שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "מר דקוטה" הלך לעולמו בגיל 91
    יהודה ארבל, מוותיקי הטייסים בחיל האוויר ומי שזכור כ"מר דקוטה", הלך אמש לעולמו. את שירותו הצבאי החל ב-1945 בפלמ"ח ולאחר מכן הצטרף למחלקת הטיס של הארגון ושירת יותר מ-45 שנה בצה"ל. הלווייתו תתקיים מחר

    "הדקוטה היא חלק מהגוף שלי". יהודה ארבל נפרד מהמטוס הוותיק ב-2001 (צילום: אייל פישר) (צילום: אייל פישר)
    "הדקוטה היא חלק מהגוף שלי". יהודה ארבל נפרד מהמטוס הוותיק ב-2001(צילום: אייל פישר)

    סא"ל יהודה ("פופקו") ארבל, חבר מחלקת הטייס של "הפלמ"ח" ומוותיקי חיל האוויר הישראלי, הלך אמש (ו') לעולמו והוא בן 91. כמי שהטיס במשך יותר מ-50 שנה את מטוס הדקוטה ופיקד על טייסת התובלה 103, זכה ארבל בפי עמיתיו לכינוי "מר דקוטה".

     

    "יהודה היה איש מדהים", ספדה לו אלמנתו יונה בשיחה עם ynet. הלווייתו תתקיים מחר בשעה 13:00 בקיבוץ עינת.

     

    את שירותו הצבאי החל ארבל בפלמ"ח בשנת 1945, ולאחר מכן הצטרף למחלקת הטיס של הארגון שהיווה את הבסיס לחיל האוויר הישראלי. במשך יותר מ-45 שנים שירת ארבל במערך התובלה של חיל האוויר.

    מוותיקי טייסי חיל האוויר. יהודה ארבל בתקופת שירותי הצבאי (באדיבות המשפחה) (באדיבות המשפחה)
    מוותיקי טייסי חיל האוויר. יהודה ארבל בתקופת שירותי הצבאי(באדיבות המשפחה)

    יהודה ארבל בצעירותו על כנף מטוס אימון מדגם הרווארד (באדיבות המשפחה) (באדיבות המשפחה)
    יהודה ארבל בצעירותו על כנף מטוס אימון מדגם הרווארד(באדיבות המשפחה)

    "היה איש מדהים". יהודה ארבל ורעייתו יונה (באדיבות המשפחה) (באדיבות המשפחה)
    "היה איש מדהים". יהודה ארבל ורעייתו יונה(באדיבות המשפחה)
     
    לאחר ששירת כראש ענף מבצעים במטה חיל האוויר מונה ארבל למפקד טייסת 103 ("הפילים") ולאחר שסיים את תפקידו יצא לשליחות בארצות הברית. בעקבות משבר אמון שפרץ בפיקוד הטייסת בימים שלאחר מבצע קדש, הוחזר ארבל לתפקידו כמפקד הטייסת בפעם השנייה, ושירת בחיל שנים רבות עד שערך את טיסתו האחרונה בשנת 1991.

     

    ארבל שירת רוב שנותיו על מטוס התובלה הדו-מנועי דקוטה (C-47) ובשל כך זכה בחיל לתואר "מר דקוטה". לאחר שהוחלט להוציא את המטוס הוותיק משירות פעיל הוזמן ארבל להשתתף במטס הפרידה מהמטוס הוותיק, שנערך בשנת 2001.

     

    "הדקוטה השתתפה בכל מלחמות ישראל, בקשת משימות רחבה, ומעולם לא איכזבה", אמר ארבל בראיון לביטאון חיל האוויר. "עצוב לי שנפרדים ממנה, היא חלק מהגוף שלי. עד גיל 65 טסתי במסגרת המילואים, ואם הייתי יודע שיש לה רק עוד עשר שנים הייתי נלחם להמשיך לטוס עליה עד יומה האחרון".

    יהודה ארבל במרכז התמונה, בראשית דרכו כטייס (באדיבות המשפחה) (באדיבות המשפחה)
    יהודה ארבל במרכז התמונה, בראשית דרכו כטייס(באדיבות המשפחה)

     (באדיבות המשפחה) (באדיבות המשפחה)
    (באדיבות המשפחה)

    "מעולם לא איכזבה". הדקוטה (צילום: חיל האוויר) (צילום: חיל האוויר)
    "מעולם לא איכזבה". הדקוטה(צילום: חיל האוויר)

    יונה, אלמנתו של ארבל, ספרה כי את שם נעוריו "פופקו" נאלץ ארבל לשנות בהוראת בן גוריון. "בשנת 1953 היתה רעידת אדמה נוראית בטורקיה ובן גוריון הזמין את יהודה שהיה אז מפקד טייסת תובלה להוציא טיסת סיוע לטורקיה", היא משחזרת.

     

    "הוא אמר שחשוב שנגיש סיוע לעם הטורקי וחשוב שנסייע גם לשכנים שלנו המוסלמים. לפני שהוא יצא, בן גוריון אמר לו שהוא לא יכול לצאת עם שם כזה, 'פופקו', לטורקיה. הם הסתכלו על המפה שהייתה תלויה בחדר, ובן גוריון הצביע על הר ארבל ואמר לו 'השם שלך יהיה ארבל', ומאז אנחנו ארבל".

     

    בתו של ארבל, תמי, אמרה כי "אבא היה איש מדהים. היה איש של כולם, לא רק של הטייסים. הוא היה אנושי, מכונאים העריצו והעריכו אותו, הוא היה איש נעים וחברי במשך כל ימי חייו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים