שתף קטע נבחר

.

11 האגדות של בני יהודה

ניצול השואה שפרץ דרך, מלך השערים שעזב רגע לפני האליפות ההיסטורית, זה שהוביל את הקבוצה לתואר ההוא והקשר שהתמסר עם מסי בארגנטינה. לא מעט שחקנים עזרו לשים את הקבוצה משכונת התקווה על המפה. אבינעם פורת ניגש לבחור את הרכב כל הזמנים של הזהובים

 

 

רק מעטים יודעים מדוע נציגתה הגאה של שכונת התקווה נקראת בני יהודה. מייסדיה הדתיים של הקבוצה הקימו ב-1936 את המועדון החדש בשבוע שבו נקראת פרשת ויגש, הנפתחת כך: "ויגש אליו יהודה". זהו מקור שם המועדון בן 81 השנים, שהפך לגיטימי בליגה הבכירה ואף זכה באליפות אחת ובשני גביעים.

 

 

במהלך השנים היו בקבוצה שחקנים מצוינים רבים. חלקם תוצרת בית, חלקם הגיעו מקבוצות אחרות ומאז שנת 1989 גם זרים הופיעו בבני יהודה. לא פלא שבחירת הרכב 11 הגדולים בכל הזמנים הייתה קשה, עם שמות מכובדים רבים שנאלצו להישאר מחוץ להרכב, אך אין הדבר מוריד מכבודם.

 

 

למשל - צדוק מגער, אמן השליטה בכדור בשנות ה-70 בנוסח כוכבי הכדורסל של הארלם גלובטרוטרס. שחקן שחוויה הייתה לצפות בו. כמוהו לא נכנסו להרכב שחקנים נהדרים כמו רמי לוי, גיא שרעבי, רוני לוי המאמן בהווה, חירארדו גונזלס החלוץ הארגנטיני בתקופת האליפות, הסקוררים חזי שירזי, אבינועם מליחי, זכי מזרחי (88 שערים) ואפילו חיים רביבו ויוסי אבוקסיס, שהיו להם תקופות יפות במועדון.

 

גם אלון מזרחי, שזכה פעמיים במלכות השערים בבני יהודה, לא נכנס להרכב מכיוון שאת רוב הקריירה עשה מחוץ לקבוצה. שחקנים המזוהים עם בני יהודה ומסמלים אותה, זכו לעדיפות. בסיס אוהדיה של הקבוצה היה ונשאר בשכונת התקווה, וגם אלה שהעתיקו את מגוריהם בבגרותם נשארו אוהדים בלב ובנפש של המועדון.

 

אלון מזרחי עם פדרו גלבאן. האווירון נשאר בחוץ (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
אלון מזרחי עם פדרו גלבאן. האווירון נשאר בחוץ(צילום: אורן אהרוני)

 

שוער

יעקב אסייג

גם אם וינסנט אניימה, עם 101 הופעות בנבחרת ניגריה, אליפויות בהפועל ומכבי ת"א, הוא השוער האיכותי בתולדות בני יהודה - כמעט מוסכם על הכל שיעקב אסייג הוא שוער המועדון בכל הזמנים. בעוד שאניימה שיחק בבני יהודה רק שלוש עונות, אסייג צבר 12 עונות, בהן האליפות היחידה ועליית הקבוצה מהלאומית לליגת העל. בקיצור, אמרת שוער בני יהודה, אמרת אסייג.

 

השוער שהוחתם כנער מנצרת עילית וזכה באליפות אישית נוספת במדי בית"ר ירושלים, עובד כבר שנים רבות כמאמן השוערים של בני יהודה, ובעתות צרה גם מאמן אותה כמחליף (כמו למשל עכשיו). באחת הפעמים הוא גם ניצח על מסע הישרדות בליגת העל. בבני יהודה שיחקו בין היתר שוערים מצטיינים כמרקו עבוד, גיבור שנות ה-50' וה-60', "בומה" ויינברג (בעונת הזכייה בגביע ב-1981) ושמואל מליקה ששיחק בנבחרת ישראל באולימפיאדת מקסיקו 1968.

 

אמרת שוער בני יהודה - אמרת אסייג (צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל) (צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל)
אמרת שוער בני יהודה - אמרת אסייג(צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל)

 

מגן ימני

דוד סלמן

לא רבים מבני הנוער של המילניום הזה יודעים כי בבני יהודה שיחק בחור בשם דוד סלמן, אבל אוהדי קבוצת השכונה זוכרים אותו היטב וזוכרים גם את השפעתו. סלמן החל כקשר טכני, אך בהמשך הוסב למגן ימני והיה דומיננטי במשך כמה עונות, כשהבולטת בהן עונת האליפות. המתחרה החזק שלו בהרכב כל הזמנים בתפקיד היה דורון רוזנטל, ששיחק בזכייה בגביע המדינה ב-1981.

 

האוהדים הוותיקים זוכרים את השפעתו. דוד סלמן (צילום: מוזיאון בני יהודה) (צילום: מוזיאון בני יהודה)
האוהדים הוותיקים זוכרים את השפעתו. דוד סלמן(צילום: מוזיאון בני יהודה)

 

בלם

יורם אורנשטיין

הופה, אורנשטיין? הרי הוא מוכר בעולם הספורט כמנכ"ל מרכז הפועל. אלא שבעברו היה בלם נפלא, מנהיג על המגרש בבני יהודה. מעטים הם העסקנים שמגיעים מזירת המשחק המרכזית על כר הדשא עם הצלחה נאה.

 

הוא עבר לבני יהודה ב-1976 מהפועל מרמורק שסיפקה אחר כך את ניר לוין להפועל פתח תקווה. אורנשטיין שימש כקפטן בני יהודה ובתפקיד הזה הניף את גביע המדינה ב-1971. הכינוי שלו בבני יהודה היה "אבא יורם".

 

יורם אורנשטיין. הניף את גביע המדינה ב-1971 (צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל) (צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל)
יורם אורנשטיין. הניף את גביע המדינה ב-1971(צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל)

 

בלם

שלמה קירט

גם הפרטנר של אורנשטיין בנבחרת כל הזמנים של בני יהודה הוא רחובותי. שלמה קירט, הבלם-מגן ושחקן הנשמה עם התלתלים שנחת בבני יהודה ב-1979, לאחר זכייה עם בית"ר ירושלים בגביע המדינה. בבני יהודה שיחק שנתיים ובאחת מהן, תחת המאמן שלמה שרף, צירף את התואר השני הפרטי - שוב גביע, אחרי הזכייה בגמר בפנדלים מול הפועל תל אביב. בני יהודה סיימה באותה שנה במקום השני בליגה, שלוש נקודות אחרי הפועל ת"א, כך שאותה עונה הייתה מהמוצלחות שידע המועדון.

 

קירט חזר לאחר מכן לבית"ר ירושלים של דוביד שוייצר שכבר הובילה במקום הראשון בהפרש 13 נקודות על מכבי חיפה, אך דווקא החיפאים הוכתרו בתום מהפך יוצא דופן כאלופים. הוא פרש מכדורגל בגיל 43 במדי קבוצתו המקורית, מכבי שעריים. רשם 24 הופעות בנבחרת ישראל. המתחרה העיקרי של אורנשטיין וקירט בעמדות הבלמים היה רואי חדד שהגיע לנבחרת.

 

שחקן נשמה עם תלתלים. שלמה קירט (צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל) (צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל)
שחקן נשמה עם תלתלים. שלמה קירט(צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל)

 

מגן שמאלי

משה עלו

מעטים יתווכחו על השאלה מי המגן השמאלי הטוב בכל הזמנים של בני יהודה. קיימת הסכמה כמעט כללית שזהו משה עלו, תוצרת המועדון שעלה לקבוצה הראשונה בגיל 17, שיחק בה 11 עונות והגיע לכל הנבחרות הייצוגיות, כולל 3 הופעות בנבחרת הלאומית. עלו גבה הקומה היה מגן טכני ואיכותי למדי שתמך בעקביות בהתקפה ובישל 21 פעמים במהלך 311 המשחקים שלו בבני יהודה.

 

קיים קונצנזוס לגביו. משה עלו (צילום: מוזיאון בני יהודה) (צילום: מוזיאון בני יהודה)
קיים קונצנזוס לגביו. משה עלו(צילום: מוזיאון בני יהודה)

משה עלו עם שלמה שרף (צילום: אילן גמבש) (צילום: אילן גמבש)
משה עלו עם שלמה שרף(צילום: אילן גמבש)

 

קשר

יעקב גרונדמן ז"ל

יענקל'ה, ניצול שואה שנאלץ לשהות בבור שלוש שנים בפולין, עלה ארצה עם משפחתו לשכונת התקווה ומילא תפקיד חשוב בצמתים שהניחו את הבסיס לבני יהודה המשודרגת. "הפולני של בני יהודה" היה חלק חשוב בעלייה הראשונה של בני יהודה לליגה הבכירה ב-1959 ובזכייה בגביע הראשון ב-1965. הוא היה קשר טכני איכותי מאוד ושיחק בנבחרת הלאומית שמונה פעמים. בבני יהודה הופיע 211 פעמים במסגרת הליגות, הבקיע 20 שערים במסגרת הליגה ופרש בגלל פציעה בגיל צעיר.

 

גרונדמן נחשב לאחד השחקנים הגדולים של בני יהודה ואולי הגדול מכולם. הוא הפך בגיל 27, בשיתוף עם יוסי מהלל, לאחד המאמנים הצעירים בתולדות הליגה כשהחל לאמן את בני יהודה. בקריירה שלו כמאמן זכה בשלוש אליפויות, בהן דאבל עם מכבי תל אביב. יענקל'ה, שבמקביל לקריירה כשחקן נהג בקו 25 בחברת דן, התמנה ב-1988 כמאמן הנבחרת הלאומית בצוותא עם יצחק שניאור והשניים זכו לכינוי "ש.ג.". ג., שהיה לא רק מאמן גדול אלא אדם נדיר ובעל חוש הומור יוצא דופן, נפטר בגיל 55.

 

יעקב גרונדמן. הניח את הבסיס לבני יהודה המשודרגת ()
יעקב גרונדמן. הניח את הבסיס לבני יהודה המשודרגת

 

קשר

משה סיני

סיני הוא השחקן הראשון בסדרת הכתבות על 11 אגדות המועדונים שנבחר להרכבים של שניים מהם, ובמקביל דילג על משוכת הפז"מ של שתי עונות לפחות באותה קבוצה. גם לאחר שנבחר ב-11 של הפועל תל אביב, אי אפשר למנוע את השפעתו על ההיסטוריה של בני יהודה: בעונתו היחידה בשכונה הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות האחת והיחידה עד היום.

 

ב-32 המשחקים שלו הוא כבש 14 שערים, בישל והנהיג. על אף שכדורגל הוא משחק של קבוצה ולא יחידים, סביר שבני יהודה הייתה מתקשה לזכות באליפות בלעדיו. סיני הביא את בני יהודה לחשוב בגדול, מה שלא עשתה קודם לכן. בהפועל זכה בשלוש אליפויות, בבני יהודה באליפות אחת - אבל הייתה זו השנה הגדולה ביותר בתולדות המועדון.

 

גרם לבני יהודה לחשוב בגדול. משה סיני (צילום: אברהם חסון) (צילום: אברהם חסון)
גרם לבני יהודה לחשוב בגדול. משה סיני(צילום: אברהם חסון)

 

קשר

יוסף מהלל

מהלל השלים את הצמד האולטימטיבי גרונדמן-מהלל בחוליית הקישור. האגדה (שיש בה הרבה מציאות) מספרת שלפני גמר הגביע ב-1968 מול הפועל פתח תקווה פנה קפטן בני יהודה יוסף מהלל לחברים: "כל חיי אני בבני יהודה, ואני רוצה שתעזרו לי להביא תואר לפני שאני עוזב. תילחמו כמוני עד הדקה האחרונה". השחקנים לחמו, ועוד איך לחמו, עד שמהלל הניף את הגביע בזכות ניצחון 0:1 (כובש השער היה שמואל נחמיאס).

 

כינו אותו "הארי בלפונטה" משום שהיה דומה לכוכב הקליפסו הג'מייקני. מהלל היה קשר קדמי בעמדה שהייתה מעט מתחת לחלוצים. בהמשך הוא אף קיבל את הקבוצה לאימון, יחד עם גרונדמן כמובן. רשם שש הופעות בנבחרת ישראל.

 

יוסף מהלל. כונה "הארי בלפונטה" (צילום: מוזיאון בני יהודה) (צילום: מוזיאון בני יהודה)
יוסף מהלל. כונה "הארי בלפונטה"(צילום: מוזיאון בני יהודה)

 

קשר

פדרו גלבאן

בערך הוויקפדיה על פדרו גלבאן נכתב כי בישל את שערו הראשון של לאו מסי בנבחרות ארגטינה. כבוד אדיר, אבל לא בזכות המסירה ההיא נבחר לנבחרת כל הזמנים של בני יהודה, אלא הודות להיותו מלך השערים בין השחקנים הזרים בליגת העל עם 86 כיבושים. הספק עצום לבחור בעל הבעיטה הנקייה והמדויקת. אהוב האוהדים, שהחזירו אותה העונה מאשקלון, למרות שראשי המועדון התלבטו. הגיש השבוע בקשה לקבלת אזרחות ישראלית בטענה שישראל היא ביתו.

 

גלבאן. בישל פעם את שערו הראשון של מסי בנבחרת ארגנטינה הצעירה (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
גלבאן. בישל פעם את שערו הראשון של מסי בנבחרת ארגנטינה הצעירה(צילום: עוז מועלם)

 

חלוץ

אהוד בן טובים

בזיכרונם של רבים צרובות המחאות של אוהדי בני יהודה שטרפדו את העברת אהוד בן טובים לבית"ר ירושלים. גם אם יש ויכוח מי היה הטוב בשחקני בני יהודה, ברור שבן טובים הוא אחד המועמדים. הוא מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 91 בליגה הבכירה ב-350 משחקים ו-166 בכלל, כולל בעונת הזכייה בגביע המדינה ב-1981.

 

העובדה שנפרד מהקבוצה על רקע תנאי שכר מתגמדת לעומת חלקו בנוכחותו ברחבה (גובהו והתמצאותו) וחלקו בתולדות בני יהודה. מדהים איזה חוסר מזל: דווקא בעונה שבה החלוץ הגדול (תרתי משמע) עזב להפועל ראשון לציון - בני יהודה זכתה באליפות היחידה. זה לא הוריד גרם אחד מהאהדה הגדולה כלפיו, גם לא כלפי הדימוי שלו כסמל במועדון.

 

חלוץ עם התמצאות גדולה ברחבה. אהוד בן טובים (צילום: אליצור ראובני) (צילום: אליצור ראובני)
חלוץ עם התמצאות גדולה ברחבה. אהוד בן טובים(צילום: אליצור ראובני)

 

חלוץ

ניקולאי קודריצקי ז"ל

הקפטן הזר הראשון של בני יהודה, כבר בשנה השנייה שלו במועדון, נתן שלוש נהדרות שבמהלכן כבש לא פחות מ-51 שערים. החלוץ הזריז, שהספיק להיות שותף לזכיית דנייפרופטרובסק באליפות ברית המועצות ושיחק במדי נבחרת חבר העמים (ברית המועצות אחרי הפירוק), כונה על ידי האוהדים "הצאר ניקולאי".

 

אלא שהכול נקטע באמצע העונה השלישית בתאונת דרכים קטלנית, בשובו ממסיבה בחיפה עם נבחרת אוקראינה ששיחקה בארץ. 10,000 האוהדים שעברו ליד ארונו באצטדיון בשכונת התקווה מהווים עדות למעמד שרכש בזכות יכולתו והתאקלמותו.

 

הקריירה נקטעה באמצע. ניקולאי קודריצקי (מוזיאון בני יהודה) (מוזיאון בני יהודה)
הקריירה נקטעה באמצע. ניקולאי קודריצקי(מוזיאון בני יהודה)

 

שחקן כל הזמנים

יעקב גרונדמן ואהוד בן טובים

התבלטנו בין שני שחקנים שהיו מוסד עבור אוהדי בני יהודה: אחד שהגיע רחוק בכדורגל הישראלי, ואחד שהלהיב במשך שנים רבות. במילים אחרות, יעקב גרונדמן ז"ל ואהוד בן טובים.

 

גרונדמן, "הפולני" של השכונה, שחקן איכותי מאוד, תרם להפיכתה של בני יהודה מקבוצה נלהבת לקבוצה טכנית שלפרקים תענוג היה לצפות בה. הוא נאלץ לפרוש בגיל 27 בגלל פציעה ולימים התמנה למאמן נבחרת ישראל יחד עם יצחק שניאור. בן טובים, הנחשב לאדם צנוע מחוץ למגרש ואהוב האוהדים, היה אימת הגנות היריב ושיחק באופן רצוף 21 שנים (!).

 

בן טובים. החמיץ את האליפות היחידה של הקבוצה בגלל המעבר לראשל"צ (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
בן טובים. החמיץ את האליפות היחידה של הקבוצה בגלל המעבר לראשל"צ(צילום: ראובן שוורץ)

 

מאמן

גיורא שפיגל

ארבעה מאמנים הצליחו מעל לכל היתר בבני יהודה. עמנואל שפר הפך את הקבוצה לאטרקטיבית בשנות ה-60'. שלמה שרף הביא ב-1981, עדיין כמאמן צעיר, את בני יהודה לזכייה בגביע השני שלה ולמקום השני בליגה. איציק שניאור הוביל את הקבוצה ב-1987 לעונה בלי שום הפסד (!) אך נאלץ להסתפק במקום השני אחרי בית"ר ירושלים. גיורא שפיגל, האיש שתחת שרביטו בני יהודה זכתה באליפות היחידה, הוא מאמן כל הזמנים של הקבוצה.

 

גיורא שפיגל. תחת שרביטו זכתה בני יהודה באליפות היחידה (מתוך: ארכיון ידיעות אחרונות)
גיורא שפיגל. תחת שרביטו זכתה בני יהודה באליפות היחידה(מתוך: ארכיון ידיעות אחרונות)

 

ניהול

האחים נתן, דוד וגד סולמי

ילידי תימן. נתן ודוד היו ממקימי המועדון יחד עם אח נוסף (רצון), שיחקו בשורותיו, דוד אימן והעלה את הקבוצה לראשונה לליגה הבכירה ב-1959 ובהמשך היה יו"ר בני יהודה והחליף את אחיו נתן שהתמנה לנשיא. גד היה תקופה ארוכה גזבר המועדון, ובבחירות ב-1988 נבחר ליו"ר (מה שגרם לסכסוך עם גד) - אך הצליח לשמר את בני יהודה מול כניסת בעלי ההון לכדורגל. בהמשך דוד וגד התפייסו.

 

גד סולמי (משמאל). בסוף האחים התפייסו ביניהם (צילום: אילן גמבש) (צילום: אילן גמבש)
גד סולמי (משמאל). בסוף האחים התפייסו ביניהם(צילום: אילן גמבש)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוזיאון בני יהודה, עוז מועלם
גרונדמן, גלבאן ובן-טובים
צילום: מוזיאון בני יהודה, עוז מועלם
מומלצים