דור הולך ודור בא: האבולוציה של האינטרנט הסלולרי

מאז שנות ה-80' של המאה הקודמת התפתחה הטכנולוגיה בתחום הטלפונים הניידים באופן מטאורי. אז מתי הגיע לארץ הדור הראשון, שבו היה אפשר רק לדבר ומתי יגיע הדור החמישי, שיעשה מהפכה של ממש בתחום התקשורת. מדריך מיוחד.

כמה עובדות לפתיחה:

• בישראל כיום האינטרנט הסלולרי מבוסס ברובו על הדור הרביעי

• יעברו עוד כמה שנים עד שנראה דור חמישי בישראל

• ישראל נמצאת בפיגור לעומת אירופה וארצות-הברית בתחום האינטרנט הסלולרי

• הדור החמישי אמור להוות מהפיכה של ממש

דור 1

הדור הראשון של המכשירים הסלולריים בשנות ה-80 היה אנלוגי והוא איפשר שיחות קוליות בלבד. לא אינטרנט ואפילו לא הודעות SMS.

דור 2

הדור השני כבר היה מבוסס על מערכות דיגיטליות ובדור הזה כבר התאפשרה לראשונה יכולת העברת תקשורת נתונים, מה שיהפוך שנים לאחר מכן למה שאנחנו קוראים אינטרנט סלולרי.

התקן המוביל בדור השני וזה שאחראי על תחילתה של המהפכה הוא תקן ה-GSM שהגיח לעולמנו בתחילת שנות ה-90. זהו תקן לרשתות תקשורת סלולריות שמהווה את הרוב המכריע של התקשורת הסלולרית בעולם. לישראל הגיע התקן הזה בשנת 1999, כאשר חברת פרטנר השיקה את הרשת הראשונה בישראל בתקן GSM, שנתיים לאחר מכן הצטרפה סלקום לתקן הזה ובשנת 2009 גם חברת פלאפון השיקה את הרשת החדשה שלה.

האנטלנות הסלולריות, שהגיעו עם הטכנולוגיה(צילום: מיכאל קרמר )

תקן ה-GSM ומתכנניו לא צפו למעשה את ההתפתחות המטאורית של רשת האינטרנט בכלל ומהר מאוד הבינו כל העוסקים בתעשייה ששיחות קוליות יהוו רק אחוז קטן בלבד מהפוטנציאל הגלום ברשת הסלולרית.

בתקן הזה התאפשרה העברת נתונים בקצב מקסימלי של 10KBPS. או במילים אחרות - 10 קילוביט לשנייה. רק כדי שתוכלו להשוות, 1024KBPS (פי 100 מהיר מהקצב המקסימלי אז), הוא 1 מגהביט לשנייה, שהוא אחוז אחד בלבד מהקצב המקסימלי שחברת בזק מעניקה היום למשתמש האינטרנט הביתי.

דור 2.5

כדי להתגבר על האיטיות בקצבי העברת הנתונים וכדי להתרגל למהפכה שהלכה וקרמה עור וגידים בקרב משתמשי הסלולר, פותחו כמה טכנולוגיות משנה. אחת מהן הייתה טכנולוגיית GPRS, שהייתה הראשונה שהשתמשה במיתוג מנות, טכנולוגיה להעברת תשדורות שבה למעשה המידע מחולק למספר מנות כשכל אחת יכולה להישלח בנפרד והן כולן תתחברנה יחדיו ביעד למסר השלם. גם האינטרנט "הרגיל" שאתם מכירים מבוסס על מיתוג מנות. GPRS מהווה את דור 2.5, כלומר שיפור של הדור השני. בדור 2.5 קצב העברת הנתונים המקסימלי הגיע כבר למעל 80KBPS.

בתקן GPRS התאפשרה הגלישה באינטרנט באמצעות פרוטוקול WAP, פרוטוקול להצגת אתרי אינטרנט מותאמים לסלולרים שהיו זמינים באותה תקופה (לא סמארטפונים) בהם המסך היה קטן והאינטרנט היה איטי. זה הספיק לאנשים לקבל מידע בצורה כלשהי, התמונות והגרפיקה היו צנועים מאוד וחוויית הגלישה הייתה די מזעזעת. אבל זה היה בסך הכול המשך התהליך האבולוציוני.

לא רק לשיחות. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

הקפיצה הבאה הייתה כשהגיעה הטכנולוגיה שנקראת Edge והיא לקחה אל הקצה את הפוטנציאל שיש ברשת ה-GSM. היא הוגדרה על ידי חובבי המספרים כרשת דור 2.75, שאיפשרה באופן חלקי שירותים שהיו מיועדים בעיקרון לדור השלישי כמו צפייה בווידאו. גם אז היה מדובר על מסך קטן, על באיכות גרועה, אבל זה היה וידאו וזה עבר בסלולר. האבולוציה ממשיכה.

דור 3

רשת ה-UMTS היא מערכת דור ההמשך ל-GSM והיא מהווה את הדור השלישי של התקשורת הסלולרית. קצב העברת הנתונים ברשת הזו יכול להגיע עד ל-2MBPS, או במילים, 2 מגהביט לשנייה. כמעט. בתחילת שנת 2005 הציגה רשת פרטנר את רשת הדור השלישי שלה כשמה שהיה אמור למכור אותה להמונים היה הפיצ'ר של שיחות וידאו. מיותר לציין שהרעיון הזה לא ממש הצליח במכשירי הדור השלישי, שהוצגו באותה תקופה ולמעשה לא הצליח לרגש את המשתמשים, בעיקר מכיוון שאיכות השיחות לא הייתה מרשימה, בלשון המעטה. אבל גם במקרה הזה, המהפיכה מחייבת והאבולוציה המשיכה. רשת סלקום הצטרפה לדור השלישי קצת יותר משנה לאחר מכן ובתחילת 2009 גם פלאפון הצטרפה לקידמה.

דור 3.5

הקפיצה הבאה הייתה כשהוטמעה הטכנולוגיה שנקראת HSDPA, הרשת שזכתה לשם המחייב, דור 3.5. כמו כל חצאי הדורות, גם רשת ה-HSDPA לא הצריכה שינוי תשתית אלא דרשה בעיקר כמה שינויי תוכנה. רשתות אלו הגיעו בשנת 2005 כאשר פרטנר הציגה את הרשת שלה בשנת 2006, סלקום הציגה את שלה בתחילת 2007. פלאפון הצטרפה לחגיגה בשנת 2009 כשהשיקה רשת מהירה יותר שנקראת HSPA והיא מהווה למעשה דור 3.75. ברשת זו פלאפון הציגה יכולת להגיע לקצבים של עד 42MBPS.

דור 4

LTE הוא התקן שנולד למעשה בשנת 2009 והרשתות הראשונות המבוססות על התקן הזה הוקמו באוסלו ובשטוקהולם בשנה הזו. הוא ידוע יותר בכינויו הדור הרביעי. בישראל החלו בשנת 2013 לפנות את התדרים המתאימים לרשתות הדור הרביעי ובינואר 2014 הודיעה חברת פרטנר על השלמת הפריסה של רשת הדור הרביעי בישראל, כאשר היא החלה לפעול באופן מלא רק באמצע השנה. אז כבר שתי החברות המתחרות, סלקום ופלאפון פרסו רשתות דור רביעי משלהן.

(צילום: shutterstock)

קצבי העברת הנתונים ברשת הזו יכולים להגיע באופן תיאורטי ל-150MBPS. חשוב להבהיר, אף אחת מחברות הסלולר לא פרוסה בצורה מלאה בישראל ברשת הדור הרביעי ולכן רובכם נתקלים לא מעט בסימן H המופיע בסמארטפון שלכם, לא רחוק מהאייקון שמציין את אחוזי הסוללה, במקום לראות שם סימן של 4G או LTE. למעשה, אחד הסודות השמורים ביותר בתעשיית הסלולר בישראל הוא אחוז הפריסה הכולל.

דור 4.5

השלב הבא נמצא כרגע רק בתחילת דרכו והוא נקרא LTE-A, כאשר האות A אומרת Advanced. אתם תכירו את הרשת הזו בתור דור 4.5. רק לאחרונה קיבלו חברות הסלולר בישראל אישור ממשרד התקשורת לפרוס רשתות דור 4.5, אולם הן תצטרכנה לעשות זאת באמצעות תהליך של איחוד תדרים, שכן בישראל תדרי הרדיו הם משאב יקר שנמצא בחלקו בשליטה של משרד הביטחון.

עוד שימוש לסמארטפון(צילום: Shutterstock)

רשת דור 4.5 יכולה להגיע באופן תיאורטי לקצבים של 400, 500 ואפילו 600MBPS אבל בעוד שבעולם רשתות כאלו כבר פעילות, בישראל אנחנו נמצאים רק בתחילתו של המהלך וייקח זמן רב עד שרשתות אלו יהיו פרוסות במלואן בארץ.

דור 5

דור חמישי? כאן למעשה המהפיכה תהיה כבר בעיצומה. הקצבים המטורפים של הדור החמישי עוברים את הגיגהביט לשנייה (1GBPS) והם יהוו את הבסיס לטכנולוגיות העתידיות של רכבים אוטונומיים, בתים חכמים, רובוטים, רחפנים ועוד.

רשתות הדור החמישי הראשונות בעולם צפויות לצוץ אחרי שנת 2020 כאשר גם בעולם יצטרכו להתגבר על מכשולים ביורוקרטיים בתחומי התדרים וציוד הקצה. מתי בישראל? לאור הפיגור שלנו בתחום הזה עד כה, עדיף שלא נעריך כרגע מתי הטכנולוגיה תגיע לארץ.