? באופן אירוני, המרוויחה הגדולה ביותר מריבוי המכוניות הפרטיות על כבישי ארצנו היא לא אחרת ממדינת ישראל. ב־2016, לפי נתוני משרד האוצר, שילמנו כ־12.3 מיליארד שקל מס קנייה על המכוניות, כ־17.7 מיליארד שקל מס על הדלק, בין 5 ל־6 מיליארד שקל מס עבור אגרות הרישוי, וכ־5 מיליארד שקל נוספים כמס שמשלמים עובדים שמקבלים רכב צמוד ממקום עבודתם. סך הכל? יותר מ־40 מיליארד שקל בשנה, שהמדינה אינה ששה לוותר עליהם. עובדה: בתקציב הדו־שנתי של 2016־2017, בעמודת ההכנסות הצפויות מופיע סכום עתק - 80 מיליארד שקל - ממסי הרכב השונים.

     (צילום: יובל חן) (צילום: יובל חן)
    (צילום: יובל חן)
    "למדינה אין רצון או אינטרס לוותר על מחלבת הכספים הקבועה, שזורמת אליה מדי שנה מהמיסוי על הרכב הפרטי, הדלקים והביטוחים", מצהירה מיטל להבי, סגנית ראש עיריית ת"א ומחזיקת תיק התחבורה בעיר. "מצד אחד מדברים על תיעדוף התחבורה הציבורית, ומצד שני משרתים את האינטרסים של יבואני הרכב. צריך לקבל החלטה אחת, שאינה עולה שקל: לתת תמריץ על הגעה 'ירוקה' לעבודה בגובה ההטבה שמוענקת כיום על אחזקת רכב. כיום זה בדיוק להפך - אדם שמבקש לוותר על בעלות של רכב ולהגיע לעבודתו באמצעי תחבורה אלטרנטיבי מאבד הטבה בגובה של אלפי שקלים, וכך, למעשה, המדינה כופה עליו להחזיק ברכב פרטי".

     

    במכתבים שהעבירה להבי לאחרונה לממונה על השכר באוצר, ערן יעקב, וליו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, היא כתבה כי "מקומות עבודה רבים מצאו כי הדרך לתוספת מרכיב שכר שאינו פנסיוני היא תגמול בעבור אחזקת רכב, המהווה עבור העובד הטבה של אלפי שקלים בגין אחזקת רכב פרטי. בעיריית תל־אביב יש כ־5,000 עובדים שזכאים להחזר עבור אחזקת רכב, וההוצאה השנתית על כך היא כ־111 מיליון שקל. בנוסף, העירייה מממנת שכירת שטחי חנייה בעלות שנתית של כ־7 מיליון שקל".

     

    להבי, מתברר, התפרצה לדלת פתוחה: כבר ב־2014 פנה דוד לפלר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דאז, לממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, באותו נושא. "בתאריך 25.8.13 אושרה בממשלה החלטה בנושא 'תוכנית לאומית למניעה ולצמצום זיהום אוויר בישראל', במסגרתה הוטל על שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והסתדרות העובדים החדשה, לבחון ולהמליץ על שיטת תגמול חלופית ושוות ערך להטבות על אחזקת רכב שניתנות לעובדים הזכאים לכך, גם ללא הוכחת בעלות על כלי הרכב. בהחלטה נאמר שההמלצות יכללו אמצעים ליישום, ויוגשו עד 31.12.2014", כתב לפלר. אלא שכמעט שנתיים וחצי חלפו מאז – וההטבה בעינה עומדת.

     

    חגיגת היבואניות

    המדינה היא אמנם המרוויחה העיקרית, אבל בהחלט לא היחידה. גם רווחי 16 יבואניות הרכב בישראל גדלים. בכמה מדובר? בשנים 2013־2015 רשמה כל אחת מארבע יבואניות הרכב הגדולות החברות באיגוד יבואני הרכב רווח של כמיליארד שקל. יקי אנוך, נשיא האיגוד, לא מתנצל. "זה ענף רווחי. יבוא רכב הוא ענף כלכלי שהאינטרס שלו הוא להרוויח", הוא מודה, "אבל הרווח שלנו קיים בזכות העובדה שיש ביקוש למכוניות פרטיות. הביקוש לא נולד כדי להעשיר את המדינה או את יבואני הרכב. הוא נולד כדי לענות על צורך. ברגע שהשירות החלופי הקיים, כמו תחבורה ציבורית, לא עונה על הצרכים מבחינת יעילות או לוחות זמנים, כנראה שבראיית המשתמש הפתרון הנכון ביותר הוא לרכוש רכב".

     (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    (צילום: מוטי קמחי)

    לדברי אנוך, המצב יכול להיות גרוע בהרבה: "בעולם המערבי, 5% מהאוכלוסייה רוכשת מדי שנה מכונית חדשה. אנחנו עוד לא שם. הסיבה היא המסים הגבוהים על המכוניות בארץ. אם בישראל נדרשות בממוצע עשר משכורות לרכישת מכונית חדשה, בעולם מדובר על ארבע או חמש משכורות בלבד. אפשר להניח שלנוכח מצב התחבורה הציבורית בישראל, אם היו מורידים את המס על המכוניות המדינה הייתה אולי מרוויחה פחות, אבל הציבור היה רוכש הרבה יותר. הרווח של המדינה מהמסים בעצם בולם את עלייתן של מכוניות נוספות לכבישים".

     

    "לשוק הרכב בישראל יש השפעה רבה ועוצמה גדולה", מסביר חבר הכנסת (הרשימה המשותפת) דב חנין, שעומד בשנה וחצי האחרונות בראש ועדת המשנה לתחבורה ציבורית בכנסת. "יבואני רכב, סוחרי רכב, סוכני ביטוח, חברות הפרסום. לכולם יש אינטרס שמכירות הרכב רק יאמירו".

     

    "גם באוצר וגם במשרד התחבורה מבינים שהפתרון הוא תחבורה ציבורית, ושאם לא יהיה מעבר דרמטי ומהיר אליה, המצב יהיה מר".

     

    בשיתוף שפיר הנדסה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים