שובו של החוף הנעלם

תושבי האי אקיל בחוף המערבי של אירלנד כבר הסכינו עם העובדה שחוף הים הסמוך לכפר דואוך פשוט נעלם.

זקני הכפר עוד זוכרים את שנת 1984, כשסופה אדירה סחפה את כל החול מהחוף והותירה אחריה מרבצים של סלעי טרשים. המקומיים חיפשו להם אתרי חוף חלופיים בשנים שהגיעו אחר כך, ולאט־לאט הלך החוף ונשכח מן הזיכרון.

אבל השנה שב החוף והופיע. באביב הנוכחי נוצרו זרמים חזקים ביותר לאורך חופי האי, ובמשך ארבעה ימים בחודש אפריל שב האוקיינוס האטלנטי והחזיר לתושבי הכפר את שגזל מהם לפני 33 שנה.

"יש לזה משמעות עצומה", אומר שון מולוי, איש משרד התיירות של אקיל, שזוכר עדיין את הימים שהחוף היה מקום פעיל שמשך אליו מתרחצים מקומיים ותיירים. האי אקיל, הגדול ביותר מבין האיים הסמוכים לאירלנד, הוא חלק מה־Wild Atlantic Way. מסלול תיירות הנמשך מדרום המדינה ועד לצפון־מערבה, ובשנים האחרונות עם התחזקות הכלכלה באיחוד האירופי הוא נהנה מפופולריות עצומה בקרב מבקרים.

"יש לנו כרגע חמישה חופי רחצה מוכרים, ואנחנו נשמח לפתוח חוף נוסף", הוא אומר.