שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קבוצת רכישה: כך תוודאו שקיפות בין המארגן לחברים
    תחומי אחריות נרחבים, תלות וסיכויי הצלחה - כתפיו של מארגן קבוצות הרכישה נושאות ברוב הנטל בתהליך. אך כדי ששאר החברים יהיו בטוחים שהמארגן משתף אותם בכל הפרטים והמידע, עליהם להכיר שלושה תנאים עיקריים המרכיבים את חוק השליחות. מדריך

    מארגן קבוצות הרכישה הוא הדמות הדומיננטית ביותר בחייה של קבוצת רכישה. תחומי אחריותו נרחבים, חברי הקבוצה תלויים בו ולהצלחתו או אי הצלחתו יש השפעה ישירה על הקבוצה. לפיכך, כל החברים חייבים להכיר היטב את הקריטריונים ההופכים מארגן רגיל ל"שלוח" על פי הגדרה משפטית, שגם הופכת אותו מחויב עבורה בשורת נושאים.

     

    כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן

     

    המתארגנים בקבוצות רכישה מכירים מקרוב את השלבים ההתחלתיים בהם מתבצעת התקשרות עם אדם המוגדר כמארגן הקבוצה. אחד החוקים הרלוונטיים, הוא חוק השליחות, שבחסותו ניתן לייצר מערכת יחסים מחייבת, והוא כולל שלושה תנאים מרכזיים: הקניית ייפוי כוח למארגן הקבוצה, עשיית פעולה בשמו או במקומו של המארגן (תנאי שנועד לגלם את עקרון הייצוג, לפיו המארגן אינו פועל עבור עצמו) והתנאי השלישי, ביצוע פעולה על ידי המארגן תהיה "פעולה משפטית", שבכוחה להביא לשינוי מצבו המשפטי. 

     

    אם זאת, חברי קבוצות הרכישה לא תמיד מכירים את אותם תנאים, ובלעדיהם, עומדת הקבוצה מול מארגן שלא מחויב מבחינה משפטית לענות על דרישותיהם. כאשר מתקיימים יחסי שליחות, על המארגן לגלות לקבוצתו את כלל המידע והמסמכים הקשורים לעניין השליחות. אבל מה קורה כאשר ההתקשרות עם המארגן אינה עונה על שלושת התנאים?

     

    עו"ד אלעד שרעבי ()
    עו"ד אלעד שרעבי

    בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי, התעוררה שאלה האם לקבוצת רכישה זכות לקבלת מידע ומסמכים מאת מארגן הקבוצה שנשכר מטעמה. התשובה לשאלה מייצרת עבור קבוצת הרכישה משוואה שונה מזו שאולי מקובל היה לחשוב. במקרה הנדון התקשרו מספר חברים בקבוצת רכישה בהסכם שיתוף לרכישת קרקע בפתח תקווה במטרה להקים בניין בו יוקצו לחברי הקבוצה יחידות דיור.

     

    חברי הקבוצה התקשרו עם מספר גורמים מקצועיים, ביניהם חברה פרטית, שנבחרה לשמש כ"מארגנת" הקבוצה. בין הצדדים נחתם כתב הזמנה, בו מפורט כי הקבוצה מזמינה מהמארגנת שירותי אדמיניסטרציה וניהול, ובנוסף פיקוח הנדסי. הצדדים הסכימו כי על המארגנת לערוך דו"חות ולדווח לנציגות הקבוצה על התקדמות הביצוע, מסגרת התקציב וכדומה.

     

    בסיפור שלנו, גם המארגנת רכשה דירות בבניין, כך שבנוסף לתפקידה כמארגנת, היא עצמה הייתה לחלק מקבוצת הרכישה. כאשר פנו חברי קבוצה למארגנת בבקשה למתן הבהרות הנוגעות לשכר טרחתה ולהנחות שונות שהעניקה לחלק מן הרוכשים, הם לא נענו ולאחר מכן הגישו תביעה נגדה.

     

    חברי הקבוצה טענו כי המארגנת נשלחה בשמם לנהל את הפרויקט ומהווה כשליחה מטעמם בהתאם לחוק השליחות, ולכן הם זכאים לקבל מידע ומסמכים. כמו כן, ציינו כי קיימים יחסים חוזיים בינם לבין המארגנת, והסתרת מסמכים ומידע בקשר להסכמה החוזית מהווה חוסר תום לב מצד המארגנת. לדבריהם, כתב ההזמנה שנחתם לא מצמצם את חובת הגילוי, אלא מוסיף חובות דיווח. חובות גילוי בקבוצות רכישה, טענו, מהווה אינטרס ציבורי חשוב.

     

    מנגד, המארגנת טענה כי לא מתקיימים יחסי שליחות בינה לבין הקבוצה ולא נעשתה כל פעולה משפטית על ידה בשם הקבוצה. היא ציינה כי כתב ההזמנה אינו תומך בקיומה של שליחות וסמכויות שכאלה הוקנו לגורמים אחרים, דוגמת עורך הדין של הקבוצה.

     

    בית המשפט החליט כי כתב ההזמנה עליו חתמו חברי הקבוצה הסדיר את סוגיית היקף הגילוי הדרוש, וכי הקבוצה הזמינה מהמארגנת שירותי פיקוח הנדסי וניהול אדמיניסטרטיבי. משכך, החברה אינה מחויבת לספק לחברי הקבוצה את המידע שביקשו שהיה בהיקף גדול יותר מהמופיע בכתב ההזמנה.

     

    בנוסף, ציין השופט כי גם אם ניתן היה להכיר בחברה כשליחה של חברי הקבוצה - היקף הגילוי הנדרש הוא זה המופיע בכתב ההזמנה, וחובת תום הלב אינה כוללת גילוי מידע כנדרש אם הוא חורג מכתב ההזמנה.

     

    לפיכך, קבוצת רכישה המעוניינת במארגן שיחולו עליו החובות המשפטיות על פי דין, צריכה בראש ובראשונה לעגן את רצונותיה בהסכם כתוב ומפורש, ולוודא כי התנאים על פי חוק השליחות, אכן מתקיימים.

     

    הכותב, עו״ד אלעד שרעבי, ממשרד עורכי דין גינדי-כספי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים