חמש קטנות עם הכלכלן יניב חברון
במתקפת הסייבר שפגעה ב־99 מדינות, דרשו התוקפים תשלום כופר של 300 דולרים, שישולם להם במטבע הווירטואלי ביטקוין. "אני מניח שהם דרשו את התשלום דווקא בביטקוין, כי בדרך הזאת הם יכולים להעביר את הכסף בלי שאף אחד יידע אצל מי הוא נמצא או מה זהותו של הסוחר בו".
אין פיקוח על המטבע הזה? "קשה מאוד לעקוב אחריו. ביטקוין הוא בעצם שורת קוד. אתה מעביר למישהו שורת קוד הרשומה בשרתים של החברה, ואיתה אתה סוחר".
איך בעצם ממירים את שורת הקוד לכסף ממשי? "סוחרים בה. במרבית המקומות בעולם אתה יכול היום לקנות ולמכור ביטקוין בכסף ממשי. הפורצים יכולים לצאת החוצה בשוויץ ולמכור את שורת הקוד תמורת כסף, או לחלופין לטוס לניו־יורק ולעשות זאת".
יש סיכוי שלא יצליחו לסחור במטבע? "לא באמת. במקרה הכי גרוע מורידים את שווי המטבע. זה מטבע מאוד נפוץ בעולם".
אז איך אפשר לפקח טוב יותר על המטבע? "הרשויות צריכות ללמוד את נושא המטבע הווירטואלי. אנחנו לגמרי מתקדמים לשם, וחוץ מביטקוין יש כבר הרבה מטבעות וירטואליים אחרים. זה מגיע להנפקות של חברות בארבעה מיליון דולרים וירטואליים. ככל שיותר אנשים ישתמשו במטבעות כך גם השיטות של הגנבים ישתכללו".
