שתף קטע נבחר

מחלות חניכיים: למה הן מסוכנות - ואיך ניתן למנוע?

מחלות חניכיים נחשבות למחלות הכרוניות הנפוצות ביותר. למה הן מתפתחות, איך הן עלולות להשפיע על הבריאות הכללית ומה חשוב לעשות כדי למנוע

מחלות החניכיים הן מהמחלות הכרוניות הנפוצות ביותר. על פי מחקרים שהתפרסמו על ידי ארגון הבריאות העולמי WHO כ-80% מהאוכלוסייה סובלים מרמה זו או אחרת של מחלת חניכיים. אין ספק שאין זו גזרה משמיים ואבחנה מקדימה וטיפול מניעתי יכולים בהחלט לשנות את רוע הגזרה.

 

חניכיים הם שם כולל למנגנון האחיזה של השיניים בעצם הלסת, ומכאן תפקידם - להגן ולשמור על מקומן של השיניים בתוך הפה.

 

אי שמירה על היגיינה (גהות הפה) גוררת עששת בשיניים ודלקות בחניכיים שעלולות לגרום לנסיגת חניכיים, לכאבים ורגישות לקור בעיקר אך גם למתוק, לנפיחות ומוקדי זיהום ולבסוף לפגיעה כזו באחיזת השיניים בפה שתביא לאובדן תאחיזה בעצם הלסת ולצורך בעקירתן.

 

קראו עוד בערוץ בריאות השן

 

לחניכיים שלנו תפקיד נוסף. גופנו מכוסה ברקמות הגנה כמו עור, ציפורניים וכדומה. המקום היחיד שבו רקמת ההגנה אינה אטומה לחלוטין הוא בחיבור בין השיניים והחניכיים.

 

דרך החיבור הזה, עלולים לחדור חיידקים ומזהמים היכולים לא רק לפגוע במנגנון האחיזה של השיניים אלא אף יחדרו למחזור הדם ועלולים לפגוע בגוף כולו.

 

מחקרים מצאו כי יש קשר בין מחלת חניכיים לבין חוסר איזון בסכרת, מחלות לב, ואף שיטיון (דמנציה). השמירה על חניכיים בריאים, חשובה כדי לשמור הן על משנן תקין וראוי, והן על בריאותו של הגוף בכלל.

 

ההשפעה של מחלות חניכיים על בעיות לב (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
ההשפעה של מחלות חניכיים על בעיות לב(צילום: shutterstock)

 

כיצד מתפתחת מחלת חניכיים?

מראה חניכיים בריאים הינו כאשר החניכיים "מנוקדים" כקליפת תפוז וצבעם ורוד. חניכיים חולים הינם חניכיים אדומים, נפוחים בוהקים ונוטים לדמם בקלות בכל מגע ובפרט בעת הברשת השיניים ואפילו בעת אכילת מזון כגון תפוח עץ.

 

גהות פה לקויה תגרום לשקיעה של אבנית סביב השיניים בעיקר באזור פתח בלוטות הרוק. האבנית השוקעת משמשת מצע נוח לחיידקים וטוקסינים (רעלנים) אשר מתיישבים בתוכה וגורמים גירוי ודלקת באזורים אלה.

 

אין בהכרח מדובר באותם החיידקים הגורמים לעששת – בדלקת החניכיים פועלים חיידקים רבים אחרים. אם כך, מחלת חניכיים היא מחלה חיידקית כרונית שמושפעת גם מהתנהגויות של המטופל כמו מחד רמת השמירה על גהות הפה ומאידך גיסה צחצוח אגרסיבי ו /או הידוק וחריקת שיניים וכדומה.

 

עם הזמן, מתרחשים יותר מקרים של דלקת והתקפות חיידקיות, ובשילוב עם התנהגויות לא רצויות שאנו מסגלים לעצמנו, גורמים לכך שרוב האנשים מגיעים לרמה מסויימת של נסיגת חניכיים ו/או פגיעה באחיזת שיניים בסביבות גיל ה-50 .

 

התחושה הראשונה היא נפיחות, חניכיים אדומים ונפוחים ודימום בעת אכילה או צחצוח. כאב מתרחש לעתים נדירות ורק במצבים חריפים, בשל היעדר הכאב לעיתים רבות הציבור נוטה להתעכב בפנייה לטיפול במחלה.

 

כשהמצב מחמיר עלולים החניכיים לסגת ולחשוף את השן בחלקים שבהם היא לא אמורה להיחשף: באזור צוואר השן. החשיפה גוררת רגישות לחום, קור למגע ולמזונות מסוימים. אם המצב מחמיר, ייגרמו כאבים ובמקרים קיצוניים עלולה הנסיגה לגרום לכך שהשיניים יאבדו מהאחיזה שלהן, יתנדנדו ואף ינשרו.

 

אובדן שיניים עלול להביא לשיבוש בצורת קשת השיניים ותזוזה של שיניים. במקרים קיצוניים בהם יש לשקול השתלות שיניים, עלולה הדלקת להביא לכך שלא יהיה די עצם עליה ניתן להרכיב את השתלים. מה גם שבנוכחות דלקת חניכיים פעילה ביצוע שתלים כרוך בסיכוי מוגבר לכשל השתל.

 

קיימים מקרים בהם נסוג החיבור בין העצם והחניכיים לבין השיניים, יחד עם זאת החלק העליון (הרקמה הרכה) נותר במקומו, דבר שיוצר כיס עמוק בין החניכיים והשיניים, מפריע לצחצוח, מונע סילוק החיידקים מעומק הכיס וגורם להתפתחות הדלקת. הטיפול מקרים אלו נעשה באמצעות ניקוי אצל שיננית או הרופא להפחתת הדלקת וצמצום עומק הכיס, לעיתים נדרשת אף אנטיביוטיקה או ניתוח להסרת עודף הרקמה ולהקטנת הכיסים.

 

הקשר בין מחלת חניכיים למחלות אחרות

מחקרים הוכיחו כי דלקת חניכיים לא רק גורמת נזק למשנן אלא בנוסף עלולה לגרום לכניסת חיידקים לגוף, לפגוע בחולים במחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלת כליות וכדומה, להביא ללידה מוקדמת ולמשקל ולד נמוך, לגרום נזקים ללב ולפגוע במערכת החיסון של הגוף. חניכיים בריאים משמשים "שומר הסף" ואינם מאפשרים לחיידקים או לתוצריהם להיכנס לגוף.

 

למי יש נטייה לדלקות חניכיים?

מי שיקפידו הקפדה יתרה על גהות הפה יסבלו פחות מנטייה לדלקות חניכיים – זה לא תמיד נכון. אך יש מעטים שגם שמירה בינונית על היגיינה תפתור אותם מדלקות לטווח רחוק.

 

הסיבה נובעת בעיקר מגנטיקה המשפיעה על יכולת הגוף להתגוננות בפני החיידקים ומהרכב הרוק – אנשים בעלי רוק בסיסי נוטים יותר לפתח אבנית השן ודלקות חניכיים. לעומת זאת, בעלי רוק חומצי, יסבלו פחות מהיווצרות מהירה של אבנית השן אבל הם עלולים לפתח בקלות יתרה את מחלת העששת ו"חורים" בשיניים.

 

מניעה וטיפול בדלקת חניכיים

אבחון: החניכיים מדממים בזמן צחצוח או אכילה? זה סימן שהם מודלקים. גם כאב או תחושה של מקום בצקתי ונפוח בתוך הפה מעידה על דלקת. זה הזמן לגשת לרופא השיניים ולא להתעלם מהעניין, כדי לא להחמיר את המצב.

 

כמו כן, נסיגה של החניכיים וחשיפת צוואר השן לחלל הפה גם אם היא מקומית בשיניים מסוימות וגם אם היא מפושטת מחייבת הגעה מהירה לרופא השיניים לצורך אבחנה והמלצות לטיפול.

 

ביקור אצל רופא השיניים / שיננית: בהתאם לאותה גנטיקה שהוזכרה קודם לכן, יש מי שהרופא ימליץ להם להגיע לניקוי שיניים ולביקורת מדי שלושה חודשים ויש מי שמתבקשים להגיע מדי חצי שנה.

 

הקפידו על ביקורים אלה, ותוכלו לעזור במקרה של דלקת ראשונית ועוד טרם התקבע נזק ארוך טווח. אגב, אם הדלקת ממש בתחילת דרכה, הבשורה הטובה היא שאפשר להחזיר את המצב לקדמותו ולהבריא את החניכיים ולשמור על תאחיזת השיניים.

 

צחצוח: הכי חשוב לשמור על שגרת היגיינה יום יומית, לצחצח שיניים לאחר כל ארוחה, ואם זה בלתי אפשרי – הקפידו על שימוש באביזרים וצחצוח פעמיים ביום, בוקר וערב, כדי להסיר את רובד החיידקים ולסלק את האבנית. בבוקר לאחר ארוחת הבוקר ובערב בתום כל הארוחות "והנשנושים" ולפני השינה.

 

צחצוח נגד בעיות חניכיים. עניין של טקטיקה (צילום: shuttetstock) (צילום: shuttetstock)
צחצוח נגד בעיות חניכיים. עניין של טקטיקה(צילום: shuttetstock)

 

טכניקת הצחצוח: אל תפעילו כוח בצחצוח, אלא תשקיעו בטכניקת הצחצוח. הפעלת כוח רב תפצע את החניכיים ותגרור שחיקה ונסיגה שלהם. צחצחו את "קו התפר" בין השיניים והחניכיים, הן מהצד החיצוני והן מהצד הפנימי של השיניים, סמוך ללשון, לא לשכוח גם את משטחי הלעיסה כדי למנוע עששת.

 

עברו בעדינות עם המברשת גם על החניכיים ונקו אותם. חשוב להימנע מצחצוח לינארי שיפגע במתאר החניכיים: יש לצחצח במעגלים או בתנועות קטנות בזווית של 45° לציר השן ולמתאר השיניים ולסיים במשיכה אנכית מצוואר השן ללהב או לשטח הלעיסה.

 

מברשת השיניים: יש להשתמש במברשת רכה, עם ראש לא גדול מדי – כזה שיגיע לכל פינה, בעיקר לאזור הטוחנות, מאחור. בהחלט מומלצות המברשות החשמליות המשוכללות שמגיעות טוב ויסודי יותר לאזורים פנימיים בשן ודורשות פחות מיומנות מצד המצחצח. יש מקום להדגיש כי מברשת השיניים אינה לעולם ועד וברגע שסיבי המברשת מתבדרים, בדרך כלל לאחר כחודשיים שלושה, יש מקום להחלפת המברשת.

 

קחו את הזמן: יש לצחצח את השיניים במשך 2 דקות לפחות פעמיים ביום, חצי דקה בכל רבע פה. צחצוח בזמן קצר מזה לא יספיק כדי לנקות את כל השיניים כהלכה.

 

חוט דנטלי: החוט הדנטלי נועד להסיר שיירי מזון שנתקעו בין השיניים. אל תוותרו על שימוש בחוט לפחות פעם ביום, אחרת האפקטיביות של הצחצוח תרד. אגב, אם נוח לכם יותר להשתמש בקיסמים או בעזרים אחרים – לכו על זה, אך היעזרו בעצה והדרכה של השיננית או הרופא.

 

טיפול בדלקת חניכיים: רופא השיניים יסלק את האבנית או יפנה לטיפול שיננות והדרכה ספציפית, ימליץ על טיפול בשטיפות פה או בעת הצורך באנטיביוטיקה ייחודית לחניכיים. במקרים חמורים יותר תיזקקו לניתוחי חניכיים כדי לנסות ולשמר את המצב.  

 

 הכותב הוא מומחה לרפואת שיניים ציבורית, רופא ראשי בכללית סמייל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
למנוע מחלות חניכיים
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים