שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    תקווה לחולי צליאק: תרופות חדשות בדרך לאישור

    אלפי ישראלים סובלים מצליאק, מחלה הנגרמת בשל רגישות לחלבון גלוטן, וגורמת למגוון תופעות לוואי הכוללות בעיות עיכול, אנמיה, בעיות גדילה, הפרעות בבלוטת התריס, ואפילו הפרעות קשב וריכוז ודיכאון. תרופות חדשות בפיתוח מתקדם מבטיחות להקל על חייהם של חולי צליאק

    האם מחלת הצליאק בדרך לריפוי? סדרת תרופות חדשות בפיתוח מתקדם, הניתנות בעירוי או בזריקה, אולי לא יביאו להחלמה מלאה מהמחלה שתוקפת אלפי ישראלים, אבל ניסויים הראו שהן מצליחות להקל על התסמינים, ולעתים גם למנוע אותם לחלוטין בעקבות החשיפה לגלוטן.

     

    לרגל חודש המודעות למחלה, הנה כל מה שלא ידעתם על מחלת הצליאק הגורמת למגוון תסמינים, ועל התרופות החדשות שבדרך.

     

    היא מכונה "מחלת אלף הפנים", בשל מגוון הסימפטומים הרחב כל כך להם גורמת המחלה. מתסמינים שונים במערכת העיכול, דרך בעיות נשימה, הפרעות התפתחות, ליקויים הורמונליים ועד סרטן.

     

    אי אפשר לרפא את המחלה, אך אפשר בהחלט למנוע את התפרצותה ואת הסיכונים הנלווים לה, באמצעות אבחון פשוט בקופת החולים ובשמירה על תזונה נכונה.

     

    קראו עוד:

    בשורה לחולי צליאק: מכשיר חדש שמאתר גלוטן במזון - באופן מיידי

    נטול גלוטן: המדריך המלא לחיים עם צליאק

    כך תדעו: האם אתם רגישים לגלוטן?

     

    בישראל יש כ-20 אלף חולי צליאק (בעברית: כרסת), אבל על פי ההערכות, עשרות אלפים נוספים לוקים במחלה ולא יודעים על כך, פשוט מפני שהם לא סובלים מתסמיני המחלה. האמונה הרווחת גורסת שצליאק היא מחלת ילדות שעשויה גם לחלוף, אך בשנים האחרונות התברר שהמחלה עשויה לפרוץ בכל גיל, כולל בקרב קשישים, והיא לא חולפת. כלומר, נכון להיום מדובר במחלה כרונית, לכל החיים.

     

    צליאק היא מחלה שעוברת בתורשה, ואנשים שבמשפחתם יש חולי צליאק מצויים בסיכון מוגבר ללקות בה. היא לא שכיחה במידה זהה בכל העולם: בישראל, באירלנד ובשבדיה שכיחות המחלה גבוהה יחסית, בעוד שביפן, בסין ובקרב מי שמוצאו מאפריקה שכיחותה נמוכה.

     

    הגורם הראשוני להתפרצות הצליאק הוא חלבון הגלוטן הנמצא בדגנים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הגורם הראשוני להתפרצות הצליאק הוא חלבון הגלוטן הנמצא בדגנים(צילום: shutterstock)

     

    הבעיה: רגישות לחלבון החיטה

    הגורם הראשוני להתפרצות צליאק הוא החלבון גלוטן, שמצוי במרכיבי חיטה ודגנים. מקורו של השם גלוטן בשפה היוונית, ופירושו דבק. ואכן, לחלבון הזה יש תכונות אלסטיות ודבקיות, שבזכותן הפך הגלוטן למרכיב חשוב באפייה.

     

    אצל חולי צליאק קיימת אי סבילות גנטית לגלוטן. חשיפה למרכיב הרעיל של הגלוטן, ששמו גליאדין, יוצרת חיבור בין הגליאדין לבין אנזים שמצוי אצל כולנו ושמו גלוטאמינז רקמתי. השילוב של הגליאדין והאנזים גלוטאמינז רקמתי יוצר תגובה דלקתית בגוף ומעורר את מערכת החיסון לפעול נגד המעי הדק. תוצאת התהליך הדלקתי היא שלל סימפטומים, שהעניקו לצליאק את הכינוי 'מחלת אלף הפנים'.

     

    רוב החולים סובלים משלל סימפטומים, ביחד או לחוד: שלשולים או עצירות, כאבי בטן, בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, עייפות, דלדול שרירים, מצב רוח רע, אנמיה, חיוורון, הפרעה בתפקודי הכבד, בעיות בבלוטת התריס, קומה נמוכה, מחלות חוזרות בדרכי הנשימה, אוסטאופורוזיס, חוסר פוריות, אפטות חוזרות בפה ובעיות בציפוי האמייל של השיניים.

     

    רבים מהסימפטומים נובעים מספיגה לקויה של מזון דרך המעי המודלק. אחד הסימפטומים המרכזיים הוא אנמיה שנגרמת בשל חוסר ברזל או חומצה פולית. אבחון מאוחר של המחלה לא רק גורם לסבל ולפגיעה קשה באיכות החיים, אלא חושף את החולה לסיכון מוגבר ללקות בסוגי סרטן שונים, כמו לימפומה או אדנוקרצינומה, כמו כן קיים סיכון להפלות או ללידת עובר שסובל ממומים מולדים ולפגיעה בגדילה אצל ילדים שלקו בספיגה לקויה בשל צליאק פעיל.

     

    תסמיני המחלה השתנו אף הם בשנים האחרונות: היום נראית פחות התמונה הקלאסית של הילד עם הבטן התפוחה והשלשולים ויותר חולים שסובלים רק מאנמיה או מתלונות לא ספציפיות, שמאובחנות בטעות כ'מעי רגיז'. ידוע היום ש-17% מהמאובחנים כסובלים מ'תסמונת המעי הרגיז' הסתובבו שנים עם אבחנה מוטעית ובעצם היו מאז ומתמיד חולי צליאק.

     

     

    התרופות החדשות יקלו משמעותית על הסימפטומים של המחלה. ניתנות בזריקה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    התרופות החדשות יקלו משמעותית על הסימפטומים של המחלה. ניתנות בזריקה(צילום: shutterstock)

     

    התרופות החדשות בדרך

    פשוט מאוד לאבחן צליאק. האבחון כולל בדיקת דם סרולוגית, שבה מאותרת בדם נוכחות של ארבעה נוגדנים נגד המרכיב גליאדין. אבחון מוחלט דורש גם בדיקה פתולוגית של חלק מהמעי, תחת מיקרוסקופ, שמוכיחה שהשינויים ברירית המעי תואמים את מחלת הצליאק.

     

    הטיפול היחיד במחלה הוא מניעתי: הסרה של מזונות שכוללים גלוטן מהתפריט. עם ההתנזרות מהפריטים האלה, רובם מוצרי מאפה, מתחדשת רירית המעי, חל שיפור בספיגת המזון, והסימפטומים נעלמים.

     

    אבל יש גם תקווה בדרך: כמה תרופות חדשות הנמצאות בפיתוח מתקדם, מבטיחות להקל משמעותית על התהליכים הדלקתיים המתרחשים בעקבות החשיפה לגלוטן. התרופה הראשונה שעשויה לפרוץ היא IMN-202 שכבר נמצאת על מסלול אישור מהיר של מינהל המזון והתרופות האמריקני.

     

    התרופה כוללת אנזים עיכול רב עוצמה שמפרק את הגלוטן עוד לפני שמערכת החיסון של החולה מגיבה לו. ניסויים כבר הראו תוצאות מעודדות חלקיות, והתרופה נמצאת בדרך לניסוי שלב 3, השלב האחרון לפני אישורה. עם זאת, התרופה לא תאפשר לחולי הצליאק לצרוך כמויות בלתי מוגבלות של גלוטן. במקרה הטוב, היא תגן במקרים בהם אכל החולה מוצר שכלל גלוטן ולא ידע על כך.

     

    תרופה נוספת בשם AT-1001 נמצאת אף היא על מסלול אישור מהיר של ה-FDA. התרופה מצמצמת את הקשרים בין תאי מערכת העיכול, וכך מונעת דליפה של מרכיבי דלקת למעי, בעקבות החשיפה לגלוטן. התוצאה: פחות סימפטומים לחולים שנגסו מזון המכיל גלוטן מבלי שידעו על כך.

     

    תרופה נוספת הנמצאת כעת בניסויים ראשוניים באוסטרליה, ניו זילנד וארה"ב היא NexVax2. מדובר בסוג של חיסון היוצר סבילות של מערכת החיסון לגלוטן. כתוצאה מכך, מערכת החיסון לא יוצרת תגובה דלקתית בעקבות חשיפה של גלוטן, מה שיאפשר לחולים לצרוך כמויות מסויימות של גלוטן מבלי לסבול מתופעות הלוואי הקשות.

     

    התרופה האחרונה בשרשרת היא BL-7010 שנוסתה בשלב התחלתי בעכברים, אצלם היא הצליחה להיקשר לחלבון הגלוטן, המופרש בצואה ואינו יוצר תגובה דלקתית. לפני כשנה החל שלב ראשון של הניסויים הקליניים בבני אדם, שמטרתו לבחון את בטיחותה של התרופה ותופעות הלוואי שלה.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    רגישות לגלוטן. התרופות שיעכבו
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מומלצים